הכל צפוי במחשבה והרשות נתונה במעשה - ולא נגזר צדיק ורשע
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - הדורות ופרנסיהם בלא גזרה, ומשנת תשע החקיקות · מאמר 90 · פיסקה 1 · דף מט ע"א
לשון הזוהר
[וילנא מט ע"א] אַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְדַע דַּהֲוֵי ° בֵּן רָשָׁע אוֹ מַמְזֵר קֹדֶם יְצִירָתֵהּ, ° לֹא מָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ עַל אֲבוֹי לְמֶעֱבַד לֵהּ בָּעֲרָיוֹת אוֹ בְּנִדּוֹת, דְּהָא מָנֵי בֵּהּ בְּאוֹרַיְתָא עַל הַנִּדּוֹת וְעַל הָעֲרָיוֹת. ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב׳ (ויקרא יח, יט). ° וְהַאי אִיהוּ דְּאָמַר נָבִיא ׳מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב׳ (מַאי הָרָעוֹת וְהַטוֹב) וְהָכֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (וילנא מט ע"א) לֹא גָּזַר עָלֵהּ דִּיהֵא צַדִּיק וָטוֹב, אֶלָּא קֹדֶם יְצִירָתֵהּ הוּא יָדַע מַחֲשָׁבָה דַּאֲבוֹי, ° וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. הַאי אִיהוּ כָּל חַד בִּפְרָט. וּבְגִין דָּא הַכֹּל צָפוּי בְּמַחֲשָׁבָה. דְּקֻדְשָׁא יָדַע מַחֲשַׁבְתֵּהּ בִּישָׁא. וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לֵהּ לָאָדָם בְּמַעֲשֶׂה. ° וְאָדָם חָב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא, וְגָרַם לְעָלְמָא דְּאִתְדְּבָקוּ בְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, וְאִיהוּ חָזַר בִּתְיוּבְתָּא ° וְאִתְדַּבַּק בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. ° וּבְגִין דְּכָל דָּרִין בֵּהּ תַּלְיָן, וְאוֹרַיְתָא דִּיהַב לֵהּ, יָהַב לְמֹשֶׁה, וְכָל יִשְׂרָאֵל וְכָל (נ"א ובכל) דָּרִין חָזָא בַּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דּוֹר דּוֹר (פט ע"ג) וּפַרְנָסָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו.
תרגום
[וילנא מט ע״א] אף על פי שהקב״ה ידע שיהיה בן רשע או ממזר קודם יצירתו, לא ציווה הקב״ה על אביו לעשותו בעריות או בנידות, שהרי ציווה בתורה על הנידות ועל העריות. זהו שכתוב (ויקרא יח יט) 'וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב'. וזהו שאמר הנביא 'מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב' (מהו הרעות והטוב), וכך הקב״ה לא גזר עליו שיהיה צדיק וטוב, אלא קודם יצירתו הוא ידע את מחשבת אביו, והקב״ה מחשבה טובה מצרפה למעשה. זה כל אחד בפרט. ומשום כך 'הַכֹּל צָפוּי' במחשבה, שהקב״ה יודע מחשבתו הרעה, והרשות נתונה לאדם במעשה. ואדם חטא במחשבה ובמעשה, וגרם לעולם שנדבקו באילן הטוב והרע, והוא חזר בתשובה ונדבק באילן החיים. ומשום שכל הדורות תלויים בו, והתורה שנתן לו נתן למשה, וכל ישראל ובכל הדורות ראה בה הקב״ה דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא מט ע"א] אף על גב דקודשא בריך הוא ידע דהוי ° בן רשע או ממזר קדם יצירתה, ° לא מני קודשא בריך על אבוי למעבד לה בעריות או בנדות, דהא מני בה באוריתא על הנדות ועל העריות. ° הדא הוא דכתיב ׳ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב׳ (ויקרא יח, יט). ° והאי איהו דאמר נביא ׳מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׳ (מאי הרעות והטוב) והכי קודשא בריך הוא (וילנא מט ע"א) לא גזר עלה דיהא צדיק וטוב, אלא קדם יצירתה הוא ידע מחשבה דאבוי, ° וקודשא בריך הוא מחשבה טובה מצרפה למעשה. האי איהו כל חד בפרט. ובגין דא הכל צפוי במחשבה. דקדשא ידע מחשבתה בישא. והרשות נתונה לה לאדם במעשה. ° ואדם חב במחשבה ובעובדא, וגרם לעלמא דאתדבקו באילנא דטוב ורע, ואיהו חזר בתיובתא ° ואתדבק באילנא דחיי. ° ובגין דכל דרין בה תלין, ואוריתא דיהב לה, יהב למשה, וכל ישראל וכל (נ"א ובכל) דרין חזא בה קודשא בריך הוא דור דור (פט ע"ג) ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו.
התרגום: [וילנא מט ע״א] אף על פי שהקב״ה ידע שיהיה בן רשע או ממזר קודם יצירתו, לא ציווה הקב״ה על אביו לעשותו בעריות או בנידות, שהרי ציווה בתורה על הנידות ועל העריות. זהו שכתוב (ויקרא יח יט) 'ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב'. וזהו שאמר הנביא 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' (מהו הרעות והטוב), וכך הקב״ה לא גזר עליו שיהיה צדיק וטוב, אלא קודם יצירתו הוא ידע את מחשבת אביו, והקב״ה מחשבה טובה מצרפה למעשה. זה כל אחד בפרט. ומשום כך 'הכל צפוי' במחשבה, שהקב״ה יודע מחשבתו הרעה, והרשות נתונה לאדם במעשה. ואדם חטא במחשבה ובמעשה, וגרם לעולם שנדבקו באילן הטוב והרע, והוא חזר בתשובה ונדבק באילן החיים. ומשום שכל הדורות תלויים בו, והתורה שנתן לו נתן למשה, וכל ישראל ובכל הדורות ראה בה הקב״ה דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: לא מני כו' דהא כו'. ר"ל זהו רשע לא קאמר שלא גזר עליו להיות רשע שיעביד ליה בנדה כו'. שהרי צוה להיפך אע"ג שע"כ יהיה רשע כיון שהמעשה של אביו רע:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: