ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 89: תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם › פיסקה 28 (מח ע"ב)

כל ספירה נותנת חלקה בפעלת השם - וקושית הידיעה והבחירה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 28 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי כַּד אִית לִסְפִירָן לְמֶעֱבַד פְּעֻלָּה בְּשֵׁם יְדִיעַ, (דְּ) מִתַּמָּן פְּעֻלָּה, לֹא אִשְׁתְּלִים וְלֹא אִתְעֲבִיד עַד דְּכָל סְפִירָה יָהִיב תַּמָּן חוּלָקָא (נ"א חֵילַהַא). דָּא יָהִיב תַּמָּן אַתְוָן דְּאִנּוּן כָּל גּוֹוָנִין אֻכָּמִין מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה. וְאִנּוּן סוּמְקִין יְרוּקִין חִוְרִין מִסִּטְרָא דִּתְלָת אֲבָהָן, וְדָא יָהִיב נִיקוּדִין כוּ', עַד דְּאִתְכְּלִיל בְּהַהוּא שְׁמָא כָּל סְפִירָן עכ"מ: עוד לפרשת וירא אליו: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן ° מַאי וַיֵּרָא אֵלָיו. ° אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּגַוְנָא דְּאַחֲזֵי לְאָדָם קַדְמָאָה, דּוֹר דּוֹר וּפַרְנָסָיו דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, הָכֵי אַחֲזֵי לֵהּ לְאַבְרָהָם. וְאָמַר, בְּהַאי דָּרָא יְהוֹן צַדִּיקִים, וּבְהַאי דָּרָא בֵּינוֹנִיִּים, וּבְהַאי דָּרָא רְשָׁעִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, הָא אוֹקְמוּהּ (ברכות לג ע"ב) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, וּקְרָא אָחֳרָא כְּתִיב ° ׳מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב׳ (איכה ג, לח). וְאִם קֹדֶם דְּאַתְיָן לְעָלְמָא, אִתְגְּזַר עָלַיְהוּ לְמֶהֱוֵי צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים אוֹ בֵּינוֹנִיִּים, לָא הֲוָה עָתִיד לְמֶהֱוֵי לוֹן אַגְרָא וְעוֹנְשָׁא, וְלָא הֲוָה לֵהּ לַנָּבִיא לְמֵימַר לוֹן ׳מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב׳. וְלָא הֲוָה לְהוּ לְמָארֵי מַתְנִיתִין לְמֵימַר, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם.

תרגום

בוא וראה: כשיש לספירות לעשות פעולה בשם ידוע, אין הפעולה נשלמת ואינה נעשית עד שכל ספירה נותנת שם חלקה. זו נותנת שם אותיות שהן כל הגוונים השחורים מצד בת יחידה, והן אדומים ירוקים לבנים מצד שלושת האבות, וזה נותן ניקודים וכו', עד שנכלל בשם ההוא כל הספירות (עד כאן). עוד לפרשת וירא אליו: אמר רבי שמעון: מהו 'וַיֵּרָא אֵלָיו'? אלא הקב״ה, כעין שהראה לאדם הראשון דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, כך הראה לאברהם ואמר: בדור זה יהיו צדיקים, ובדור זה בינוניים, ובדור זה רשעים. אמר רבי יוסי: בוצינא קדישא, והרי ביארוהו (ברכות לג ע״ב): הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ופסוק אחר כתוב (איכה ג לח) '׳מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב׳'. ואם קודם שבאים לעולם נגזר עליהם להיות צדיקים או רשעים או בינוניים, לא היה עתיד להיות להם שכר ועונש, ולא היה לנביא לומר להם '׳מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב׳', ולא היה לרבותינו לומר: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי כד אית לספירן למעבד פעלה בשם ידיע, (ד) מתמן פעלה, לא אשתלים ולא אתעביד עד דכל ספירה יהיב תמן חולקא (נ"א חילהא). דא יהיב תמן אתון דאנון כל גוונין אכמין מסטרא דבת יחידה. ואנון סומקין ירוקין חורין מסטרא דתלת אבהן, ודא יהיב ניקודין כו', עד דאתכליל בההוא שמא כל ספירן עכ"מ: עוד לפרשת וירא אליו: אמר רבי שמעון ° מאי וירא אליו. ° אלא קודשא בריך הוא כגונא דאחזי לאדם קדמאה, דור דור ופרנסיו דור דור ומנהיגיו, הכי אחזי לה לאברהם. ואמר, בהאי דרא יהון צדיקים, ובהאי דרא בינוניים, ובהאי דרא רשעים. אמר רבי יוסי, בוצינא קדישא, הא אוקמוה (ברכות לג ע"ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וקרא אחרא כתיב ° ׳מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׳ (איכה ג, לח). ואם קדם דאתין לעלמא, אתגזר עליהו למהוי צדיקים או רשעים או בינוניים, לא הוה עתיד למהוי לון אגרא ועונשא, ולא הוה לה לנביא למימר לון ׳מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׳. ולא הוה להו למארי מתניתין למימר, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

התרגום: בוא וראה: כשיש לספירות לעשות פעולה בשם ידוע, אין הפעולה נשלמת ואינה נעשית עד שכל ספירה נותנת שם חלקה. זו נותנת שם אותיות שהן כל הגוונים השחורים מצד בת יחידה, והן אדומים ירוקים לבנים מצד שלושת האבות, וזה נותן ניקודים וכו', עד שנכלל בשם ההוא כל הספירות (עד כאן). עוד לפרשת וירא אליו: אמר רבי שמעון: מהו 'וירא אליו'? אלא הקב״ה, כעין שהראה לאדם הראשון דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, כך הראה לאברהם ואמר: בדור זה יהיו צדיקים, ובדור זה בינוניים, ובדור זה רשעים. אמר רבי יוסי: בוצינא קדישא, והרי ביארוהו (ברכות לג ע״ב): הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ופסוק אחר כתוב (איכה ג לח) '׳מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׳'. ואם קודם שבאים לעולם נגזר עליהם להיות צדיקים או רשעים או בינוניים, לא היה עתיד להיות להם שכר ועונש, ולא היה לנביא לומר להם '׳מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׳', ולא היה לרבותינו לומר: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: א"ל למלכא כו'. מפ' למה נטיל מינייהו חולקא ולקמן מפרש למה שאיל מינייהו דאם לא יהיבו כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו