ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 89: תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם › פיסקה 9 (מו ע"א)

האות נקראת ז' מאמא עלאה וו' מן הימין - והיו"ד עולה כ' כתר

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 9 · דף מו ע"א

לשון הזוהר

[וילנא מו ע"א] אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא וְהָא כו'ז אַשְׁכַּחְנָא, אֲבָל ו' בַּתְרָאָה לָא אַשְׁכַּחְנָא בֵּהּ בְּאַתְוָן. א"ל בְּרִי, כַּד אָת חָשִׁיב מֵאִמָּא עִלָּאָה אִתְקְרֵי ז'. וְכַד אַתְּ חָשִׁיב מִימִינָא דְּאִיהִי גְּדֻלָּה אִתְקְרֵי ו'. אָמַר לוֹ הַאי שַׁפִּיר. כַּד ° אִתְחֲשִׁיבַת בִּסְפִירָן ל"ב, הָא י' אִנּוּן וְלֹא (וילנא מו ע"א) יַתִּיר. כְּמָה דְּאָמְרֵי בְּסֵפֶר יְצִירָה, עֶשֶׂר סְפִירָן בְּלִי מָה, עֶשֶׂר וְלֹא תֵּשַׁע, עֶשֶׂר וְלֹא אֶחָד עֶשֶׂר. אָמַר לוֹ בְּרִי, כ' אַחֲזֵי מֵעֵלָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵלָּא, וְכֹלָּא א' דְּאִיהִי רָזָא דְּיוֹ"ד וְכֹלָּא חַד. וּבְגִין דָּא תִּשְׁכַּח דְּאָת יוּ"ד אִיהִי כ', כֶּתֶר, ° דְּאָת יוּ"ד דְּסָלִיק עָלַהּ בְּחֻשְׁבְּנָא ° וְכֹלָּא חַד. כִּי יְ"יָ ׳אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד). ° כִּי הוּא י', ° וְאִיהוּ יְהוָֹ'ה דְּסָלִיק כ"ו, וְעִם וְאַרְבַּע אַתְוָן סָלִיק ל' לְחֻשְׁבַּן כ"י. וְדָא רָזָא יְהוָֹ'ה.

תרגום

[וילנא מו ע״א] אמר רבי אלעזר: אבא, והרי 'כוז' מצאנו, אבל ו' אחרונה לא מצאנו בה באותיות! אמר לו: בני, כאשר האות נחשבת מאמא עילאה נקראת ז', וכשאתה חושב אותה מהימין שהוא גדולה, נקראת ו'. אמר לו: זה יפה. כשנחשבת בספירות - ל״ב, הרי הן עשר ולא יותר, כמו שאמרו בספר יצירה: עשר ספירות בלימה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. אמר לו: בני, כ' מראה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, והכל אחד שהוא סוד היו״ד, והכל אחד. ומשום כך תמצא שהאות יו״ד היא כ', כתר, שהאות יו״ד עולה עליה בחשבון והכל אחד. 'כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא' (דברים ד כד), שהוא י', והוא יְהוָה העולה כ״ו, ועם ארבע האותיות עולה ל' לחשבון כ״י, וזה סוד יְהוָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא מו ע"א] אמר רבי אלעזר אבא והא כו'ז אשכחנא, אבל ו' בתראה לא אשכחנא בה באתון. א"ל ברי, כד את חשיב מאמא עלאה אתקרי ז'. וכד את חשיב מימינא דאיהי גדלה אתקרי ו'. אמר לו האי שפיר. כד ° אתחשיבת בספירן ל"ב, הא י' אנון ולא (וילנא מו ע"א) יתיר. כמה דאמרי בספר יצירה, עשר ספירן בלי מה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר. אמר לו ברי, כ' אחזי מעלא לתתא ומתתא לעלא, וכלא א' דאיהי רזא דיו"ד וכלא חד. ובגין דא תשכח דאת יו"ד איהי כ', כתר, ° דאת יו"ד דסליק עלה בחשבנא ° וכלא חד. כי י"י ׳אלהיך אש אוכלה הוא׳ (דברים ד, כד). ° כי הוא י', ° ואיהו יהו'ה דסליק כ"ו, ועם וארבע אתון סליק ל' לחשבן כ"י. ודא רזא יהו'ה.

התרגום: [וילנא מו ע״א] אמר רבי אלעזר: אבא, והרי 'כוז' מצאנו, אבל ו' אחרונה לא מצאנו בה באותיות! אמר לו: בני, כאשר האות נחשבת מאמא עילאה נקראת ז', וכשאתה חושב אותה מהימין שהוא גדולה, נקראת ו'. אמר לו: זה יפה. כשנחשבת בספירות - ל״ב, הרי הן עשר ולא יותר, כמו שאמרו בספר יצירה: עשר ספירות בלימה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. אמר לו: בני, כ' מראה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, והכל אחד שהוא סוד היו״ד, והכל אחד. ומשום כך תמצא שהאות יו״ד היא כ', כתר, שהאות יו״ד עולה עליה בחשבון והכל אחד. 'כי ה' אלהיך אש אכלה הוא' (דברים ד כד), שהוא י', והוא יהוה העולה כ״ו, ועם ארבע האותיות עולה ל' לחשבון כ״י, וזה סוד יהוה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אתחשיבת בספירן כ'. ר"ל דהקשה לו באותיות יסוד האיך אשתכח ו' של כוז"ו והשיב לו בספירות וע"ז הקשה לו אם את חשיב בספירות האיך תשכח כ' של כוז"ו הא י' כו':

אור יקר: עשר ולא אחד עשר, היינו סוד עשר אותיות שם יהו״ה דהיינו י׳ חכמה הז בינה, ו, שית ספירן, ה׳ מלכות, דהיינו מלואם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: