ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 89: תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם › פיסקה 13 (מו ע"ב)

אספקלריא המאירה ושאינה מאירה - והצדיק שרש האילן ועקר היחוד

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 13 · דף מו ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא מו ע"ב] ° נְבִיאִים וַדַּאי נֶצַח וָהוֹד, ° וּבְהוֹן אִתְכְּלִילָן עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִתַּמָּן אִתְקְרֵי אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, דְּנֶצַח דְּבֵהּ אִיהוּ אוֹר צַח, ° וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳ (ישעיה נח, יא). שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, מִסִּטְרָא דְּהוֹד אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. ° וְאִנּוּן כְּתוּבִים ° מִזֶּה וּמִזֶּה. ° וּכְתִיב בּוֹ (שמות לב, טו) מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, וְאִנּוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, חֶסֶד וּגְבוּרָה, ° דִּי בְּהוֹן תְּרֵין יוּדִין (נראה ידין) לְמִכְתַּב. ° וְאִנּוּן ה' ה', חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן דְּיַד יְמִינָא וְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן דְּיָד שְׂמָאלָא. ° רוּחָא דְּקֻדְשָׁא ו' אִיהוּ תּוֹרָה בִּכְתָב עָלַיְהוּ, ה"ה ו', וְעִם י' דְּהִיא חָכְמָה אִתְעֲבִידַת יהו'ה. ° וְאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד תְּרֵין נְבִיאֵי, תְּרֵין כְּתוּבִים, (וילנא מו ע"ב) תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְיְהִיבוּ מִימִינָא וּשְׂמָאלָא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ אוֹרַיְתָא דְּבִכְתָב מִימִינָא, מַלְכוּת אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה מִשְּמָאלָא. וְאִיהוּ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא מִימִינָא, וְאִיהִי אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא מִשְּמָאלָא. וְאִנּוּן רוּחָא דְּקֻדְשָׁא דְּכָר וְנוּקְבָא. ° מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק מִתְחַבְּרָן עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא, בֵּין בְּאוֹרַיְתָא בֵּין בַּכְּתוּבִים בֵּין בַּנְּבִיאִים. ° וּבְגִין דָּא ׳כִּי כָּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ (דברי הימים א כט, יא). וְהָא אוֹקְמוּהּ דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא. ° דִּבְכָל דַּרְגִּין, וְאִנּוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא לֵית יִחוּדָא וְקוּרְבָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּצַדִּיק, אֶלָּא דְּאִנּוּן כְּאִילָנָא דְּעַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, וּמִתְיַחֲדִין לְתַתָּא בַּשֹׁרֶשׁ דְּאִיהוּ אֲגֻדָּה, דְּאִיהוּ צַדִּיק עִקָּרָא דְּיִחוּדָא. וּכְגַוְנָא דְּצַדִּיק אִיהוּ עִקָּרָא דְּיִחוּדָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא לְתַתָּא, הָכֵי אִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קוּרְבָא וְיִחוּדָא וְעִקָּרָא לְאַבָּא וְאִימָּא. ° וְהָכֵי כְּגַוְנָא דָּא תְּפִלָּה מְעוֹמֵד וּתְפִלָּה מְיוֹשֵׁב אִתְכְּלִילוּ בְּצַדִּיק חַי עָלְמִין ° כְּלִילָא חַ"י בִּרְכָּאן (דִּ) צְלוֹתָא. ° וּצְלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית וּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה אִנּוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, תַּמָּן אַבָּא וְאִימָּא. וְאִתְכְּלִילָן בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ צְלוֹתָא דְּעַרְבִית, דְּבֵהּ (בראשית כח) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, דַּרְגָּא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא.

תרגום

[וילנא מו ע״ב] הנביאים ודאי נצח והוד, ובהם כלולים עמוד האמצע והשכינה. עמוד האמצע משם נקרא אספקלריא המאירה, מנצח שבו האור הצח, ובגללו נאמר (ישעיה נח יא) 'וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ'. השכינה שהיא המלכות הקדושה, מצד ההוד נקראת אספקלריא שאינה מאירה. והם כתובים מזה ומזה, וכתוב בו (שמות לב טו) 'מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם' - הם ימין ושמאל, חסד וגבורה, שבהם שתי ידיים לכתוב, והן ה' ה' - חמש אצבעות יד ימין וחמש אצבעות יד שמאל. רוח הקודש - ו', היא תורה בכתב עליהן, ה״ה ו', ועם י' שהיא חכמה נעשה יהו״ה. ונצח והוד - שני נביאים, שני כתובים, שני לוחות התורה שניתנו מימין ומשמאל. עמוד האמצע הוא תורה שבכתב מהימין, מלכות - תורה שבעל פה מהשמאל. והוא אספקלריא המאירה מהימין, והיא אספקלריא שאינה מאירה מהשמאל. והם רוח הקודש, זכר ונקבה. מצד הצדיק מתחברים עמוד האמצע והשכינה, בין בתורה בין בכתובים בין בנביאים. ומשום כך (דברי הימים א כט יא) '׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳' - והרי ביארוהו שאוחז בשמים ובארץ, שבכל הדרגות, שהן ימין ושמאל, אין יחוד וקרבה לקב״ה בצדיק, אלא שהם כאילן שענפיו מתפרדים לימין ולשמאל, ומתייחדים למטה בשורש שהוא אגודה, שהוא הצדיק עיקר היחוד. וכעין שהצדיק הוא עיקר היחוד לקב״ה ולשכינה למטה, כך עמוד האמצע הוא קרבה ויחוד ועיקר לאבא ואמא. וכך תפילה מעומד ותפילה מיושב נכללות בצדיק חי עולמים, הכולל שמונה עשרה ברכות התפילה. ותפילת שחרית ותפילת מנחה הן ימין ושמאל, שם אבא ואמא, ונכללות בעמוד האמצע שהוא תפילת ערבית, שבה (בראשית כח) 'וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם' - דרגת עמוד האמצע.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא מו ע"ב] ° נביאים ודאי נצח והוד, ° ובהון אתכלילן עמודא דאמצעיתא ושכינתא. עמודא דאמצעיתא מתמן אתקרי אספקלריא דנהרא, דנצח דבה איהו אור צח, ° ובגינה אתמר ׳והשביע בצחצחות נפשך׳ (ישעיה נח, יא). שכינתא דאיהי מלכותא קדישא, מסטרא דהוד אתקריאת אספקלריא דלא נהרא. ° ואנון כתובים ° מזה ומזה. ° וכתיב בו (שמות לב, טו) משני עבריהם, ואנון ימינא ושמאלא, חסד וגבורה, ° די בהון תרין יודין (נראה ידין) למכתב. ° ואנון ה' ה', חמש אצבען דיד ימינא וחמש אצבען דיד שמאלא. ° רוחא דקדשא ו' איהו תורה בכתב עליהו, ה"ה ו', ועם י' דהיא חכמה אתעבידת יהו'ה. ° ואנון נצח והוד תרין נביאי, תרין כתובים, (וילנא מו ע"ב) תרין לוחין דאוריתא דאתיהיבו מימינא ושמאלא. עמודא דאמצעיתא איהו אוריתא דבכתב מימינא, מלכות אוריתא דבעל פה משמאלא. ואיהו אספקלריא דנהרא מימינא, ואיהי אספקלריא דלא נהרא משמאלא. ואנון רוחא דקדשא דכר ונוקבא. ° מסטרא דצדיק מתחברן עמודא דאמצעיתא ושכינתא, בין באוריתא בין בכתובים בין בנביאים. ° ובגין דא ׳כי כל בשמים ובארץ׳ (דברי הימים א כט, יא). והא אוקמוה דאחיד בשמיא ובארעא. ° דבכל דרגין, ואנון ימינא ושמאלא לית יחודא וקורבא לקודשא בריך הוא בצדיק, אלא דאנון כאילנא דענפין מתפרדין לימינא ושמאלא, ומתיחדין לתתא בשרש דאיהו אגדה, דאיהו צדיק עקרא דיחודא. וכגונא דצדיק איהו עקרא דיחודא לקודשא בריך הוא ושכינתא לתתא, הכי איהו עמודא דאמצעיתא קורבא ויחודא ועקרא לאבא ואימא. ° והכי כגונא דא תפלה מעומד ותפלה מיושב אתכלילו בצדיק חי עלמין ° כלילא ח"י ברכאן (ד) צלותא. ° וצלותא דשחרית וצלותא דמנחה אנון ימינא ושמאלא, תמן אבא ואימא. ואתכלילן בעמודא דאמצעיתא דאיהו צלותא דערבית, דבה (בראשית כח) ויפגע במקום, דרגא דעמודא דאמצעיתא.

התרגום: [וילנא מו ע״ב] הנביאים ודאי נצח והוד, ובהם כלולים עמוד האמצע והשכינה. עמוד האמצע משם נקרא אספקלריא המאירה, מנצח שבו האור הצח, ובגללו נאמר (ישעיה נח יא) 'והשביע בצחצחות נפשך'. השכינה שהיא המלכות הקדושה, מצד ההוד נקראת אספקלריא שאינה מאירה. והם כתובים מזה ומזה, וכתוב בו (שמות לב טו) 'משני עבריהם' - הם ימין ושמאל, חסד וגבורה, שבהם שתי ידיים לכתוב, והן ה' ה' - חמש אצבעות יד ימין וחמש אצבעות יד שמאל. רוח הקודש - ו', היא תורה בכתב עליהן, ה״ה ו', ועם י' שהיא חכמה נעשה יהו״ה. ונצח והוד - שני נביאים, שני כתובים, שני לוחות התורה שניתנו מימין ומשמאל. עמוד האמצע הוא תורה שבכתב מהימין, מלכות - תורה שבעל פה מהשמאל. והוא אספקלריא המאירה מהימין, והיא אספקלריא שאינה מאירה מהשמאל. והם רוח הקודש, זכר ונקבה. מצד הצדיק מתחברים עמוד האמצע והשכינה, בין בתורה בין בכתובים בין בנביאים. ומשום כך (דברי הימים א כט יא) '׳כי כל בשמים ובארץ׳' - והרי ביארוהו שאוחז בשמים ובארץ, שבכל הדרגות, שהן ימין ושמאל, אין יחוד וקרבה לקב״ה בצדיק, אלא שהם כאילן שענפיו מתפרדים לימין ולשמאל, ומתייחדים למטה בשורש שהוא אגודה, שהוא הצדיק עיקר היחוד. וכעין שהצדיק הוא עיקר היחוד לקב״ה ולשכינה למטה, כך עמוד האמצע הוא קרבה ויחוד ועיקר לאבא ואמא. וכך תפילה מעומד ותפילה מיושב נכללות בצדיק חי עולמים, הכולל שמונה עשרה ברכות התפילה. ותפילת שחרית ותפילת מנחה הן ימין ושמאל, שם אבא ואמא, ונכללות בעמוד האמצע שהוא תפילת ערבית, שבה (בראשית כח) 'ויפגע במקום' - דרגת עמוד האמצע.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובהון אתכלילן עד"א ושכינתא. כמ"ש הוא בנצח והיא בהוד וז"ש עד"א מתמן כו'. ר"ל מסט' דנצח כמש"ו. אור צח לשון נצח ואור צח הוא אספקלריא דנהרא שמצוחצחת האספקלריא שיכול לראות מתוכה היטב והוא ר"ת נ'בואה צ"ח שהוא נ' שערי בינה שניתן למשה…

לכל המפרשים על פיסקה זו