כסוי הלבנה ורשות הדינים - ושבירת הקליפה בחבור א"ה וי"ה
תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 23 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
וּכְדֵין אִתְכַּסִּיאַת סִיהֲרָא, וּנְהִירוּ דִּילָהּ אִתְחַפְיָיא, וּכְדֵין אִתְיְיהֵב רְשׁוּ לְמֵידַן עָלְמָא בְּדִינִין בִּישִׁין. וְרָזָא דְּה"א וְה"א בַּתְרָאָה תַּרְוַויְיהוּ בְּחַד נְקוּדָה ה"ה. דְּהָא כְּדֵין דִּינָא אִתְיְהִיב בְּרָזָא דִּכְתִיב ׳בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד דִּבְרַת׳ (דניאל ד, יד). רְתִיכָא דָא קָיְימָא בְּה"א בַּתְרָאָה, לָא אִיתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין. וּבְכָל אֲתַר דְּיִשְׁתְּכַח מִיכָאֵל דְּאִיהוּ רֵישָׁא לְאִלֵּין, תַּמָּן אִיהִי שְׁכִינְתָּא. כֹּלָּא אִתְקַשַּׁר דָּא בְּדָא, וְאִינוּן מִתְקַשְּׁרִין גּוֹ הַהִיא נְקוּדָה וְכֹלָּא ה"א. וְכַד אִיהִי חַד ה"א, וְאָת אל"ף אוֹ אָת יו"ד קָדְמָא לָהּ, וְאִיהִי בְּחַד נְקוּדָה, כְּדֵין אִיהִי אַתְיָיא לְאוֹטָבָא לְעָלְמָא, א"ה אוֹ י"ה, דְּהָא קְלִיפָּא בִּישָׁא אִיתַּבְרַת מִקַּמָּהּ, וְלָא חַפְיָיא עֲלָהּ. הָא' י', קָיְימָא בְּרָזָא דָא. כְּגַוְונָא דָא, לֵית לָךְ שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּאַתְוָון רְשִׁימִין, דְּלָא קָיְימָא בְּהַהוּא אָת רְתִיכָא דִּילֵיהּ, בְּהַהוּא שְׁמָא, עַל מַה דְּאִיסְתַּמֵּיךְ. וְהַהוּא רְתִיכָא סְמָכָה דִילֵיהּ. דְּלֵית לָךְ מַלְכָּא דְּלָא אָתֵי בְּחֵילוֹי וְלָא אִשְׁתְּכַח יְחִידָאי, וְעַל דָּא יהו"ה צְבָאוֹת כֹּלָּא כַּחֲדָא, דְּלָא אִיתְפַּרְשָׁן רְתִיכִין מִן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְכָל אָת וְאָת כָּלִיל בְּגַוֵּיהּ רְתִיכָא דִּילֵיהּ, וּכְדֵין כֹּלָּא אִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא.
תרגום
ואז מתכסה הלבנה, והארתה מתכסה, ואז ניתנת רשות לדון את העולם בדינים רעים. וסוד ה״א וה״א אחרונה, שתיהן בנקודה אחת ה״ה, שכן אז הדין ניתן בסוד שכתוב (דניאל ד יד) 'בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד דִּבְרַת'. מרכבה זו עומדת בה״א אחרונה, אינן נפרדות זו מזו לעולם. ובכל מקום שנמצא מיכאל שהוא ראש לאלה, שם השכינה. הכל מתקשר זה בזה, והם מתקשרים בתוך אותה הנקודה, והכל ה״א. וכשהיא ה״א אחת, ואות אל״ף או אות יו״ד קודמת לה, והיא בנקודה אחת, אז היא באה להיטיב לעולם - א״ה או י״ה, שהרי הקליפה הרעה נשברת לפניה, ואינה מכסה עליה. הא״י עומדת בסוד זה. כעין זה, אין לך שם קדוש באותיות רשומות, שאינו עומד באותה האות מרכבתו, בשם ההוא, על מה שנסמך. ואותה המרכבה - סמך שלו. שאין לך מלך שאינו בא בחייליו ואינו נמצא יחידי, ועל כן יהו״ה צבאות הכל כאחד, שאין המרכבות נפרדות מהשם הקדוש, וכל אות ואות כלולה בתוכה מרכבתה, ואז הכל הוא השם הקדוש.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכדין אתכסיאת סיהרא, ונהירו דילה אתחפייא, וכדין אתייהב רשו למידן עלמא בדינין בישין. ורזא דה"א וה"א בתראה תרווייהו בחד נקודה ה"ה. דהא כדין דינא אתיהיב ברזא דכתיב ׳בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת׳ (דניאל ד, יד). רתיכא דא קיימא בה"א בתראה, לא איתפרשן דא מן דא לעלמין. ובכל אתר דישתכח מיכאל דאיהו רישא לאלין, תמן איהי שכינתא. כלא אתקשר דא בדא, ואינון מתקשרין גו ההיא נקודה וכלא ה"א. וכד איהי חד ה"א, ואת אל"ף או את יו"ד קדמא לה, ואיהי בחד נקודה, כדין איהי אתייא לאוטבא לעלמא, א"ה או י"ה, דהא קליפא בישא איתברת מקמה, ולא חפייא עלה. הא' י', קיימא ברזא דא. כגוונא דא, לית לך שמא קדישא באתוון רשימין, דלא קיימא בההוא את רתיכא דיליה, בההוא שמא, על מה דאיסתמיך. וההוא רתיכא סמכה דיליה. דלית לך מלכא דלא אתי בחילוי ולא אשתכח יחידאי, ועל דא יהו"ה צבאות כלא כחדא, דלא איתפרשן רתיכין מן שמא קדישא, וכל את ואת כליל בגויה רתיכא דיליה, וכדין כלא איהו שמא קדישא.
התרגום: ואז מתכסה הלבנה, והארתה מתכסה, ואז ניתנת רשות לדון את העולם בדינים רעים. וסוד ה״א וה״א אחרונה, שתיהן בנקודה אחת ה״ה, שכן אז הדין ניתן בסוד שכתוב (דניאל ד יד) 'בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת'. מרכבה זו עומדת בה״א אחרונה, אינן נפרדות זו מזו לעולם. ובכל מקום שנמצא מיכאל שהוא ראש לאלה, שם השכינה. הכל מתקשר זה בזה, והם מתקשרים בתוך אותה הנקודה, והכל ה״א. וכשהיא ה״א אחת, ואות אל״ף או אות יו״ד קודמת לה, והיא בנקודה אחת, אז היא באה להיטיב לעולם - א״ה או י״ה, שהרי הקליפה הרעה נשברת לפניה, ואינה מכסה עליה. הא״י עומדת בסוד זה. כעין זה, אין לך שם קדוש באותיות רשומות, שאינו עומד באותה האות מרכבתו, בשם ההוא, על מה שנסמך. ואותה המרכבה - סמך שלו. שאין לך מלך שאינו בא בחייליו ואינו נמצא יחידי, ועל כן יהו״ה צבאות הכל כאחד, שאין המרכבות נפרדות מהשם הקדוש, וכל אות ואות כלולה בתוכה מרכבתה, ואז הכל הוא השם הקדוש.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: באתוון רשימין כו'. ר"ל ג' דרגין הם: א', האותיות של השם, שהן עצם של ע"ס. ב', קיומא דלהון כמ"ש למטה וכדין נהרין מגווה תמניא אחרנין וכלהו קיימין כו'. ג', רתיכין שהן הסמכין כמ"ש שם אשתכחו לאת יו"ד ט' סמכין על מה דאסתמיך וכלהו…