ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 89: תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם › פיסקה 3 (מה ע"א)

׳וירד אברם מצרימה׳ - ירידת הקב"ה לשמור זרעו בין הצדדים הרעים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 3 · דף מה ע"א

לשון הזוהר

וּבְהַהוּא זִמְנָא ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְּהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וְגוֹ'׳ (בראשית יג) כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, ° מִסִּטְרָא דְּהַאי גּוּפָא. וּמָה אָמַר לוֹ ° ׳הֲלֹא כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךְ׳ (שם). וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, אִם רָאִיתָ שֶׁיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ הוֹלִיכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ וְאִם בַּרְזֶל מִתְפּוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְאֵלִיָּהוּ דָּא יַנּוּקֵי יָדְעֵי לֵהּ. אָמַר לֵהּ רַבִּי רַבִּי, וַדַּאי הָכֵי הוּא, אֲבָל רָזָא דְּמִלֵּי דְּפָרָשָׁתָא דָּא, לָאו אִנּוּן לְגַלָּאָה הָכֵי אֶלָּא בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: פָּתַח וְאָמַר ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב). מַאי רָעָב הָכָא. אֶלָּא וַדַּאי ° כַּד אִסְתְּלַק נְבִיעוּ מֵאַרְעָא דִּשְׁכִינְתָּא, מִיָּד כְּתִיב ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה׳, נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַיְּרָא ° בֵּין סִטְרִין בִּישִׁין אִלֵּין, בְּגִין זַרְעָא דִּילֵהּ לְמֶהֱוֵי נָטִיר בֵּינַיְהוּ. אָמַר לוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי רַבִּי, וְהָא כְּתִיב בִּשְׁכִינְתָּא ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בַּמִּסְכְּנוֹת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳. אָמַר לוֹ וַדַּאי הָכֵי הוּא. דִּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל נָטְרִין ° אוֹת בְּרִית, אִתְמְלִיאַת כָּל טוֹב וְלֹא חָסֵר מִנַּהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ וְתֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִי לָא נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְרַא לָהּ, אִית רְשׁוּת לְסִטְרִין אָחֳרָנִין לִקְרָבָא תַּמָּן.

תרגום

ובאותו זמן (בראשית יג) 'וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ' וְגוֹ' '׳כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ׳' - מצד הגוף הזה. ומה אמר לו? '׳הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ׳' (שם). ומשום כך אמרו רבותינו: אם ראית שיצר הרע מתגבר עליך, הולך אותו לבית המדרש, אם אבן הוא, נימוח, ואם ברזל הוא, מתפוצץ. אמר רבי שמעון לאליהו: זאת הילדים יודעים אותה! אמר לו: רבי, רבי, ודאי כך הוא, אבל סוד הדברים בפרשה זו אין לגלותם כך אלא ביני ובינך. פתח ואמר (בראשית יב) '׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳'. מהו 'רעב' כאן? אלא ודאי כשמסתלקת הנביעה מארץ השכינה, מיד כתוב '׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרָיְמָה׳' - ירד הקב״ה לדור בין צדדים רעים אלה, כדי שזרעו יישמר ביניהם. אמר לו רבי שמעון: רבי, רבי, והרי כתוב בשכינה '׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳'! אמר לו: ודאי כך הוא, שבזמן שישראל שומרים אות ברית, היא מתמלאת בכל טוב ואינה חסרה, ונאמר בה 'וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה'. ובאותו זמן, אם לא ירד הקב״ה לשמור אותה, יש רשות לצדדים אחרים לקרב שם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובההוא זמנא ׳ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך וגו'׳ (בראשית יג) כי אנשים אחים אנחנו, ° מסטרא דהאי גופא. ומה אמר לו ° ׳הלא כל הארץ לפניך׳ (שם). ובגין דא אמרו מארי מתניתין, אם ראית שיצר הרע מתגבר עליך הוליכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח ואם ברזל מתפוצץ. אמר רבי שמעון לאליהו דא ינוקי ידעי לה. אמר לה רבי רבי, ודאי הכי הוא, אבל רזא דמלי דפרשתא דא, לאו אנון לגלאה הכי אלא ביני וביניך: פתח ואמר ׳ויהי רעב בארץ׳ (בראשית יב). מאי רעב הכא. אלא ודאי ° כד אסתלק נביעו מארעא דשכינתא, מיד כתיב ׳ויהי רעב בארץ. וירד אברם מצרימה׳, נחית קודשא בריך הוא לדירא ° בין סטרין בישין אלין, בגין זרעא דילה למהוי נטיר ביניהו. אמר לו רבי שמעון, רבי רבי, והא כתיב בשכינתא ׳ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם׳. אמר לו ודאי הכי הוא. דבזמנא דישראל נטרין ° אות ברית, אתמליאת כל טוב ולא חסר מנה, ואתמר בה ותראה היבשה. ובההוא זמנא אי לא נחית קודשא בריך הוא לנטרא לה, אית רשות לסטרין אחרנין לקרבא תמן.

התרגום: ובאותו זמן (בראשית יג) 'ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך' וגו' '׳כי אנשים אחים אנחנו׳' - מצד הגוף הזה. ומה אמר לו? '׳הלא כל הארץ לפניך׳' (שם). ומשום כך אמרו רבותינו: אם ראית שיצר הרע מתגבר עליך, הולך אותו לבית המדרש, אם אבן הוא, נימוח, ואם ברזל הוא, מתפוצץ. אמר רבי שמעון לאליהו: זאת הילדים יודעים אותה! אמר לו: רבי, רבי, ודאי כך הוא, אבל סוד הדברים בפרשה זו אין לגלותם כך אלא ביני ובינך. פתח ואמר (בראשית יב) '׳ויהי רעב בארץ׳'. מהו 'רעב' כאן? אלא ודאי כשמסתלקת הנביעה מארץ השכינה, מיד כתוב '׳ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה׳' - ירד הקב״ה לדור בין צדדים רעים אלה, כדי שזרעו יישמר ביניהם. אמר לו רבי שמעון: רבי, רבי, והרי כתוב בשכינה '׳ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם׳'! אמר לו: ודאי כך הוא, שבזמן שישראל שומרים אות ברית, היא מתמלאת בכל טוב ואינה חסרה, ונאמר בה 'ותראה היבשה'. ובאותו זמן, אם לא ירד הקב״ה לשמור אותה, יש רשות לצדדים אחרים לקרב שם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מסט' דהאי גופא. שהגוף הוא מסט' דמט"ט כמש"ל בדף הקודם ובו ע"ה טו"ר שהטוב עם הרע אחים שם יעקב ועשו והוא בשני חללא דלבא:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: