משל העבד הנאמן שכל החילות נתנו בו מתנה - וישראל שקדמו במחשבה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 24 · דף מח ע"א
לשון הזוהר
וְהָא אַנְתְּ הוּא אָדוֹן דְּכֹלָּא, וְאַנְתְּ בָּרָאת כֹּלָּא, טֹל אַנְתְּ מִכָּל חַד וְחַד מַה דְּאַנְתְּ בָּעֵי, דְּלָא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאִנּוּן דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּךְ, דְּיֵמְרוּן דְּעוֹבָדָא דְּאָדָם אַנְתְּ צָרִיךְ מִשְּׁלִיחִין דִּילָךְ. ° אָמַר לוֹן לְמַלְכָּא דְּיָהַב מַתָּנָה לְעַבְדוֹי, וְיָהִיב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חוּלָקֵהּ וְאַחֲסַנְתֵּהּ מֵהַהוּא מַתָּנָה. לְבָתַר אָתָא עַבְדָּא מְהֵימָנָא לְגַבֵּהּ וְשָׁאִיל לֵהּ מַתָּנָה. אָמַר מַלְכָּא הַאי עַבְדָּא פְּלַח לִי בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵהּ. הָכֵי אֲנָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד מָאנָא דִּילֵהּ מַתָּנָה בְּכָל חֵילִין דִּילִי. מֶה עָבַד כְּנַשׁ כָּל מַשִּׁרְיָן דִּילֵהּ וְאָמַר בָּעֵינָא מִנַּיְכוּ דְּכָל חַד וְחַד יָהִיב מַתָּנָה. מִדִּידֵהּ לְהַאי עַבְדָּא, וַאֲנָה אִשְׁתְּתַף עִמְּכוֹן וְאַתֶּם בֵּהּ מַתָּנָה מִדִּילִי. מִנְּהוֹן אַקְשׁוּ וְאָמְרוּ ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ (תהלים ח, ה). וּמִנְּהוֹן אָמְרֵי בְּרַעֲוָא שְׁלִים. אוּף הָכֵי קֹדֶם דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, קֹדֶם דְּאִתְבְּרִיאוּ מַלְאֲכִין וְכָל בִּרְיָן דְּעָלְמָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבַחֲבִיבוּ דִּילְהוֹן, אַנָּח לְעוֹבָדָא דִּילְהוֹן דִּיהוֹן בַּתְרָאִין לְעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וְאָמַר עָלֵהּ נַעֲשֶׂה אָדָם. ° וְאַמַּאי אֶלָּא בְּגִין חֲבִיבוּ דַּאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא דְּאִתְקְרֵי יִשְׂרָאֵל.
תרגום
והרי אתה אדון הכל, ואתה בראת הכל, טול אתה מכל אחד ואחד מה שאתה רוצה, שלא יהיה פתחון פה לאלה שאינם מכירים אותך, שיאמרו שלמעשה האדם אתה זקוק לשליחים שלך! אמר להם: משל למלך שנתן מתנה לעבדיו, ונתן לכל אחד ואחד חלקו וירושתו מאותה מתנה. לאחר מכן בא עבד נאמן אליו ושאל ממנו מתנה. אמר המלך: עבד זה עבד אותי בכל אבריו, כך אני רוצה לעשות כליו מתנה מכל חילותי. מה עשה? אסף את כל צבאותיו ואמר: אני רוצה מכם שכל אחד ואחד ייתן מתנה משלו לעבד הזה, ואני אשתתף עמכם ותתנו בו מתנה משלי. מהם הקשו ואמרו (תהלים ח ה) 'מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ', ומהם אמרו ברצון שלם. אף כך, קודם שנברא העולם, נכנסו ישראל במחשבה להיברא, קודם שנבראו מלאכים וכל בריות העולם של מעשה בראשית. ובחביבותם, השאיר את מעשיהם שיהיו אחרונים למעשה בראשית, ואמר עליו 'נַעֲשֶׂה אָדָם'. ולמה? אלא בגלל חביבות אביהם שבשמים שנקרא ישראל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והא אנת הוא אדון דכלא, ואנת בראת כלא, טל אנת מכל חד וחד מה דאנת בעי, דלא יהא פתחון פה לאנון דלא אשתמודעין בך, דימרון דעובדא דאדם אנת צריך משליחין דילך. ° אמר לון למלכא דיהב מתנה לעבדוי, ויהיב לכל אחד ואחד חולקה ואחסנתה מההוא מתנה. לבתר אתא עבדא מהימנא לגבה ושאיל לה מתנה. אמר מלכא האי עבדא פלח לי בכל אברין דילה. הכי אנא בעי למעבד מאנא דילה מתנה בכל חילין דילי. מה עבד כנש כל משרין דילה ואמר בעינא מניכו דכל חד וחד יהיב מתנה. מדידה להאי עבדא, ואנה אשתתף עמכון ואתם בה מתנה מדילי. מנהון אקשו ואמרו ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ (תהלים ח, ה). ומנהון אמרי ברעוא שלים. אוף הכי קדם דאתברי עלמא, עאלו ישראל במחשבה להבראות, קדם דאתבריאו מלאכין וכל ברין דעלמא דעובדא דבראשית. ובחביבו דילהון, אנח לעובדא דילהון דיהון בתראין לעובדא דבראשית. ואמר עלה נעשה אדם. ° ואמאי אלא בגין חביבו דאבוהון דבשמיא דאתקרי ישראל.
התרגום: והרי אתה אדון הכל, ואתה בראת הכל, טול אתה מכל אחד ואחד מה שאתה רוצה, שלא יהיה פתחון פה לאלה שאינם מכירים אותך, שיאמרו שלמעשה האדם אתה זקוק לשליחים שלך! אמר להם: משל למלך שנתן מתנה לעבדיו, ונתן לכל אחד ואחד חלקו וירושתו מאותה מתנה. לאחר מכן בא עבד נאמן אליו ושאל ממנו מתנה. אמר המלך: עבד זה עבד אותי בכל אבריו, כך אני רוצה לעשות כליו מתנה מכל חילותי. מה עשה? אסף את כל צבאותיו ואמר: אני רוצה מכם שכל אחד ואחד ייתן מתנה משלו לעבד הזה, ואני אשתתף עמכם ותתנו בו מתנה משלי. מהם הקשו ואמרו (תהלים ח ה) 'מה אנוש כי תזכרנו', ומהם אמרו ברצון שלם. אף כך, קודם שנברא העולם, נכנסו ישראל במחשבה להיברא, קודם שנבראו מלאכים וכל בריות העולם של מעשה בראשית. ובחביבותם, השאיר את מעשיהם שיהיו אחרונים למעשה בראשית, ואמר עליו 'נעשה אדם'. ולמה? אלא בגלל חביבות אביהם שבשמים שנקרא ישראל.