׳בקרית ארבע׳ - יציאת רוח הצדקת בקריאת שמע בארבע אותיות השם
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מיתת שרה בשכינה ובנשמה, ושתוף הקב"ה בנעשה אדם · מאמר 89 · פיסקה 11 · דף מו ע"א
לשון הזוהר
כְּגַוְנָא דְּיִשְׂרָאֵל דְּאָמְרִין ׳יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ׳ (ישעיה כו, יג). וְעִם כָּל דָּא (שם) ׳לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ׳, אַף עַל גַּב דְּאִתְרְחַק, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שה"ש ח יד) ׳בְּרַח דּוֹדִי׳ וְעִם כָּל דָּא לִבָּא דִּידָן וּפוּמָא דִּידָן לָאו אִיהוּ אִתְפְּרַשׁ מִנָּךְ כְּדִכְתִיב (שם) ׳וּדְמֵה לְךָ ° לִצְבִי׳. כְּעָן אֲנָן מְיַחֲדִין שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם וְאָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּא בְּפוּמָא וּבְמַחֲשָׁבָה. וּבְגִין דָּא, הִיא חֶבְרוֹן, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא לֹא זָזָה מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִין שְׁמֵהּ בְּכָל יוֹמָא, וְסָבְלִין כַּמָּה מַכְתְּשִׁין עָלֵהּ כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ קַדְמָאִין: פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר. ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה׳. אִלֵּין מֵאָה בִּרְכָּאן ° דְּאִשְׁתְּכָחוּ מֵחָכְמָה. ° וְעֶשְׂרִים שָׁנָה מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר. ° וְשֶׁבַע שָׁנִים מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. ׳וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע׳ דָּא קְרִיַת שְׁמַע. דְּלָא מִיתַת הַאי צַדֶּקֶת עַל יְדֵי נָחָשׁ, אֶלָּא נַפְקַת רוּחָא דִּילַהּ ° בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּאַרְבַּע אַתְוָן הִיא חֶבְרוֹן, חִבּוּרָא דְּנִשְׁמְתָא דִּילַהּ ° הִיא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי קִרְיַת אַרְבַּע, ד' אַתְוָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִנּוּן י' יְהוָֹה. ה' אֱלֹהֵינוּ. ו' יְהוָֹה. ה' אֶחָד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (עכ"מ):
תרגום
כעין ישראל שאומרים (ישעיה כו יג) 'ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ' - ועם כל זה 'לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ', אף על פי שהתרחק, זהו שכתוב (שיר השירים ח יד) 'בְּרַח דּוֹדִי' - ועם כל זה ליבנו ופינו אינם נפרדים ממך, כמו שכתוב '׳׳וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי׳׳'. עתה אנו מייחדים שמך בכל יום ואומרים שמע ישראל בלב בפה ובמחשבה. ומשום כך היא חברון, משום שהשכינה לא זזה מהקב״ה, וישראל מייחדים שמו בכל יום, וסובלים כמה מכות בגללו, כפי שביארו הראשונים. פתח רבי שמעון ואמר: '׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה׳' - אלה מאה ברכות הנמצאות מחכמה. 'וְעֶשְׂרִים שָׁנָה' - מצד הכתר. 'וְשֶׁבַע שָׁנִים' - מצד אמא עילאה. '׳וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע׳' - זו קריאת שמע, שלא מתה צדקת זו על ידי הנחש, אלא יצאה רוחה בקריאת שמע, בארבע אותיות - היא חברון, חיבור נשמתה - היא השכינה שהיא קרית ארבע, ארבע אותיות השם הקדוש שהן: י' - יְהוָה, ה' - אֱלֹהֵינוּ, ו' - יְהוָה, ה' - אֶחָד, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגונא דישראל דאמרין ׳יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך׳ (ישעיה כו, יג). ועם כל דא (שם) ׳לבד בך נזכיר שמך׳, אף על גב דאתרחק, הדא הוא דכתיב (שה"ש ח יד) ׳ברח דודי׳ ועם כל דא לבא דידן ופומא דידן לאו איהו אתפרש מנך כדכתיב (שם) ׳ודמה לך ° לצבי׳. כען אנן מיחדין שמך בכל יום ואמרין שמע ישראל בלבא בפומא ובמחשבה. ובגין דא, היא חברון, בגין דשכינתא לא זזה מקודשא בריך הוא, וישראל מיחדין שמה בכל יומא, וסבלין כמה מכתשין עלה כמה דאוקמוה קדמאין: פתח רבי שמעון ואמר. ׳ויהיו חיי שרה מאה שנה׳. אלין מאה ברכאן ° דאשתכחו מחכמה. ° ועשרים שנה מסטרא דכתר. ° ושבע שנים מסטרא דאימא עלאה. ׳ותמת שרה בקרית ארבע׳ דא קרית שמע. דלא מיתת האי צדקת על ידי נחש, אלא נפקת רוחא דילה ° בקריאת שמע, בארבע אתון היא חברון, חבורא דנשמתא דילה ° היא שכינתא דאיהי קרית ארבע, ד' אתון דשמא קדישא דאנון י' יהוה. ה' אלהינו. ו' יהוה. ה' אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (עכ"מ):
התרגום: כעין ישראל שאומרים (ישעיה כו יג) 'ה' אלהינו בעלונו אדנים זולתך' - ועם כל זה 'לבד בך נזכיר שמך', אף על פי שהתרחק, זהו שכתוב (שיר השירים ח יד) 'ברח דודי' - ועם כל זה ליבנו ופינו אינם נפרדים ממך, כמו שכתוב '׳ודמה לך לצבי׳'. עתה אנו מייחדים שמך בכל יום ואומרים שמע ישראל בלב בפה ובמחשבה. ומשום כך היא חברון, משום שהשכינה לא זזה מהקב״ה, וישראל מייחדים שמו בכל יום, וסובלים כמה מכות בגללו, כפי שביארו הראשונים. פתח רבי שמעון ואמר: '׳ויהיו חיי שרה מאה שנה׳' - אלה מאה ברכות הנמצאות מחכמה. 'ועשרים שנה' - מצד הכתר. 'ושבע שנים' - מצד אמא עילאה. '׳ותמת שרה בקרית ארבע׳' - זו קריאת שמע, שלא מתה צדקת זו על ידי הנחש, אלא יצאה רוחה בקריאת שמע, בארבע אותיות - היא חברון, חיבור נשמתה - היא השכינה שהיא קרית ארבע, ארבע אותיות השם הקדוש שהן: י' - יהוה, ה' - אלהינו, ו' - יהוה, ה' - אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דנשמתא כו' אורייתא כו'. ומתלבש אורייתא בכורסייא אצילות בבריאה ונעש' חיים וכן בנשמתא שע"י אורייתא נעשית נשמת חיים וז"ש עץ חיים למחזיקים כו' שמקודם היתה מתה כנ"ל בלא שמא קדישא וכן בכסא שד' חיון דכסא בגלותא שהוא מיתה כנ"ל ושמא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: