ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 90: תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות › פיסקה 7 (מט ע"ב)

הזקן שפרח הוא אדם הראשון - ושס"ה ימי החמה בסוד הצדיק

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות · מאמר 90 · פיסקה 7 · דף מט ע"ב

לשון הזוהר

מִיָּד דְּשָׁמַע בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְרַבִּי יוֹסֵי מִלִּין אִלֵּין, אִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּהּ דְּהַהוּא סָבָא וְאָמְרוּ כְּעָן אִתְגַּלְּיָן מִלִּין עַל בִּירוּרָא וְלָא אִשְׁתְּכַח קוּשְׁיָא בְּעָלְמָא בְּהַאי שְׁאִלְתָּא. מִיָּד פָּרַח הַהוּא סָבָא. אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וַדַּאי אָדָם קַדְמָאָה הֲוָה הַאי סָבָא, דְּלֵית כְּווֹתֵה בְּכָל בִּרְיָן בחכמתא, ° וְלֵית דַּרְגָּא דְּבַר נָשׁ בְּעָלְמָא כְּדַרְגֵּהּ, דְּאִיהוּ אַקְדִּים לְכָל בִּרְיָן, הָכֵי ° דְיוֹקְנֵהּ אַקְדִּים לְכָל בִּרְיָן (עכ"מ): תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (בראשית א, ה). וּכְתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד). דְּהָא ° אוֹר לְתַתָּא כַּד נָהִיר בְּחֵילָא דְּאִתְיְהִיב לֵה ° מִטּוּב דִּלְעֵלָּא, וּבְגִין דָּא ימות החמה שס"ה יומין, ° תשעה וארבעין שבועין מנהון ° לקבל הַאי דַּרְגָּא דצדיק ° דאקרי טוב. וְאִיהוּ שביעי. ° ויניק מיניה שבעה שבועין שבעה זמנין, ° לקבל שבעה שבועין שבעה זמנין דְּאִיהוּ יניק מאימא עילאה דאתקרי יובלא. ° ולקבלא שני יובלא לְתַתָּא. אשתארו משס"ה, כ"ב, לקבל עשרין ותרין אתוון דאורייתא, ° דעלמא תתאה אתקיים עלייהו. דְּהָא הַאי צדיק דִּלְעֵלָּא תורה שבכתב אקרי. וכד ° אשתלימו אינון יומי שתא, תאבין תניינות מאימא עלאה. ° וְהַאי דַּרְגָּא דסיהרא, דשלטא בליליא, ינקא מההוא דַּרְגָּא דאקרי צדיק. ° ובגין דההוא דַּרְגָּא דצדיק אמלי לה מההוא תפנוקי עילאן, וינקא מיניה, איקרי סיהרא.

תרגום

מיד כששמע בוצינא קדישא ורבי יוסי דברים אלה, השתחוו לפני אותו זקן ואמרו: עתה נתגלו דברים בבירור, ולא נמצא קושי בעולם בשאלה זו. מיד פרח אותו הזקן. אמר בוצינא קדישא: ודאי אדם הראשון היה זקן זה, שאין כמותו בכל הבריות בחכמה, ואין דרגת אדם בעולם כדרגתו, שהוא הקדים לכל הבריות, כך דמותו הקדימה לכל הבריות (עד כאן). בוא וראה: כתוב (בראשית א ה) 'וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה', וכתוב (בראשית א ד) 'וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב'. שהרי אור למטה כאשר מאיר בכוח שניתן לו מהטוב שלמעלה, ומשום כך ימות החמה שס״ה ימים, ארבעים ותשעה שבועות מהם כנגד דרגה זו של הצדיק הנקרא טוב, והוא השביעי. ויונק ממנו שבעה שבועות שבעה פעמים, כנגד שבעה שבועות שבעה פעמים שהוא יונק מאמא עילאה הנקראת יובל, וכנגד שני היובל למטה. נשארו מהשס״ה כ״ב, כנגד עשרים ושתיים אותיות התורה, שעליהן מתקיים העולם התחתון, שהרי אותו צדיק שלמעלה נקרא תורה שבכתב. וכשנשלמו ימי השנה, שבים שנית לינוק מאמא עילאה. ודרגה זו של הלבנה, השולטת בלילה, יונקת מאותה דרגה הנקראת צדיק. ומשום שאותה דרגת הצדיק ממלאה אותה מאותן תענוגות עליונות ויונקת ממנו, נקראת לבנה (סיהרא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מיד דשמע בוצינא קדישא ורבי יוסי מלין אלין, אשתטחו קמה דההוא סבא ואמרו כען אתגלין מלין על בירורא ולא אשתכח קושיא בעלמא בהאי שאלתא. מיד פרח ההוא סבא. אמר בוצינא קדישא, ודאי אדם קדמאה הוה האי סבא, דלית כוותה בכל ברין בחכמתא, ° ולית דרגא דבר נש בעלמא כדרגה, דאיהו אקדים לכל ברין, הכי ° דיוקנה אקדים לכל ברין (עכ"מ): תא חזי, כתיב ׳ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה׳ (בראשית א, ה). וכתיב ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד). דהא ° אור לתתא כד נהיר בחילא דאתיהיב לה ° מטוב דלעלא, ובגין דא ימות החמה שס"ה יומין, ° תשעה וארבעין שבועין מנהון ° לקבל האי דרגא דצדיק ° דאקרי טוב. ואיהו שביעי. ° ויניק מיניה שבעה שבועין שבעה זמנין, ° לקבל שבעה שבועין שבעה זמנין דאיהו יניק מאימא עילאה דאתקרי יובלא. ° ולקבלא שני יובלא לתתא. אשתארו משס"ה, כ"ב, לקבל עשרין ותרין אתוון דאורייתא, ° דעלמא תתאה אתקיים עלייהו. דהא האי צדיק דלעלא תורה שבכתב אקרי. וכד ° אשתלימו אינון יומי שתא, תאבין תניינות מאימא עלאה. ° והאי דרגא דסיהרא, דשלטא בליליא, ינקא מההוא דרגא דאקרי צדיק. ° ובגין דההוא דרגא דצדיק אמלי לה מההוא תפנוקי עילאן, וינקא מיניה, איקרי סיהרא.

התרגום: מיד כששמע בוצינא קדישא ורבי יוסי דברים אלה, השתחוו לפני אותו זקן ואמרו: עתה נתגלו דברים בבירור, ולא נמצא קושי בעולם בשאלה זו. מיד פרח אותו הזקן. אמר בוצינא קדישא: ודאי אדם הראשון היה זקן זה, שאין כמותו בכל הבריות בחכמה, ואין דרגת אדם בעולם כדרגתו, שהוא הקדים לכל הבריות, כך דמותו הקדימה לכל הבריות (עד כאן). בוא וראה: כתוב (בראשית א ה) 'ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה', וכתוב (בראשית א ד) 'וירא אלהים את האור כי טוב'. שהרי אור למטה כאשר מאיר בכוח שניתן לו מהטוב שלמעלה, ומשום כך ימות החמה שס״ה ימים, ארבעים ותשעה שבועות מהם כנגד דרגה זו של הצדיק הנקרא טוב, והוא השביעי. ויונק ממנו שבעה שבועות שבעה פעמים, כנגד שבעה שבועות שבעה פעמים שהוא יונק מאמא עילאה הנקראת יובל, וכנגד שני היובל למטה. נשארו מהשס״ה כ״ב, כנגד עשרים ושתיים אותיות התורה, שעליהן מתקיים העולם התחתון, שהרי אותו צדיק שלמעלה נקרא תורה שבכתב. וכשנשלמו ימי השנה, שבים שנית לינוק מאמא עילאה. ודרגה זו של הלבנה, השולטת בלילה, יונקת מאותה דרגה הנקראת צדיק. ומשום שאותה דרגת הצדיק ממלאה אותה מאותן תענוגות עליונות ויונקת ממנו, נקראת לבנה (סיהרא).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ולית דרגא כו'. שהוא דרגא דחכמה עילאה כידוע שלא זכה שום אדם לה ועליו נאמר אשר יצר את האדם בחכמה:

לכל המפרשים על פיסקה זו