חבור האותיות י"ג וי"ג לחשבון אחד אחד - ומאה ועשרים בחשבון האותיות
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 7 · דף מה ע"ב
לשון הזוהר
הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳. וְאִלֵּין אינון בְּפֵרוּדָא. וְכַד אִתְחַבְּרָן בְּמִנְיָנָא ° תְּלָת עָשָׂר לְעֵלָּא וּתְלָת עָשָׂר לְתַתָּא, וְסָלְקִין עֶשְׂרִין וְשִׁית יְהוָֹ"ה כְּחֻשְׁבַּן אֶחָ'ד אֶחָ'ד כְּדִכְתִיב ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה'׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. אֲבָל אַתְוָן דְּיִחוּדָא בְּאֹרַח אֲצִילוּת, ° לָאו תַּמָּן חֻשְׁבָּנָא וְלָא פירוְדָא. וּבְגִין דָּא ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן וְגוֹ'׳ ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳, בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי פֻּרְקָנָא יִתְקַיִּם ׳וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ ° מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׳ (ישעיה יא, יב): ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים׳. מֵאָה שָׁנָה דָּא יו"ד דְּסָלְקַת לְמֵאָה בִּתְרֵין הֵהִי"ן כְּגַוְנָא דָּא, הֵ"י סְלִיקַת בְּיוּ"ד. חָמֵשׁ פַּעֲמַיִם י' הֵם חַמְשִׁין. וְכָךְ ה' הָאַחֶרֶת נ' הֲרֵי מֵאָה. וְעֶשְׂרִים שָׁנָה דָּא ו' דִּסְלִיקַת לְכ' שֶׁל כֶּתֶר וְנַעֲשֵׂית כ"ו. ° בֵּהּ אִשְׁתְּלִים י' לְמֶהֱוֵי י' י' בְּחֻשְׁבָּן כְּגַוְנָא דָּא א', אִיהִי יוּ"ד לְעֵלָּא ו' בְּאֶמְצָעִיתָא דָּלֶ"ת לְתַתָּא. וּלְזִמְנִין י' לְעֵלָּא י' לְתַתָּא ו' בְּאֶמְצָעִיתָא. וּסְלִיקַת לְחֻשְׁבַּן כ"ו. ° וְדָא כ"ו מִן כ'וזו. וּבְגִין דכ' אִיהִי כֶּתֶר רַחֲמֵי וְרַעֲוָא דְּלֵית תַּמָּן דִּינָא כְּלָל, אָמְרֵי מַארֵי מַתְנִיתִין דִּמְעֶשְּרִין וּלְמַטָה לֹא מַעֲנִישִׁין ° בְּעָלְמָא דֵּין.
תרגום
זהו שכתוב 'כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו'. ואלה בפירוד, וכשמתחברות במניין - שלוש עשרה למעלה ושלוש עשרה למטה, עולות עשרים ושש יְהוָה כחשבון 'אֶחָד' 'אֶחָד', כמו שכתוב 'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'. אבל אותיות היחוד בדרך אצילות, אין שם חשבון ואין פירוד. ומשום כך '׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳' וְגוֹ' 'וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים' - בזמן שתבוא הגאולה יתקיים (ישעיה יא יב) 'וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ'. 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים'. 'מֵאָה שָׁנָה' - זו יו״ד העולה למאה בשתי ה״הין, כעין זה: ה״י עולה ביו״ד, חמש פעמים י' הם חמישים, וכך ה' האחרת - נ', הרי מאה. 'וְעֶשְׂרִים שָׁנָה' - זו ו' העולה לכ' של כתר ונעשית כ״ו, בה נשלמת י' להיות י' י' בחשבון, כעין זה: א' - היא יו״ד למעלה, ו' באמצע, דל״ת למטה. ולפעמים י' למעלה, י' למטה, ו' באמצע, ועולה בחשבון כ״ו, וזו כ״ו מ'כוזו'. ומשום שכ' היא כתר רחמים ורצון שאין שם דין כלל, אמרו רבותינו: מעשרים ולמטה אין מענישים בעולם הזה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו׳. ואלין אינון בפרודא. וכד אתחברן במנינא ° תלת עשר לעלא ותלת עשר לתתא, וסלקין עשרין ושית יהו"ה כחשבן אח'ד אח'ד כדכתיב ׳ביום ההוא יהיה ה'׳ אחד ושמו אחד. אבל אתון דיחודא בארח אצילות, ° לאו תמן חשבנא ולא פירודא. ובגין דא ׳ונהר יצא מעדן וגו'׳ ׳ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׳, בזמנא דייתי פרקנא יתקים ׳ונפצות יהודה יקבץ ° מארבע כנפות הארץ׳ (ישעיה יא, יב): ׳ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים׳. מאה שנה דא יו"ד דסלקת למאה בתרין ההי"ן כגונא דא, ה"י סליקת ביו"ד. חמש פעמים י' הם חמשין. וכך ה' האחרת נ' הרי מאה. ועשרים שנה דא ו' דסליקת לכ' של כתר ונעשית כ"ו. ° בה אשתלים י' למהוי י' י' בחשבן כגונא דא א', איהי יו"ד לעלא ו' באמצעיתא דל"ת לתתא. ולזמנין י' לעלא י' לתתא ו' באמצעיתא. וסליקת לחשבן כ"ו. ° ודא כ"ו מן כ'וזו. ובגין דכ' איהי כתר רחמי ורעוא דלית תמן דינא כלל, אמרי מארי מתניתין דמעשרין ולמטה לא מענישין ° בעלמא דין.
התרגום: זהו שכתוב 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו'. ואלה בפירוד, וכשמתחברות במניין - שלוש עשרה למעלה ושלוש עשרה למטה, עולות עשרים ושש יהוה כחשבון 'אחד' 'אחד', כמו שכתוב 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'. אבל אותיות היחוד בדרך אצילות, אין שם חשבון ואין פירוד. ומשום כך '׳ונהר יצא מעדן׳' וגו' 'ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים' - בזמן שתבוא הגאולה יתקיים (ישעיה יא יב) 'ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ'. 'ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים'. 'מאה שנה' - זו יו״ד העולה למאה בשתי ה״הין, כעין זה: ה״י עולה ביו״ד, חמש פעמים י' הם חמישים, וכך ה' האחרת - נ', הרי מאה. 'ועשרים שנה' - זו ו' העולה לכ' של כתר ונעשית כ״ו, בה נשלמת י' להיות י' י' בחשבון, כעין זה: א' - היא יו״ד למעלה, ו' באמצע, דל״ת למטה. ולפעמים י' למעלה, י' למטה, ו' באמצע, ועולה בחשבון כ״ו, וזו כ״ו מ'כוזו'. ומשום שכ' היא כתר רחמים ורצון שאין שם דין כלל, אמרו רבותינו: מעשרים ולמטה אין מענישים בעולם הזה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואינון מאה כו'. וז"ש ויהיו חיי כו' מאה ברכות הן חיין שלה והברכות הוא מאמא שנתמלא מאבא כמש"ל ברכת ה' מן המלא כו' ע"ש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים