פרשיות התפלין בספירות - ומחלוקת הימין והשמאל שאינה בעמוד האמצע
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 14 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
[דף פח ע"ג] ° וְאִיהוּ עִקָּרָא דִּתְפִלִּין, וּבֵהּ צָרִיךְ לְקַשְּׁרָא (נ"א לסדרא) לוֹן כְּגַוְנָא דָּא, חָכְמָה קַדֵשׁ לִי וְדָא י', בִּינָה וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְדָא ה', שְׁמַע יִשְׂרָאֵל לִימִינָא ו', וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לִשְׂמָאלָא וְדָא ה'. ° וּבְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְכְּלִילָן. ° וְכַד תְּפִלִּין דְּרֹאשׁ וּדְיָד אִתְכְּלִילָן בֵּהּ אִתְקְרִיאוּ תְּפִלִּין. וּבֵהּ אִנּוּן פִּקּוּדָא חֲדָא וְלֹא צָרִיךְ לְאַפְסָקָא כְּמָא דְּאוֹקְמוּהּ סָח בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ. וְהַאי אִיהוּ ° עִקָּרָא דִּגְמָרָא. וְאִלֵּין דְּעָבְדִין לֵהּ תְּרֵי פִּקּוּדִין דִּירוּשַׁלְמִי אִיהוּ מִימִינָא וּשְׂמָאלָא דְּתַמָּן עַנְפִין מִתְפָּרְדִין ובגין דְּמִסִּטְרָא (פח ע"ג) דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא ° ׳שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳ (תהלים סב, יב), צָרִיךְ לְבָרְכָא עָלַיְהוּ תְּרֵין בִּרְכָּאן, חַד לְהָנִיחַ תְּפִלִּין עַל שֶׁל יָד, וְחַד עַל מִצְוַת תְּפִלִּין עַל שֶׁל רֹאשׁ. וְאִם סָח בֵּנְתַיִם מְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ שְׁתַּיִם. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא עָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳אַחַת דִּבֵּר אֱלֹהִים׳, וְלֹא צָרִיךְ אֶלָּא בִּרְכָתָא חֲדָא ׳כִּי אֶחָד קְרָאתִיו׳ (ישעיה נא, ב). וְאִם סָח בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יָד לִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ עָבִיד פֵּרוּד בְּיִחוּדָא. וּבְגִין דָּא עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ וְלֹא מִצְוָה. וְלֵית עֲבֵרָה אֶלָּא מָוֶת דְּאִתְּמַר ׳רַגְלֵיהָּ יוֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה), דְּעָלַהּ אִתְּמַר ׳כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד ° בֵּין׳ (רות א, יז) א'ח לְד'. וּבְגִין דָּא עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ וְחוֹזְרִין עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה. דְאִי לא נָפִיק מִתַּמָּן, בְּחוֹבָא ° דָּא יָמוּת. וְהַאי אִיהוּ ׳אַחַת דִּבֵּר אֱלֹהִים׳, זֶה צַדִּיק ° דְּאִיהוּ יוֹם שַׁבָּת, זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד, צְרִיכִין לְיַחֲדָא לוֹן בֵּהּ וּלְמֶעֱבַד לוֹן חַד. וְהָא אוֹקְמוּהּ ° זָכוֹר לְזָכָר ° שָׁמוֹר לְנוּקְבָא. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא אִנּוּן תַּרְוַיְהוּ תְּרֵין פִּקּוּדִין. וּכְגַוְנָא דָּא כָּל פִּקּוּדִין. ° וּבְגִין דָּא מַחֲלֹקֶת דְּאִיהוּ בֵּין חַבְרַיָּא בִּתְפִלִּין וּשְׁאָר פִּקּוּדִין בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא אִיהוּ, אֲבָל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לֵית תַּמָּן מַחֲלֹקֶת, בְּגִין דְּאִיהוּ עִקָּרָא דִּגְמָרָא דְּאִיהִי שְׁלֵמָה. ומִתַּמָּן אִתְקְרֵי יַעֲקֹב ° אִישׁ תָּם, ° אִיהוּ ו' כָּלִיל שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה. ° ה' גְּמָרָא דִילֵיה, ° אִיהִי תָּם בִּתְלָת אֲבָהָן ° יה"ו, ° וּבֵהּ אִשְׁתְּלִים יְהוָֹה. וּבְגִין דָּא בְּכָל אֲתַר דְּעַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא. אֲבָל ° לְתַתָּא אִקְּרֵי אֲגֻדָּה חֲדָא בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ° וּבְגִין דָּא ׳וַיַּרְא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרַיְמָה׳ (בראשית כו, ב), ° דָּא דַּרְגָּא בִּישָׁא ° דִּגְרָמַת כַּפְנָא דְּאוֹרַיְתָא וַעֲנִיּוּתָא דְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְתָא ° וְהָא אוֹקְמוּהּ.
תרגום
[דף פח ע״ג] והוא עיקר התפילין, ובו צריך לקשור (נוסח אחר: לסדר) אותם כעין זה: חכמה - 'קַדֶּשׁ לִי' וזו י'. בינה - 'וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ' וזו ה'. שמע ישראל - לימין, ו'. והיה אם שמוע - לשמאל, וזו ה'. ובעמוד האמצע נכללות. וכשתפילין של ראש ושל יד נכללות בו נקראות תפילין, ובו הן מצווה אחת ואין צריך להפסיק, כפי שביארוהו: הַסָּח בין תפילה לתפילה - עבירה בידו, וזה עיקר הגמרא. ואלה שעושים אותה שתי מצוות, כמנהג ירושלמי - הוא מהימין ומהשמאל, ששם הענפים מתפרדים, ומשום שמצד הימין והשמאל (תהלים סב יב) 'שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְתִּי', צריך לברך עליהם שתי ברכות: אחת להניח תפילין על של יד, ואחת על מצוות תפילין על של ראש. ואם שח ביניהם, מברך על של ראש שתיים. אבל מצד עמוד האמצע נאמר עליהם 'אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים', ואין צריך אלא ברכה אחת, (ישעיה נא ב) 'כִּי אֶחָד קְרָאתִיו'. ואם שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש בעמוד האמצע, עושה פירוד ביחוד, ומשום כך עבירה בידו ולא מצווה, ואין עבירה אלא מוות, שנאמר (משלי ה ה) 'רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת', שעליה נאמר (רות א יז) 'כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד' בין א'ח לד'. ומשום כך עבירה בידו, וחוזרים עליה מעורכי המלחמה, שאם לא יצא משם, בחטא זה ימות. וזהו 'אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים' - זה הצדיק שהוא יום שבת, 'זָכוֹר' ו'שָׁמוֹר' בדיבור אחד, צריכים לייחד אותם בו ולעשותם אחד. והרי ביארוהו: 'זכור' לזכר, 'שמור' לנקבה, אבל מצד הימין והשמאל הם שתי מצוות, וכעין זה כל המצוות. ומשום כך המחלוקת שבין החברים בתפילין ושאר מצוות היא בימין ושמאל, אבל בעמוד האמצע אין שם מחלוקת, משום שהוא עיקר הגמרא שהיא שלמה. ומשם נקרא יעקב 'אִישׁ תָּם' - הוא ו' הכולל שישה סדרי משנה, ה' - גמרתו, היא תם בשלושת האבות יה״ו, ובו נשלם יְהוָה. ומשום כך בכל מקום שהענפים מתפרדים לימין ולשמאל, אבל למטה נקרא אגודה אחת בעמוד האמצע. ומשום כך (בראשית כו ב) 'וַיֵּרָא אֵלָיו ה' ׳וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה׳' - זו דרגה רעה שגרמה רעב של תורה ועניות של מצוות התורה, והרי ביארוהו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פח ע"ג] ° ואיהו עקרא דתפלין, ובה צריך לקשרא (נ"א לסדרא) לון כגונא דא, חכמה קדש לי ודא י', בינה והיה כי יביאך ודא ה', שמע ישראל לימינא ו', והיה אם שמוע לשמאלא ודא ה'. ° ובעמודא דאמצעיתא אתכלילן. ° וכד תפלין דראש ודיד אתכלילן בה אתקריאו תפלין. ובה אנון פקודא חדא ולא צריך לאפסקא כמא דאוקמוה סח בין תפלה לתפלה עברה היא בידו. והאי איהו ° עקרא דגמרא. ואלין דעבדין לה תרי פקודין דירושלמי איהו מימינא ושמאלא דתמן ענפין מתפרדין ובגין דמסטרא (פח ע"ג) דימינא ושמאלא ° ׳שתים זו שמעתי׳ (תהלים סב, יב), צריך לברכא עליהו תרין ברכאן, חד להניח תפלין על של יד, וחד על מצות תפלין על של ראש. ואם סח בנתים מברך על של ראש שתים. אבל מסטרא דעמודא דאמצעיתא עליהו אתמר ׳אחת דבר אלהים׳, ולא צריך אלא ברכתא חדא ׳כי אחד קראתיו׳ (ישעיה נא, ב). ואם סח בין תפלה של יד לתפלה של ראש בעמודא דאמצעיתא איהו עביד פרוד ביחודא. ובגין דא עברה היא בידו ולא מצוה. ולית עברה אלא מות דאתמר ׳רגליה יורדות מות׳ (משלי ה, ה), דעלה אתמר ׳כי המות יפריד ° בין׳ (רות א, יז) א'ח לד'. ובגין דא עברה היא בידו וחוזרין עליה מעורכי המלחמה. דאי לא נפיק מתמן, בחובא ° דא ימות. והאי איהו ׳אחת דבר אלהים׳, זה צדיק ° דאיהו יום שבת, זכור ושמור בדבור אחד, צריכין ליחדא לון בה ולמעבד לון חד. והא אוקמוה ° זכור לזכר ° שמור לנוקבא. אבל מסטרא דימינא ושמאלא אנון תרויהו תרין פקודין. וכגונא דא כל פקודין. ° ובגין דא מחלקת דאיהו בין חבריא בתפלין ושאר פקודין בימינא ושמאלא איהו, אבל בעמודא דאמצעיתא לית תמן מחלקת, בגין דאיהו עקרא דגמרא דאיהי שלמה. ומתמן אתקרי יעקב ° איש תם, ° איהו ו' כליל שית סדרי משנה. ° ה' גמרא דיליה, ° איהי תם בתלת אבהן ° יה"ו, ° ובה אשתלים יהוה. ובגין דא בכל אתר דענפין מתפרדין לימינא ושמאלא. אבל ° לתתא אקרי אגדה חדא בעמודא דאמצעיתא. ° ובגין דא ׳וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה׳ (בראשית כו, ב), ° דא דרגא בישא ° דגרמת כפנא דאוריתא ועניותא דפקודין דאוריתא ° והא אוקמוה.
התרגום: [דף פח ע״ג] והוא עיקר התפילין, ובו צריך לקשור (נוסח אחר: לסדר) אותם כעין זה: חכמה - 'קדש לי' וזו י'. בינה - 'והיה כי יביאך' וזו ה'. שמע ישראל - לימין, ו'. והיה אם שמוע - לשמאל, וזו ה'. ובעמוד האמצע נכללות. וכשתפילין של ראש ושל יד נכללות בו נקראות תפילין, ובו הן מצווה אחת ואין צריך להפסיק, כפי שביארוהו: הסח בין תפילה לתפילה - עבירה בידו, וזה עיקר הגמרא. ואלה שעושים אותה שתי מצוות, כמנהג ירושלמי - הוא מהימין ומהשמאל, ששם הענפים מתפרדים, ומשום שמצד הימין והשמאל (תהלים סב יב) 'שתים זו שמעתי', צריך לברך עליהם שתי ברכות: אחת להניח תפילין על של יד, ואחת על מצוות תפילין על של ראש. ואם שח ביניהם, מברך על של ראש שתיים. אבל מצד עמוד האמצע נאמר עליהם 'אחת דבר אלהים', ואין צריך אלא ברכה אחת, (ישעיה נא ב) 'כי אחד קראתיו'. ואם שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש בעמוד האמצע, עושה פירוד ביחוד, ומשום כך עבירה בידו ולא מצווה, ואין עבירה אלא מוות, שנאמר (משלי ה ה) 'רגליה ירדות מות', שעליה נאמר (רות א יז) 'כי המות יפריד' בין א'ח לד'. ומשום כך עבירה בידו, וחוזרים עליה מעורכי המלחמה, שאם לא יצא משם, בחטא זה ימות. וזהו 'אחת דבר אלהים' - זה הצדיק שהוא יום שבת, 'זכור' ו'שמור' בדיבור אחד, צריכים לייחד אותם בו ולעשותם אחד. והרי ביארוהו: 'זכור' לזכר, 'שמור' לנקבה, אבל מצד הימין והשמאל הם שתי מצוות, וכעין זה כל המצוות. ומשום כך המחלוקת שבין החברים בתפילין ושאר מצוות היא בימין ושמאל, אבל בעמוד האמצע אין שם מחלוקת, משום שהוא עיקר הגמרא שהיא שלמה. ומשם נקרא יעקב 'איש תם' - הוא ו' הכולל שישה סדרי משנה, ה' - גמרתו, היא תם בשלושת האבות יה״ו, ובו נשלם יהוה. ומשום כך בכל מקום שהענפים מתפרדים לימין ולשמאל, אבל למטה נקרא אגודה אחת בעמוד האמצע. ומשום כך (בראשית כו ב) 'וירא אליו ה' ׳ויאמר אל תרד מצרימה׳' - זו דרגה רעה שגרמה רעב של תורה ועניות של מצוות התורה, והרי ביארוהו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואיהו עיקרא דתפילין כו'. ר"ל כמ"ש ע"ג מחלוקת דאיהו בין חברייא בתפילין כו' בימינא ושמאלא איהו אבל בעד"א לית תמן מחלוקת בגין דאיהו עיקרא דגמרא כו' ור"ל מחלוקת שהוא בין רש"י ור"ת בתפילין הוא בימינא ושמאלא שימינא הוא דעת רש"י כסדר…
אור יקר: אלהים שתים זו שמעתי כדפי/ עתה מפרש סדר האצילות, שאין צורך להויה זו כסדר הזה אלא סתם פימך איהי סיני והיינו סוד הגשמות שבו התגלה סוד הרוחניות, שבע הבלים דנפקין מפומך, מפני שהבל פה מן הריאה, והם שבעה כנפי ריאה שתי אומות וחמש…