ח' אהוב הכל - אילן שראשו מגיע לשמים ומזון לכל בו
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות · מאמר 90 · פיסקה 14 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
[וילנא נב ע"א] גָּלִיף גְּלִיפִין וּבָטַשׁ בּוּצִינָא וְאַפִּיק ח' (יסוד). ° וְדָא תְּמִינָאָה לְחֻשְׁבָּנָא. וְאַפִּיק ° חַד רְחִימָא דְּכֹלָּא, תְּאוּבְתָּא דְּכֹלָּא, ° זַכָּאָה דְּכֹלָּא, ° מְהֵימָנָא דְּכֹלָּא, ° דִּיּוֹקְנָא דְּהַהוּא שְׁלִים. ° זִיהֲרָא דְּמִתְפְּשַׁט לְד' זָהֲרִין, ° הוּא נָעִיץ בְּאַרְעָא וְרֵישֵׁה מָטֵי לְצֵית שְׁמַיָּא. עַפְיֵה שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ סַגֵּי, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּהּ. ° תְּחוֹתֵהּ תַּטְלֵל הַהִיא חַיּוּתָא דְּאִתָּחֲמָא לְד' סִטְרִין דְּעָלְמָא. בְּעַנְפוֹי (וילנא נב ע"א) יְדֻרוּן צִפֳּרֵי שְׁמַיָּא. אָזַל וְעַף בַּחֲמֵשׁ מֵאָה עָלְמִין וְאַפִּיק מֵיכְלָא מִכֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ נָטִיל וְגַבִי מִנַּיְהוּ. ° דָּא יָהִיב נַהַמָא, וְדָא יָהִיב מַיָּא, וְדָא יָהִיב מִשְׁחָא, וְדָא יָהִיב מַנָא. וְאִיהוּ גַּבִי וְאָעִיל בְּאוֹצָרָא דְּמַשְׁכְּנֵי. ° אִיהוּ טָמִיר, לֵית בֵּהּ דִּיּוֹקְנָא לְאִסְתַּכְּלָא, לְבַר ° נְהִירוּ דִּילֵהּ מִסַּיְפֵי דְּעָלְמָא וְעַד סַיְפֵי דְּעָלְמָא. ° כָּל חַיִּין בֵּהּ שַׁרְיָן, ° וְאִיהוּ יָהִיב לְמָאן דְּלֵית לֵהּ חַיִּין כְּלָל. עָאל לְאִנּוּן חֲמֵשׁ מֵאָה עָלְמִין, וְנָטִיל מִנַּיְהוּ חַמְשִׁין שְׁנִין וְלָא יַתִּיר, וְאִיהוּ יָהִיב. ° לְבָתַר עָאל לְגַבֵּי אַבָּא וְאִמָּא, וּמִמַּה דְּיָהֲבֵי לֵהּ יָהִיב אִיהוּ וְאַשְׁלִים לְשִׁבְעִין. ° אִתְגַּלֵּי בִּימָמָא ° אִתְחַם לִתְרֵיסַר תְּחוּמִין. ° שִׁבְעִין תְּמָרִים ° וּתְרֵיסַר מַבּוּעִין דְּנָבְעִין בֵּהּ תַּלְיָן.
תרגום
חקק חקיקות והכה בניצוץ והוציא ח' (יסוד). וזה השמיני בחשבון. והוציא אהוב הכל, כיסופי הכל, זכאי הכל, נאמן הכל, דמות אותו השלם. זוהר המתפשט לארבעה זהרים, הוא נעוץ בארץ וראשו מגיע עד קצה השמים. עליו נאה ופריו רב, ומזון לכל בו. תחתיו תצל אותה חיה הנראית לארבעה צדדי העולם. בענפיו ידורו ציפורי השמים. הלך ועף בחמש מאות עולמות והוציא מזון מכולם, והוא נוטל ואוסף מהם. זה נותן לחם, וזה נותן מים, וזה נותן שמן, וזה נותן מן. והוא אוסף ומכניס באוצר המשכנות. הוא טמון, אין בו דמות להסתכל, מלבד אורו מקצה העולם ועד קצה העולם. כל החיים בו שורים, והוא נותן למי שאין לו חיים כלל. נכנס לאותם חמש מאות עולמות, ונוטל מהם חמישים שנה ולא יותר, והוא נותן. לאחר מכן נכנס אל אבא ואמא, וממה שנותנים לו נותן הוא ומשלים לשבעים. נגלה ביום, מתחמם לשנים עשר תחומים. שבעים תמרים ושנים עשר מעיינות נובעים ותלויים בו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא נב ע"א] גליף גליפין ובטש בוצינא ואפיק ח' (יסוד). ° ודא תמינאה לחשבנא. ואפיק ° חד רחימא דכלא, תאובתא דכלא, ° זכאה דכלא, ° מהימנא דכלא, ° דיוקנא דההוא שלים. ° זיהרא דמתפשט לד' זהרין, ° הוא נעיץ בארעא ורישה מטי לצית שמיא. עפיה שפיר ואנבה סגי, ומזון לכלא בה. ° תחותה תטלל ההיא חיותא דאתחמא לד' סטרין דעלמא. בענפוי (וילנא נב ע"א) ידרון צפרי שמיא. אזל ועף בחמש מאה עלמין ואפיק מיכלא מכלהו, ואיהו נטיל וגבי מניהו. ° דא יהיב נהמא, ודא יהיב מיא, ודא יהיב משחא, ודא יהיב מנא. ואיהו גבי ואעיל באוצרא דמשכני. ° איהו טמיר, לית בה דיוקנא לאסתכלא, לבר ° נהירו דילה מסיפי דעלמא ועד סיפי דעלמא. ° כל חיין בה שרין, ° ואיהו יהיב למאן דלית לה חיין כלל. עאל לאנון חמש מאה עלמין, ונטיל מניהו חמשין שנין ולא יתיר, ואיהו יהיב. ° לבתר עאל לגבי אבא ואמא, וממה דיהבי לה יהיב איהו ואשלים לשבעין. ° אתגלי ביממא ° אתחם לתריסר תחומין. ° שבעין תמרים ° ותריסר מבועין דנבעין בה תלין.
התרגום: חקק חקיקות והכה בניצוץ והוציא ח' (יסוד). וזה השמיני בחשבון. והוציא אהוב הכל, כיסופי הכל, זכאי הכל, נאמן הכל, דמות אותו השלם. זוהר המתפשט לארבעה זהרים, הוא נעוץ בארץ וראשו מגיע עד קצה השמים. עליו נאה ופריו רב, ומזון לכל בו. תחתיו תצל אותה חיה הנראית לארבעה צדדי העולם. בענפיו ידורו ציפורי השמים. הלך ועף בחמש מאות עולמות והוציא מזון מכולם, והוא נוטל ואוסף מהם. זה נותן לחם, וזה נותן מים, וזה נותן שמן, וזה נותן מן. והוא אוסף ומכניס באוצר המשכנות. הוא טמון, אין בו דמות להסתכל, מלבד אורו מקצה העולם ועד קצה העולם. כל החיים בו שורים, והוא נותן למי שאין לו חיים כלל. נכנס לאותם חמש מאות עולמות, ונוטל מהם חמישים שנה ולא יותר, והוא נותן. לאחר מכן נכנס אל אבא ואמא, וממה שנותנים לו נותן הוא ומשלים לשבעים. נגלה ביום, מתחמם לשנים עשר תחומים. שבעים תמרים ושנים עשר מעיינות נובעים ותלויים בו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ודא תמינאה כו'. ר"ל לכך מילה בשמיני וביום השמיני וכמ"ש ( מגילה יז ע"ב ) למה תקנו רפואה בשמיני מפני שניתנה מילה כו':