האגוז העומד בששה סמכים - ותהו ובהו שלג בתוך מים
תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 15 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
וְהַהוּא אָת, קָיְימָא בִּגְנִיזוּ נְקוּדָה חָדָא תְּחוֹתֵיהּ. הַהוּא אֱגוֹזָא קָיְימָא בְּשִׁית סָמְכִין, וְסָמְכִין לָהּ בְּשִׁית סִטְרִין. אִינוּן שִׁית סִטְרִין גְּנִיזִין בְּגוֹ הַהוּא אֱגוֹזָא. (הבאנו כאן, באמצע 'סתרי אותיות', את הקטע מזהר בראשית דף טז, ואח"כ המשך ה'סתרי אותיות'). זהר בראשית דף טז ע"א ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וָבֹהוּ וְגו'׳, הָיְתָה (ל״ט ב) דַיְיקָא מִקַּדְמַת דְּנָא, ° תַּלְגָא גּוֹ מַיָיא. נַפְקָא מִנָּהּ זוּהֲמָא בְּהַהוּא חֵילָא דְּתַלְגָא בְּמַיָּיא, וְאַקִּישׁ בָּהּ אֶשָׁא תַּקִּיפָא וְהֲוָה בָּהּ פְּסוֹלֶת, ° וְאִתְעֲדִיאַת, וְאִתְעֲבִידַת ° תֹּה״וּ מֵאֲתַר (נ״א מדורא) דְּזוּהֲמָא. קִינָא דִפְסוֹלֶת. וָבֹה״וּ בְּרִירוּ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ פְּסוֹלֶת וְאִתְיַישַׁב בָּהּ חשֶׁךְ, רָזָא דְּאֶשָׁא תַּקִּיפָא. וְהַהוּא חשֶׁ״ךְ דְחָפֵי (חפי) עַל גַּבֵּי הַהוּא תֹּה״וּ עַל גַּבֵּי הַהוּא פְּסוֹלֶת וְאִתְתַּקָּנַת מִינֵיהּ. ° וְרוּחַ אֱלהִים, רוּחַ קוּדְשָׁא דְּנָפִיק מֵאֱלהִים חַיִּים ° וְדָא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. ° בָּתַר דְּהַאי רוּחַ נָשִׁיב אִבְרִיר דְּקִיקוּ חַד מִגּוֹ הַהוּא פְּסוֹלֶת כְּטִיסָא דְּזוּהֲמָא. כַּד אִבְרִיר וְאַצְנִיף וְאַצְרִיף זִמְנָא וּתְרֵין עַד דְּיִשְׁתָּאַר הַהוּא זוּהֲמָא דְּלֵית בֵּיהּ זוּהֲמָא כְּלָל, כַּד הַאי תֹּהוּ אִבְרִיר וְאַצְרִיף ° נָפַק מִינֵיהּ רוּחַ ׳גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים׳ (מלכים א יט) (צו ל' ע״א) הַהוּא דְּחָמָא אֵלִיָּהוּ.
תרגום
ואותה האות, עומדת בגניזה, נקודה אחת תחתיה. אותו האגוז עומד בשישה סמכים, וסומכים לה בשישה צדדים. אותם שישה צדדים גנוזים בתוך אותו האגוז. (הובא כאן, באמצע 'סתרי אותיות', הקטע מזהר בראשית דף טז, ואחר כך המשך ה'סתרי אותיות'.) זהר בראשית דף טז ע״א 'וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ' וְגוֹ'. 'היתה' - דייקא, קודם לכן, שלג בתוך מים. יוצאת ממנה זוהמה בכוח השלג שבמים, ומקישה בה אש חזקה, והיה בה פסולת, והוסרה, ונעשתה תוהו ממקום (נוסח אחר: מדור) הזוהמה, קן הפסולת. ובוהו - בירור שנתברר מתוך הפסולת, ונתיישב בה חושך, סוד האש החזקה. ואותו החושך המכסה על גבי אותו התוהו, על גבי אותה הפסולת, ומתתקן ממנו. 'וְרוּחַ אֱלֹהִים' - רוח קודש היוצאת מאלוהים חיים, וזו 'מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם'. אחרי שרוח זו נושבת, נברר דק אחד מתוך אותה הפסולת, כגוש זוהמה. כשנברר ומצטרף ומזוקק פעם ושתיים, עד שנשארת אותה זוהמה שאין בה זוהמה כלל. כשתוהו זה נברר ומזוקק, יצא ממנו (מלכים א יט) רוח '׳גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים׳', אותה שראה אליהו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההוא את, קיימא בגניזו נקודה חדא תחותיה. ההוא אגוזא קיימא בשית סמכין, וסמכין לה בשית סטרין. אינון שית סטרין גניזין בגו ההוא אגוזא. (הבאנו כאן, באמצע 'סתרי אותיות', את הקטע מזהר בראשית דף טז, ואח"כ המשך ה'סתרי אותיות'). זהר בראשית דף טז ע"א ׳והארץ היתה תוהו ובהו וגו'׳, היתה (ל״ט ב) דייקא מקדמת דנא, ° תלגא גו מייא. נפקא מנה זוהמא בההוא חילא דתלגא במייא, ואקיש בה אשא תקיפא והוה בה פסולת, ° ואתעדיאת, ואתעבידת ° תה״ו מאתר (נ״א מדורא) דזוהמא. קינא דפסולת. ובה״ו ברירו דאתבריר מגו פסולת ואתיישב בה חשך, רזא דאשא תקיפא. וההוא חש״ך דחפי (חפי) על גבי ההוא תה״ו על גבי ההוא פסולת ואתתקנת מיניה. ° ורוח אלהים, רוח קודשא דנפיק מאלהים חיים ° ודא מרחפת על פני המים. ° בתר דהאי רוח נשיב אבריר דקיקו חד מגו ההוא פסולת כטיסא דזוהמא. כד אבריר ואצניף ואצריף זמנא ותרין עד דישתאר ההוא זוהמא דלית ביה זוהמא כלל, כד האי תהו אבריר ואצריף ° נפק מיניה רוח ׳גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים׳ (מלכים א יט) (צו ל' ע״א) ההוא דחמא אליהו.
התרגום: ואותה האות, עומדת בגניזה, נקודה אחת תחתיה. אותו האגוז עומד בשישה סמכים, וסומכים לה בשישה צדדים. אותם שישה צדדים גנוזים בתוך אותו האגוז. (הובא כאן, באמצע 'סתרי אותיות', הקטע מזהר בראשית דף טז, ואחר כך המשך ה'סתרי אותיות'.) זהר בראשית דף טז ע״א 'והארץ היתה תהו ובהו' וגו'. 'היתה' - דייקא, קודם לכן, שלג בתוך מים. יוצאת ממנה זוהמה בכוח השלג שבמים, ומקישה בה אש חזקה, והיה בה פסולת, והוסרה, ונעשתה תוהו ממקום (נוסח אחר: מדור) הזוהמה, קן הפסולת. ובוהו - בירור שנתברר מתוך הפסולת, ונתיישב בה חושך, סוד האש החזקה. ואותו החושך המכסה על גבי אותו התוהו, על גבי אותה הפסולת, ומתתקן ממנו. 'ורוח אלהים' - רוח קודש היוצאת מאלוהים חיים, וזו 'מרחפת על פני המים'. אחרי שרוח זו נושבת, נברר דק אחד מתוך אותה הפסולת, כגוש זוהמה. כשנברר ומצטרף ומזוקק פעם ושתיים, עד שנשארת אותה זוהמה שאין בה זוהמה כלל. כשתוהו זה נברר ומזוקק, יצא ממנו (מלכים א יט) רוח '׳גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים׳', אותה שראה אליהו.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בבראשית מאמר ד, א (טז.) היתה דייקא מקדמת דנא פי' הארץ הזאת שאתה רואה שיש לה צורה ולבוש עתה. הנה היתה תהו מקדמת דנא. שהחומר שלה היה האדם תוהה בו להשיג צורתו ולא יכול כי היה משתנה ומתהפך לצורה אחרת עד שהאדם תוהה בו.…
יהל אור: מן המקבילה בבראשית מאמר ד, א (טז.) והארץ היתה כו' היתה מקדמת דנא . ר"ל בעולם התהו ששם ארעא אתבטלת כמ"ש בספרא דצניעותא פ"א לפי שבעולם התהו יצאו בבוצינא דקרדינותא (שהוא שורש הגבורות) ולא אתערבו באוירא דכיא (ששם החסדים) לפי…
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר ד, א (טז.) והארץ היתה תהו וגו' הכוונה לפרש מציאות הקליפות והיאך נתהוו: היתה ריקא [צריך להיות דייקא] מקדמת דנא פי אם נבאר שמציאות הקליפות יצא מן המ' אין הכוונה שממש הם בה עתה אלא היתה מקדמת דנא פי' קודם…