ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 89: תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם › פיסקה 26 (מח ע"ב)

אין לישראל חלק בחילות הטמאה - והמלאכים כסוסים כלפי רוכביהם

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 26 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא מח ע"ב] וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִית בְּהוּ חוּלָקָא מִבּוֹרֵא עָלְמִין דְּאִיהוּ עִלַּת עַל כֹּלָּא, וּמֵעֶשֶׂר סְפִירָאָן, וּמִכָּרְסְיָן, וּמַלְאָכִין, וְכוֹכָבַיָּא וּמַזָּלִין, כַּד חַזְרִין בִּתְשׁוּבָה, מִכֹּל מַה דְּאִתְנְטִילוּ בָּעוּן רַחֲמֵי עָלַיְהוּ. בַּר מִשֵּׁדִין וּמַזִּיקִין וְחֵילִין דִּמְסָאֲבוּ, דְּאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל ׳אַל תִטַמְאוּ בְּכָל אֵלֶּה׳, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּהוֹן. וּבְגִין דָּא אֻמִּין דְּעָלְמָא דְּנִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן מֵאִנּוּן חֵילִין דִּמְסָאֲבוּ, לֵית לְשַׁתְּפָא בְּהוֹן לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְלֹא בְּכָל עוֹבָדֵיהוֹן, דְּעָלַיְהוּ כְּתִיב ׳אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'׳ (דברים ד, יט), ׳וּבְךָ בָּחַר ה'׳ (דברים יד, ב). וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ׳ (מיכה ד, ה) (וילנא מח ע"ב) ׳אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וְגוֹ'׳, ° דְּאִיהוּ יָחִיד וּמְיֻחָד בְּכָל מַשִּׁרְיָן דִּכְלִילָן בְּהוֹן. וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל כְּלִילָן מֵעִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְעִלַּת עַל כֹּלָּא שַׁוֵּי שְׁמֵהּ בְּהוֹן, וְאִנּוּן רְחִימִין יַתִּיר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בְּגִין דְּאִית לוֹן חוּלָקָא בִּסְפִירָן, מַה דְּלָאו הָכֵי בְּמַלְאָכִין. בְּגִין (פט ע"ב) דְּיִשְׂרָאֵל אִנּוּן עַדְבֵה וְאַחֲסַנְתֵּהּ, כְּגַוְנָא דִּבְנִין לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן. דְּמַלְאָכִין לָאו אִנּוּן לְגַבֵּי סְפִירָן אֶלָּא כְּסוּסְוָן לְגַבֵּי רוֹכְבֵי עָלַיְהוּ.

תרגום

[וילנא מח ע״ב] ומשום שיש לישראל חלק מבורא העולם שהוא עילה על הכל, ומעשר הספירות, ומהכיסאות, והמלאכים, והכוכבים והמזלות, כשחוזרים בתשובה, מכל מה שנטלו מבקשים עליהם רחמים, חוץ משדים ומזיקים וחיילות טומאה, שנאמר בישראל 'אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה', שאין להם חלק בהם. ומשום כך אומות העולם שנשמותיהם מאותם חיילות טומאה, אין לשתף בהם באכילה ובשתייה, ולא בכל מעשיהם, שעליהם כתוב (דברים ד יט) 'אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ' וְגוֹ', 'וּבְךָ בָּחַר ה'' (דברים יד ב). ועליהם נאמר (מיכה ד ה) '׳כִּי כָל הָעַמִּים יֵלְכוּ׳ ׳אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו׳' וְגוֹ', שהוא יחיד ומיוחד בכל הצבאות הכלולים בהם. ומשום שישראל כלולים מעליונים ותחתונים, ועילת הכל שם שמו בהם, והם אהובים יותר ממלאכי השרת, משום שיש להם חלק בספירות, מה שלא כן במלאכים, משום שישראל הם חלקו ונחלתו, כעין בנים כלפי אביהם, שהמלאכים אינם כלפי הספירות אלא כסוסים כלפי רוכביהם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא מח ע"ב] ובגין דישראל אית בהו חולקא מבורא עלמין דאיהו עלת על כלא, ומעשר ספיראן, ומכרסין, ומלאכין, וכוכביא ומזלין, כד חזרין בתשובה, מכל מה דאתנטילו בעון רחמי עליהו. בר משדין ומזיקין וחילין דמסאבו, דאתמר בישראל ׳אל תטמאו בכל אלה׳, דלית לון חולקא בהון. ובגין דא אמין דעלמא דנשמתין דילהון מאנון חילין דמסאבו, לית לשתפא בהון לאכילה ושתיה, ולא בכל עובדיהון, דעליהו כתיב ׳אשר חלק ה' אלהיך וגו'׳ (דברים ד, יט), ׳ובך בחר ה'׳ (דברים יד, ב). ועליהו אתמר ׳כי כל העמים ילכו׳ (מיכה ד, ה) (וילנא מח ע"ב) ׳איש בשם אלהיו וגו'׳, ° דאיהו יחיד ומיחד בכל משרין דכלילן בהון. ובגין דישראל כלילן מעלאין ותתאין, ועלת על כלא שוי שמה בהון, ואנון רחימין יתיר ממלאכי השרת, בגין דאית לון חולקא בספירן, מה דלאו הכי במלאכין. בגין (פט ע"ב) דישראל אנון עדבה ואחסנתה, כגונא דבנין לגבי אבוהון. דמלאכין לאו אנון לגבי ספירן אלא כסוסון לגבי רוכבי עליהו.

התרגום: [וילנא מח ע״ב] ומשום שיש לישראל חלק מבורא העולם שהוא עילה על הכל, ומעשר הספירות, ומהכיסאות, והמלאכים, והכוכבים והמזלות, כשחוזרים בתשובה, מכל מה שנטלו מבקשים עליהם רחמים, חוץ משדים ומזיקים וחיילות טומאה, שנאמר בישראל 'אל תטמאו בכל אלה', שאין להם חלק בהם. ומשום כך אומות העולם שנשמותיהם מאותם חיילות טומאה, אין לשתף בהם באכילה ובשתייה, ולא בכל מעשיהם, שעליהם כתוב (דברים ד יט) 'אשר חלק ה' אלהיך' וגו', 'ובך בחר ה' (דברים יד ב). ועליהם נאמר (מיכה ד ה) '׳כי כל העמים ילכו׳ ׳איש בשם אלהיו׳' וגו', שהוא יחיד ומיוחד בכל הצבאות הכלולים בהם. ומשום שישראל כלולים מעליונים ותחתונים, ועילת הכל שם שמו בהם, והם אהובים יותר ממלאכי השרת, משום שיש להם חלק בספירות, מה שלא כן במלאכים, משום שישראל הם חלקו ונחלתו, כעין בנים כלפי אביהם, שהמלאכים אינם כלפי הספירות אלא כסוסים כלפי רוכביהם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאיהו יחיד כו'. קאי על סיפא דקרא ואנחנו כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו