נבואה מראיה מריח משמיעה ומדבור - ופשעים יכשלו בלשון נעשה אדם
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 19 · דף מז ע"ב
לשון הזוהר
° וּבְגִין דְּאוֹרַיְתָא דְּבִכְתָב אִתְיְהִיבַת מִסִּטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן כְּתִיבָה, אוֹקְמוּהּ דְּאוֹרַיְתָא דְּכָתַב סֵפֶר תּוֹרָה דְּלָא לְמִקְרֵי לֵהּ עַל פֶּה, וְאִתְּמַר דְּלֵית לֵהּ נִקּוּדִין ° לְאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה אִית טַעֲמֵי: דָּבָר אַחֵר וַיֵּרָא אֵלָיו ה'. תָּא חֲזֵי אִית נְבוּאָה מֵרְאִיָּה, וְאִית נְבוּאָה מֵרֵיחָא, וְאִית נְבוּאָה מִשְּׁמִיעָה, וְאִית נְבוּאָה מִדִּבּוּר. ° וְאִנּוּן ד' מֶרְכָּבוֹת לְשֵׁם יְהוָֹה. ° בִּרְאִיָּה, בְּאַרְיֶה דְּאִיהִי רְאִיָּה ° וְלָקֳבֵל מֶרְכָּבָה דִּלְעֵלָּא מָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳. וְהָא אַקְשׁוּ קַדְמָאִין, בָּתַר דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָן דְּבָרָא בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, אַדְכִּיר בְּרִיאָה בְּלִישְׁנָא דְּיָחִיד. אַמַּאי אַדְכִּיר ׳בְּנַעֲשֶׂה אָדָם׳ בְּלִישְׁנָא דְּרַבִּים, לְמֵיהַב פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים וְלַמּוּמָרִים. אֶלָּא ° הָכָא כְּתִיב ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, י). ° ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְגוֹ'׳ ׳וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָּם׳ (הושע יד, י), לְקַיְּמָא בְּהוּ ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳. ° דְּהָא אוֹרַיְתָא קָא סָתִים דְּאִיהוּ בָּרָא (לָאָדָם עִלָּאָה קַדְמָאָה), הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים ° אֶת הָאָדָם׳ (בראשית א, כז). אֶת לְרַבּוֹת דְּבָרָא לֵהּ בְּדִיּוֹקְנָא ° דְּאָדָם עִלָּאָה בְּמֶרְכַּבְתָּא, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳.
תרגום
ומשום שהתורה שבכתב ניתנה מצד הימין, ששם כתיבה, ביארוהו שהתורה שכתב ספר תורה אין לקרוא אותה בעל פה, ונאמר שאין לה ניקוד. לתורה שבעל פה יש טעמים. דבר אחר: 'וַיֵּרָא אֵלָיו ה''. בוא וראה: יש נבואה מראייה, ויש נבואה מריח, ויש נבואה משמיעה, ויש נבואה מדיבור, והן ארבע מרכבות לשם יהוה. בראייה - באריה שהיא ראייה, וכנגד המרכבה שלמעלה מנה הקב״ה 'נַעֲשֶׂה אָדָם'. והרי הקשו הראשונים: אחרי שכל הבריות שברא במעשה בראשית הזכיר בריאה בלשון יחיד, למה הזכיר ב'נַעֲשֶׂה אָדָם' בלשון רבים, לתת פתחון פה למינים ולמומרים? אלא כאן כתוב (משלי יא י) '׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳', שכן 'יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה'' וְגוֹ' 'וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם' (הושע יד י), לקיים בהם '׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳', שהרי התורה סותמת שהוא ברא (לאדם עליון קדמון), זהו שכתוב (בראשית א כז) '׳׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳׳' - 'אֶת' לרבות שברא אותו בדמות אדם עליון במרכבה, שנאמר בו '׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ובגין דאוריתא דבכתב אתיהיבת מסטרא דימינא, דתמן כתיבה, אוקמוה דאוריתא דכתב ספר תורה דלא למקרי לה על פה, ואתמר דלית לה נקודין ° לאוריתא דבעל פה אית טעמי: דבר אחר וירא אליו ה'. תא חזי אית נבואה מראיה, ואית נבואה מריחא, ואית נבואה משמיעה, ואית נבואה מדבור. ° ואנון ד' מרכבות לשם יהוה. ° בראיה, באריה דאיהי ראיה ° ולקבל מרכבה דלעלא מני קודשא בריך הוא ׳נעשה אדם׳. והא אקשו קדמאין, בתר דכלהו ברין דברא בעובדא דבראשית, אדכיר בריאה בלישנא דיחיד. אמאי אדכיר ׳בנעשה אדם׳ בלישנא דרבים, למיהב פתחון פה למינים ולמומרים. אלא ° הכא כתיב ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, י). ° ׳כי ישרים דרכי ה' וגו'׳ ׳ופשעים יכשלו בם׳ (הושע יד, י), לקימא בהו ׳ובאבד רשעים רנה׳. ° דהא אוריתא קא סתים דאיהו ברא (לאדם עלאה קדמאה), הדא הוא דכתיב ׳ויברא אלהים ° את האדם׳ (בראשית א, כז). את לרבות דברא לה בדיוקנא ° דאדם עלאה במרכבתא, דאתמר בה ׳ודמות פניהם פני אדם׳.
התרגום: ומשום שהתורה שבכתב ניתנה מצד הימין, ששם כתיבה, ביארוהו שהתורה שכתב ספר תורה אין לקרוא אותה בעל פה, ונאמר שאין לה ניקוד. לתורה שבעל פה יש טעמים. דבר אחר: 'וירא אליו ה'. בוא וראה: יש נבואה מראייה, ויש נבואה מריח, ויש נבואה משמיעה, ויש נבואה מדיבור, והן ארבע מרכבות לשם יהוה. בראייה - באריה שהיא ראייה, וכנגד המרכבה שלמעלה מנה הקב״ה 'נעשה אדם'. והרי הקשו הראשונים: אחרי שכל הבריות שברא במעשה בראשית הזכיר בריאה בלשון יחיד, למה הזכיר ב'נעשה אדם' בלשון רבים, לתת פתחון פה למינים ולמומרים? אלא כאן כתוב (משלי יא י) '׳ובאבד רשעים רנה׳', שכן 'ישרים דרכי ה' וגו' 'ופשעים יכשלו בם' (הושע יד י), לקיים בהם '׳ובאבד רשעים רנה׳', שהרי התורה סותמת שהוא ברא (לאדם עליון קדמון), זהו שכתוב (בראשית א כז) '׳ויברא אלהים את האדם׳' - 'את' לרבות שברא אותו בדמות אדם עליון במרכבה, שנאמר בו '׳ודמות פניהם פני אדם׳'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: לאורייתא דבע"פ כו'. שהטעמים הן תנועות והן מנקבים הנ"ל ור"ל טעמים כמ"ש ( עירובין כא ע"ב ) שאמר על כל דבר של סופרים אלף וה' טעמים והוא אלף מסט' דכתר שהוא אלף והוא כתר מלכות שבו כל הנקבים בגולגלתא וה' במלכות: