ארון לתורה העורך מלחמה ונוטל נקמות - ומשנת השערים ושומריהם
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות · מאמר 90 · פיסקה 16 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
° אֲרוֹנָא לְאוֹרַיְתָא, ° אַגַּח קְרָבָא בְּשַׂנְאוֹי ° וְנָטִיל נוּקְמִין. מְזָרֵז גַּרְמֵהּ כִּגְבַר תַּקִּיף. חַרְבָּא מְשַׁנְּנָא בִּידֵהּ. רֻמְחֵהּ שְׁבִיבִין דְּנוּר. גִּירִין דְּזָרִיק לְהָטָן בִּתְקִיפוּ דְּאֶשָּׁא דְּאָכְלָא. ° בּוּצִינָא דִּשְׁרַגָּא דְּשָׁארֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּזַכָּאֵי קְשׁוֹט. טְמִירוּ דְּאִנּוּן הֵיכָלִין דִּילֵהּ ° לֵית לֵהּ חֻשְׁבָּנָא. ° תְּחוּמִין דִּילֵהּ עַד שִׂפְתָּא דְּיַמָּא דְּגִנּוֹסָר. ° אִתְתַּחְמָא לְד' סִטְרִין. ° אַרְבַּע מַלְכִין מִתְצַיְּרָן מִגַּוֵּהּ, בְּהוּ שָׁלְטָא עַל עָלְמָא. ° תְּרֵי רַבְיָן קְבִיעָן תְּחוֹתֵהּ, ° טָס בְּהוּ בִּתְרֵיסַר (נ"א בתמניסר) עָלְמִין וְאִגְנִיז תַּמָּן. ° בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד: בדפוס אמסטרדם נשלם כאן התז"ח. וזה מצאתי בתז"ח דפוס ישן קראקא שנת אלי"ך אקר"א (א. ה. שס"ג) ובכל הדפוסים אינו. מתניתין פתחין איתפתחו תרי הוו נטרין, דעייל לא נפיק ודנפיק לא עייל. קמי פתחא הוו סגדן, סלקין בגויה רברבין תקיפין. סמך חד קאים בגויה.
תרגום
ארון לתורה, עורך מלחמה בשונאיו ונוטל נקמות. מזרז עצמו כגבר חזק. חרב שנונה בידו. רומחו ניצוצות אש. חצים שזורק להטים בתוקף אש אוכלת. נר הדולק השורה על ראשי זכאי אמת. טמירות ההיכלות שלו אין להם חשבון. תחומיו עד שפת ים כנרת. מתחם לארבעה צדדים. ארבעה מלכים מצטיירים מתוכו, בהם שולט על העולם. שני ילדים קבועים תחתיו, טס בהם בשנים עשר (נוסח אחר: בשמונה עשר) עולמות ונגנז שם. ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים, אמן נצח סלה ועד. (בדפוס אמסטרדם נשלם כאן תיקוני-זוהר-חדש. וזה מצאתי בתיקוני-זוהר-חדש בדפוס ישן קרקוב, בשנת אלי"ך אקר"א [ שס"ג ], ובכל הדפוסים האחרים אינו:) משנה: שערים נפתחו, שניים היו שומרים, שהנכנס אינו יוצא והיוצא אינו נכנס. לפני הפתח היו משתחווים, עולים בתוכו גדולים חזקים. סמך אחד עומד בתוכו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ארונא לאוריתא, ° אגח קרבא בשנאוי ° ונטיל נוקמין. מזרז גרמה כגבר תקיף. חרבא משננא בידה. רמחה שביבין דנור. גירין דזריק להטן בתקיפו דאשא דאכלא. ° בוצינא דשרגא דשארי על רישיהו דזכאי קשוט. טמירו דאנון היכלין דילה ° לית לה חשבנא. ° תחומין דילה עד שפתא דימא דגנוסר. ° אתתחמא לד' סטרין. ° ארבע מלכין מתצירן מגוה, בהו שלטא על עלמא. ° תרי רבין קביען תחותה, ° טס בהו בתריסר (נ"א בתמניסר) עלמין ואגניז תמן. ° בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין, אמן נצח סלה ועד: בדפוס אמסטרדם נשלם כאן התז"ח. וזה מצאתי בתז"ח דפוס ישן קראקא שנת אלי"ך אקר"א (א. ה. שס"ג) ובכל הדפוסים אינו. מתניתין פתחין איתפתחו תרי הוו נטרין, דעייל לא נפיק ודנפיק לא עייל. קמי פתחא הוו סגדן, סלקין בגויה רברבין תקיפין. סמך חד קאים בגויה.
התרגום: ארון לתורה, עורך מלחמה בשונאיו ונוטל נקמות. מזרז עצמו כגבר חזק. חרב שנונה בידו. רומחו ניצוצות אש. חצים שזורק להטים בתוקף אש אוכלת. נר הדולק השורה על ראשי זכאי אמת. טמירות ההיכלות שלו אין להם חשבון. תחומיו עד שפת ים כנרת. מתחם לארבעה צדדים. ארבעה מלכים מצטיירים מתוכו, בהם שולט על העולם. שני ילדים קבועים תחתיו, טס בהם בשנים עשר (נוסח אחר: בשמונה עשר) עולמות ונגנז שם. ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים, אמן נצח סלה ועד. (בדפוס אמסטרדם נשלם כאן תיקוני-זוהר-חדש. וזה מצאתי בתיקוני-זוהר-חדש בדפוס ישן קרקוב, בשנת אלי"ך אקר"א [ שס"ג ], ובכל הדפוסים האחרים אינו:) משנה: שערים נפתחו, שניים היו שומרים, שהנכנס אינו יוצא והיוצא אינו נכנס. לפני הפתח היו משתחווים, עולים בתוכו גדולים חזקים. סמך אחד עומד בתוכו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אגח קרבא כו'. כמ"ש (במדבר י לה) ויהי בנסוע כו':