ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 90: תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות › פיסקה 13 (נא ע"ב)

ו' האוחזת רחים לזון העולמות - וז' הנאמן העושה אמנות חברו

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות · מאמר 90 · פיסקה 13 · דף נא ע"ב

לשון הזוהר

[דף צ ע"ב] ° וּבְגִינֵהּ קַיְּמִין שִׁתִּין אֶלֶף רִבּוֹא עַל טוּרִין סַגִּיאִין. ° וְכָל מַפְתְּחָן דְּמַלְכָּא בֵּהּ קַיְּמִין. עָבִיד כִּרְעוּתֵהּ וְלֵית מָאן דְּיִמְחֵי בִּידֵהּ. ° סְתִימִין עִלָּאִין, ° רָמִין טְמִירִין, קַיְּמִין עָלֵהּ ° וְחַדָּאָן בֵּהּ. כָּוֵי נְהוֹרָא מִנֵּהּ פְּתִיחָן וְנַהֲרָן. חוֹתָמָא טְמִירָא דְּמַלְכָּא בִּידֵהּ, עָבִיד כִּרְעוּתֵהּ בְּחֵיל שְׁמַיָּא וְדַיָּרֵי אַרְעָא. ° גּוֹ אֲצִילֵי יְדוֹי יְדוּרוּן תְּלָת מֵאָה אֶלֶף רִבּוֹא עָלְמִין. ° אוֹרְכֵּהּ מְסַיְּפֵי עָלְמָא וְעַד סַיְּפֵי עָלְמָא. ° יָתִיב עַל כֻּרְסַיָא דִּשְׁבִיבִין דִּנּוּר. ° מִנֵּהּ נַהֲרִין עָלְמִין, מִנֵּהּ אִתְזָנוּ, ° חַד הוּא, חַד לֶהֱוֵי, חַד אִקְּרֵי, ° בְּרִיךְ הוּא לָעֳלָם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. גָּלִיף גְּלִיפוּ, וּבָטַשׁ בְּצִיּוּרָא, וְאַפִּיק ו' (נצח). ° דְּאָזְלָא תָּדִיר ° וְאָחִיד רְחַיִּין וְשָׁחִיק. נְהִירִין לְמֵיזָן עָלְמִין בְּאִנּוּן נְהוֹרִין דְּשָׁחִיק. ° חָמֵשׁ סִימָנִין דִּקְטֹרֶת בּוּסְמִין אִתְעָרְבָן בַּהֲדַיְהוּ. אִיהוּ שָׁחִיק וְנָהִיר ° וְלָא אִתְבַּסַּם לְבַר. טָמִיר גַּרְמֵהּ דְּלָא יִתְבַּסֵּם וְלָא יְרִיחוּן בֵּהּ רֵיחָא קַדְמָא לְשִׁמּוּשָׁא, ° בְּרָזָא (צ ע"ב) דת"ק רָזִין דְּמַלְכָּא קָאֵם עַל קִיּוּמֵהּ ° וּמַלְכָּא תָּמִיךְ עָלֵהּ. ° בֵּהּ שַׁרְיָן כָּל אִנּוּן מְהֵימְנֵי קְשׁוֹט. ° חַד חַבְרָא אִית לֵהּ, יָהִיב רְשׁוּ דָּא לְדָא ° מיומ' דַּהֲווֹ אוֹלְפֵי הָכֵי. גָּלִיף וּבָטַשׁ בְּגַלְפוֹי וְאַפִּיק ז' (הוד). הַהוּא מְהֵימָנָא אָחֳרָא דִּלְגַבֵּי חַבְרֵהּ. כָּל אוּמָנוּתֵהּ דְּחַבְרֵהּ אִיהוּ עָבִיד. ° קָאִים לְגַבֵּהּ ° בְּרַעֲוָא סַגֵּי. ° דָּא עַל דָּא קָאִים, ° נָטִיל. ° מְהֵימָנִין אִנּוּן לְמֶעֱבַד טִיבוּ לְבֵי דָּוִד. ° אַבְרָהָם רְחִימָא תָּמִיךְ עַל דָּא, ° יִצְחָק קָרְבְּנָא שְׁלִים תָּמִיךְ עַל דָּא. יַעֲקֹב שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא קָאִים וְתָמִיךְ עָלַיְהוּ כַּחֲדָא אִנּוּן ° וְאִתְחַפְיָן כַּעֲשָׁשִׁיתָא דִּמְקַבֵּל שִׁמְשָׁא.

תרגום

[ דף צ ע"ב ] ובגללו עומדים שישים אלף ריבוא על הרים רבים. וכל מפתחות המלך בו עומדים. עושה כרצונו ואין מי שימחה בידו. סתומים עליונים, רמים וטמירים, עומדים עליו ושמחים בו. חלונות אור ממנו פתוחים ומאירים. חותם המלך הטמון בידו, עושה כרצונו בחיל השמיים ובדיירי הארץ. בתוך אצילי ידיו ידורו שלוש מאות אלף ריבוא עולמות. אורכו מקצה העולם ועד קצה העולם. יושב על כיסא של ניצוצות אש. ממנו מאירים העולמות, ממנו ניזונים. אחד הוא, אחד יהיה, אחד נקרא, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים. חקק חקיקה, והכה בציור, והוציא ו' (נצח), ההולכת תמיד ואוחזת רחיים וטוחנת. מאירים להזין את העולמות באותם אורות הטחונים. חמישה סממני קטורת בשמים מעורבים עמם. הוא טוחן ומאיר ואינו מתבשם החוצה. טמון עצמו שלא יתבשם ולא יריחו בו ריח לפני השימוש, בסוד חמש מאות סודות שהמלך עומד על קיומו והמלך נסמך עליו. בו שורים כל אותם נאמני האמת. חבר אחד יש לו, נותנים רשות זה לזה מיום שלמדו כך. חקק והכה בחקיקותיו והוציא ז' (הוד). אותו נאמן אחר כלפי חברו, כל אומנות חברו הוא עושה. עומד כלפיו ברצון רב. זה על זה עומד, נוטל. נאמנים הם לעשות טוב לבית דוד. אברהם האהוב תומך על זה, יצחק הקרבן השלם תומך על זה. יעקב, שלמות הכל, עומד ותומך עליהם כאחד, והם מתעטפים כעששית המקבלת את השמש.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [דף צ ע"ב] ° ובגינה קימין שתין אלף רבוא על טורין סגיאין. ° וכל מפתחן דמלכא בה קימין. עביד כרעותה ולית מאן דימחי בידה. ° סתימין עלאין, ° רמין טמירין, קימין עלה ° וחדאן בה. כוי נהורא מנה פתיחן ונהרן. חותמא טמירא דמלכא בידה, עביד כרעותה בחיל שמיא ודירי ארעא. ° גו אצילי ידוי ידורון תלת מאה אלף רבוא עלמין. ° אורכה מסיפי עלמא ועד סיפי עלמא. ° יתיב על כרסיא דשביבין דנור. ° מנה נהרין עלמין, מנה אתזנו, ° חד הוא, חד להוי, חד אקרי, ° בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. גליף גליפו, ובטש בציורא, ואפיק ו' (נצח). ° דאזלא תדיר ° ואחיד רחיין ושחיק. נהירין למיזן עלמין באנון נהורין דשחיק. ° חמש סימנין דקטרת בוסמין אתערבן בהדיהו. איהו שחיק ונהיר ° ולא אתבסם לבר. טמיר גרמה דלא יתבסם ולא יריחון בה ריחא קדמא לשמושא, ° ברזא (צ ע"ב) דת"ק רזין דמלכא קאם על קיומה ° ומלכא תמיך עלה. ° בה שרין כל אנון מהימני קשוט. ° חד חברא אית לה, יהיב רשו דא לדא ° מיומ' דהוו אולפי הכי. גליף ובטש בגלפוי ואפיק ז' (הוד). ההוא מהימנא אחרא דלגבי חברה. כל אומנותה דחברה איהו עביד. ° קאים לגבה ° ברעוא סגי. ° דא על דא קאים, ° נטיל. ° מהימנין אנון למעבד טיבו לבי דוד. ° אברהם רחימא תמיך על דא, ° יצחק קרבנא שלים תמיך על דא. יעקב שלימו דכלא קאים ותמיך עליהו כחדא אנון ° ואתחפין כעששיתא דמקבל שמשא.

התרגום: [ דף צ ע"ב ] ובגללו עומדים שישים אלף ריבוא על הרים רבים. וכל מפתחות המלך בו עומדים. עושה כרצונו ואין מי שימחה בידו. סתומים עליונים, רמים וטמירים, עומדים עליו ושמחים בו. חלונות אור ממנו פתוחים ומאירים. חותם המלך הטמון בידו, עושה כרצונו בחיל השמיים ובדיירי הארץ. בתוך אצילי ידיו ידורו שלוש מאות אלף ריבוא עולמות. אורכו מקצה העולם ועד קצה העולם. יושב על כיסא של ניצוצות אש. ממנו מאירים העולמות, ממנו ניזונים. אחד הוא, אחד יהיה, אחד נקרא, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים. חקק חקיקה, והכה בציור, והוציא ו' (נצח), ההולכת תמיד ואוחזת רחיים וטוחנת. מאירים להזין את העולמות באותם אורות הטחונים. חמישה סממני קטורת בשמים מעורבים עמם. הוא טוחן ומאיר ואינו מתבשם החוצה. טמון עצמו שלא יתבשם ולא יריחו בו ריח לפני השימוש, בסוד חמש מאות סודות שהמלך עומד על קיומו והמלך נסמך עליו. בו שורים כל אותם נאמני האמת. חבר אחד יש לו, נותנים רשות זה לזה מיום שלמדו כך. חקק והכה בחקיקותיו והוציא ז' (הוד). אותו נאמן אחר כלפי חברו, כל אומנות חברו הוא עושה. עומד כלפיו ברצון רב. זה על זה עומד, נוטל. נאמנים הם לעשות טוב לבית דוד. אברהם האהוב תומך על זה, יצחק הקרבן השלם תומך על זה. יעקב, שלמות הכל, עומד ותומך עליהם כאחד, והם מתעטפים כעששית המקבלת את השמש.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובגיניה כו'. שהוא כולל ו"ק כידוע ו' של השם:

לכל המפרשים על פיסקה זו