ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 89: תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם › פיסקה 5 (מה ע"ב)

׳ותמת שרה׳ - גלות השכינה שנסתלק ממנה י"ה ונשאר כ"ס

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 5 · דף מה ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא מה ע"ב] ׳וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים׳, אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן וְעֶשֶׂר דִּבְּרוֹת וְשֶׁבַע יוֹמִין קַדְמָאִין דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וְיוֹם הַשַּׁבָּת ° דְּאִיהוּ וַיְכֻלּוּ כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ. וְלָקָבְלַיְהוּ אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְתָא (וילנא מה ע"ב) בְּעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אַתְוָן, כ'ב דְּאוֹרַיְתָא וְחָמֵשׁ דְּאִנּוּן מַנְצְפַּ"ךְ דְּצוֹפִין אֲמָרוּם. וְאִם ח"ו עַבְרִין עָלַיְהוּ יִשְׂרָאֵל מִתְבַּדְּרִין לְאַרְבַּע סִטְרִין, וּשְׁכִינְתָּא גָּלְתָא עִמְּהוֹן הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַתָּמָת שָׂרָה. מִיתָה דִּילֵהּ דְּאִסְתְּלַק יָ'הּ מִנַּהּ ° וְאִשְׁתְּאָרַת כֵּ'ס חָסֵר. וּבְגִין דָּא ׳וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּ'ס יָ'הּ׳ (שמות יז, טז). בְּקִרְיַת אַרְבַּע ° אִלֵּין ד' סִטְרִין דְּאִתְבַּדְּרַת עַם יִשְׂרָאֵל וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בִּצְלוֹתָא וְקַבְּצֵנוּ יַחַד ׳מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׳. דְּגָלוּתָא אִיהִי מִיתָה לִשְׁכִינְתָּא וּלְכָל יִשְׂרָאֵל בְּנָהָא. וְעוֹד (פח ע"א) ׳וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע׳, אִלֵּין תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם. ° דְּאִיהִי אִתְלַבְּשַׁת בְּאַרְעָא ° דְּאִתְּמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וְגוֹ' (שם), ° מִשְׁכִינָה וְצַדִּיק דְּלֵית בָּהּ נְבִיעוּ דְּאוֹרַיְתָא. ° וְאַרְבַּע חֵיוָן דִּילַהּ דְּאִנּוּן אַרְבַּע חַיּוֹת הַכִּסֵּא, גָּלוּ בְּאַרְבַּע יְסוֹדִין אֵלּוּ דְּאִנּוּן, תֹּהוּ קַו יָרֹק, קְלִפָּה יְרֻקָּה דֶּאֱגוֹזָא.

תרגום

[וילנא מה ע״ב] 'וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים' - אלה עשר האמירות, ועשרת הדיברות, ושבעת ימי הבריאה - ששת ימי המעשה ויום השבת שהוא 'ויכולו', כלל כולם. וכנגדם ניתנה התורה בעשרים ושבע אותיות - עשרים ושתיים של התורה וחמש שהן מנצפ״ך שהצופים אמרום. ואם חס ושלום עוברים עליהם ישראל, מתפזרים לארבע רוחות, והשכינה גולה עמהם, זהו שכתוב 'וַתָּמָת שָׂרָה' - מיתתה, שנסתלק ה-יָ״הּ ממנה ונשארה כ״ס חסר. ומשום כך (שמות יז טז) 'וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ'. 'בְּקִרְיַת אַרְבַּע' - אלה ארבע הרוחות שהתפזר בהן עם ישראל, ומשום כך תיקנו בתפילה 'וְקַבְּצֵנוּ יַחַד ׳מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׳', שהגלות היא מיתה לשכינה ולכל ישראל בניה. ועוד, 'וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע' - אלה תוהו ובוהו וחושך ותהום, שהיא מתלבשת בארץ שנאמר בה 'וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ' וְגוֹ' - משכינה וצדיק שאין בה נביעת תורה. וארבע החיות שלה שהן ארבע חיות הכיסא, גלו בארבעה יסודות אלה, שהם: תוהו - קו ירוק, קליפה ירוקה של האגוז.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא מה ע"ב] ׳ועשרים שנה ושבע שנים׳, אלין עשר אמירן ועשר דברות ושבע יומין קדמאין דעובדא דבראשית, ששת ימי המעשה ויום השבת ° דאיהו ויכלו כללא דכלהו. ולקבליהו אתיהיבת אוריתא (וילנא מה ע"ב) בעשרים ושבע אתון, כ'ב דאוריתא וחמש דאנון מנצפ"ך דצופין אמרום. ואם ח"ו עברין עליהו ישראל מתבדרין לארבע סטרין, ושכינתא גלתא עמהון הדא הוא דכתיב ותמת שרה. מיתה דילה דאסתלק י'ה מנה ° ואשתארת כ'ס חסר. ובגין דא ׳ויאמר כי יד על כ'ס י'ה׳ (שמות יז, טז). בקרית ארבע ° אלין ד' סטרין דאתבדרת עם ישראל ובגין דא תקינו בצלותא וקבצנו יחד ׳מארבע כנפות הארץ׳. דגלותא איהי מיתה לשכינתא ולכל ישראל בנהא. ועוד (פח ע"א) ׳ותמת שרה בקרית ארבע׳, אלין תהו ובהו וחשך ותהום. ° דאיהי אתלבשת בארעא ° דאתמר בה והארץ היתה תהו וגו' (שם), ° משכינה וצדיק דלית בה נביעו דאוריתא. ° וארבע חיון דילה דאנון ארבע חיות הכסא, גלו בארבע יסודין אלו דאנון, תהו קו ירק, קלפה ירקה דאגוזא.

התרגום: [וילנא מה ע״ב] 'ועשרים שנה ושבע שנים' - אלה עשר האמירות, ועשרת הדיברות, ושבעת ימי הבריאה - ששת ימי המעשה ויום השבת שהוא 'ויכולו', כלל כולם. וכנגדם ניתנה התורה בעשרים ושבע אותיות - עשרים ושתיים של התורה וחמש שהן מנצפ״ך שהצופים אמרום. ואם חס ושלום עוברים עליהם ישראל, מתפזרים לארבע רוחות, והשכינה גולה עמהם, זהו שכתוב 'ותמת שרה' - מיתתה, שנסתלק ה-י״ה ממנה ונשארה כ״ס חסר. ומשום כך (שמות יז טז) 'ויאמר כי יד על כס יה'. 'בקרית ארבע' - אלה ארבע הרוחות שהתפזר בהן עם ישראל, ומשום כך תיקנו בתפילה 'וקבצנו יחד ׳מארבע כנפות הארץ׳', שהגלות היא מיתה לשכינה ולכל ישראל בניה. ועוד, 'ותמת שרה בקרית ארבע' - אלה תוהו ובוהו וחושך ותהום, שהיא מתלבשת בארץ שנאמר בה 'והארץ היתה תהו' וגו' - משכינה וצדיק שאין בה נביעת תורה. וארבע החיות שלה שהן ארבע חיות הכיסא, גלו בארבעה יסודות אלה, שהם: תוהו - קו ירוק, קליפה ירוקה של האגוז.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאיהו ויכלו כו'. ר"ל לשון ויכלו הוא כלל כלל כולן ולכן לא נאמר בו לא יום ולא מאמר שכולל כולן ור"ל שהכ"ז הן כ"ו של ו' של השם ת"ת שכולל כל השם והן עשר אמירן ועשר דברות ו' ימי המעשה. ושבת היא ה' של השם כלל דכולהו וכן הוא נכלל מכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: