הבת השכינה עשירית לתשע - ובה תורה נבואה רוח הקדש ובת קול
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 9 · דף מב ע"א
לשון הזוהר
° וּבְיוֹמָא תְּלִיתָאָה תְּרֵין זִמְנִין טוֹב. חַד דְּיוֹמָא תִּנְיָנָא דִּבְרֵאשִׁית, וְחַד דְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה. וְאִנּוּן (דברים הימים א כט) ׳הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד כִּי כָּל׳. דְּאִיהוּ צַדִּיק. וְהַאי בַּת אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מַלְכוּת הַקֹּדֶשׁ, עֲשִׂירָאָה לְט', ° וּשְׁבִיעָאָה לְשִׁית, ° וּרְבִיעָאָה לִתְלָת אֲבָהָן, ° וּתְמִינָאָה לְז' חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְאִיהִי בַּת קוֹל רְבִיעָאָה לִתְלָת דַּרְגִּין דַּהֲווֹ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהוֹן יִשְׂרָאֵל בְּאַרְכְּהוֹן וְאִנּוּן תּוֹרָה. נְבוּאָה. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בַּת קוֹל. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ בַּמַּלְכוּת קַדִּישָׁא, אִיהִי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא תּוֹרַת ה' תְּמִימָה. וְאִיהִי נְבוּאָה מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד דְּאִנּוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, ° בְּכָל צוּרוֹת וּמַרְאוֹת וְדִמְיוֹנוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת דִּנְבִיאֵי, כֻּלְּהוּ רְשִׁימִין בָּבַת עַיִן ° דְּאִיהִי לַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, י' כְּלִילָא ° מֵעֶשֶׂר מַרְאוֹת, וּנְהִירָא מל'ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.
תרגום
וביום השלישי - פעמיים 'טוב': אחת של יום שני של בראשית, ואחת של יום שלישי. והן (דברי הימים א כט) 'הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל' - שהוא הצדיק. וזו הבת היא השכינה התחתונה, מלכות הקודש - עשירית לתשע, ושביעית לשש, ורביעית לשלושה האבות, ושמינית לשבעה - חג שמיני עצרת. והיא בת קול, רביעית לשלוש דרגות שהיו משתמשים בהן ישראל באורכם, והן: תורה, נבואה, רוח הקודש, בת קול. וכולן כלולות בה, במלכות הקדושה. היא תורה מצד עמוד האמצע - 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה'. והיא נבואה מצד נצח והוד שהם שני נביאי האמת, בכל צורות ומראות ודמיונות וחזיונות הנביאים, שכולם רשומים בבבת העין שהיא כלבת אש מתוך הסנה - י' הכלולה מעשר מראות, ומאירה משלושים ושניים ה'אלהים' של מעשה בראשית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° וביומא תליתאה תרין זמנין טוב. חד דיומא תנינא דבראשית, וחד דיומא תליתאה. ואנון (דברים הימים א כט) ׳הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל׳. דאיהו צדיק. והאי בת איהי שכינתא תתאה מלכות הקדש, עשיראה לט', ° ושביעאה לשית, ° ורביעאה לתלת אבהן, ° ותמינאה לז' חג שמיני עצרת. ואיהי בת קול רביעאה לתלת דרגין דהוו משתמשים בהון ישראל בארכהון ואנון תורה. נבואה. רוח הקדש. בת קול. וכלהו כלילן בה במלכות קדישא, איהי תורה מסטרא דעמודא דאמצעיתא תורת ה' תמימה. ואיהי נבואה מסטרא דנצח והוד דאנון תרי נביאי קשוט, ° בכל צורות ומראות ודמיונות וחזיונות דנביאי, כלהו רשימין בבת עין ° דאיהי לבת אש מתוך הסנה, י' כלילא ° מעשר מראות, ונהירא מל'ב אלהים דעובדא דבראשית.
התרגום: וביום השלישי - פעמיים 'טוב': אחת של יום שני של בראשית, ואחת של יום שלישי. והן (דברי הימים א כט) 'הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל' - שהוא הצדיק. וזו הבת היא השכינה התחתונה, מלכות הקודש - עשירית לתשע, ושביעית לשש, ורביעית לשלושה האבות, ושמינית לשבעה - חג שמיני עצרת. והיא בת קול, רביעית לשלוש דרגות שהיו משתמשים בהן ישראל באורכם, והן: תורה, נבואה, רוח הקודש, בת קול. וכולן כלולות בה, במלכות הקדושה. היא תורה מצד עמוד האמצע - 'תורת ה' תמימה'. והיא נבואה מצד נצח והוד שהם שני נביאי האמת, בכל צורות ומראות ודמיונות וחזיונות הנביאים, שכולם רשומים בבבת העין שהיא כלבת אש מתוך הסנה - י' הכלולה מעשר מראות, ומאירה משלושים ושניים ה'אלהים' של מעשה בראשית.
מן המפרשים
אור יקר: והאי בת איהי שכינה תתאה וכו/ פי׳ בסוד בחינתה תחתונה שבה היא נקראת שכינה תתאה, שזה יורה על בחינה תחתונה שבה, מפני שמלת שכינה יורה על היותה שוכנת ודרה בתחתונים, ומה גט באומרו תתאה שזה יורה עוד היותה למטה עד שהיא כמעט יושבת על…
ביאור הגר"א: וביומא תליתאה כו'. שטוב של גבורה אינו נגמר אלא בעד"א ששם נמתק כי לבדו א"א לקבלו כידוע וז"ש ( סנהדרין ק ע"ב ) כשם שנותן כח כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: