ו' בעטרת י' נעשית ז' - ושמירת הברית שבה עולם הבא
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 8 · דף מה ע"ב
לשון הזוהר
וְשֶׁבַע שְׁנִין ° דָּא ו' כַּד שַׁרְיָא י' עַל רֵישֵׁהּ אִתְעֲבִיד ז'. וְאִם זָכָה בִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי ז' לְנַטְרָא לָהּ בַּבְּרִית, בְּגִין דְּאִיהִי בְּרִית מַמָּשׁ, שַׁרְיָא עָלֵהּ ז' דְּאִיהוּ יוֹם שְׁבִיעִי. וְאִתְּמַר בֵּהּ ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳ (תהלים קיט, קסד). וְאִי לָאו כְּתִיב בֵּהּ ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע׳ (ויקרא כו, כח). ° וְעִקָּרָא דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹת בְּרִית ° דְּבֵהּ זָכֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי ° דְּאִיהוּ עוֹלָם הַבָּא דְּאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה לֹא קִנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים ° וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְתִשְׁכַּח סמ"ך בִּיסוֹד דְּאִיהוּ כ"ו פָּלִיג סמ"ך וְתִשְׁכַּח בֵּהּ כ"ו. וִיסוֹד הוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי וְתִשְׁכַּח בֵּהּ כוז'ו.
תרגום
'וְשֶׁבַע שָׁנִים' - זו ו', כאשר שורה י' על ראשה נעשית ז'. ואם זכה בשכינה שהיא ז' לשומרה בברית, משום שהיא ברית ממש, שורה עליו ז' שהוא יום שביעי, ונאמר בו (תהלים קיט קסד) '׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳'. ואם לאו, כתוב בו (ויקרא כו כח) '׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע׳'. ועיקר הכל הוא אות ברית, שבה זוכה לעולם הבא, שאין בו לא אכילה ולא שתייה ולא קנאה ולא תחרות, אלא הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ותמצא ס' ביסוד, שהוא כ״ו, פלג ס' ותמצא בו כ״ו. והיסוד הוא יום השביעי, ותמצא בו 'כוזו'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושבע שנין ° דא ו' כד שריא י' על רישה אתעביד ז'. ואם זכה בשכינתא דאיהי ז' לנטרא לה בברית, בגין דאיהי ברית ממש, שריא עלה ז' דאיהו יום שביעי. ואתמר בה ׳שבע ביום הללתיך׳ (תהלים קיט, קסד). ואי לאו כתיב בה ׳ויסרתי אתכם אף אני שבע׳ (ויקרא כו, כח). ° ועקרא דכלא איהו אות ברית ° דבה זכי לעלמא דאתי ° דאיהו עולם הבא דאין בו לא אכילה ולא שתיה לא קנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ° ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ותשכח סמ"ך ביסוד דאיהו כ"ו פליג סמ"ך ותשכח בה כ"ו. ויסוד הוא יום השביעי ותשכח בה כוז'ו.
התרגום: 'ושבע שנים' - זו ו', כאשר שורה י' על ראשה נעשית ז'. ואם זכה בשכינה שהיא ז' לשומרה בברית, משום שהיא ברית ממש, שורה עליו ז' שהוא יום שביעי, ונאמר בו (תהלים קיט קסד) '׳שבע ביום הללתיך׳'. ואם לאו, כתוב בו (ויקרא כו כח) '׳ויסרתי אתכם אף אני שבע׳'. ועיקר הכל הוא אות ברית, שבה זוכה לעולם הבא, שאין בו לא אכילה ולא שתייה ולא קנאה ולא תחרות, אלא הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ותמצא ס' ביסוד, שהוא כ״ו, פלג ס' ותמצא בו כ״ו. והיסוד הוא יום השביעי, ותמצא בו 'כוזו'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דביה זכי לעלמא דאתי. כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעה"ב שנאמר ועמך כלם צדיקים בדרגא דצדיק וז"ש ( ברכות יז ע"א ) אלא צדיקים יושבים כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: