ברא שית זה מטטרון - אות קין וחנוך שנהפך בשרו ללפידי אש
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 7 · דף מב ע"א
לשון הזוהר
[וילנא מב ע"א] ° בְּרֵאשִׁית בָּרָ'א שִׁי'ת וְדָא מטט'רון ° אוֹת בַּצָּבָא דִּילֵהּ. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר (בראשית) ׳וַיָּשֶׂם הַ' ° לְקַיִן אוֹת׳. לְאַגָּנָא עָלֵהּ מַה דַּהֲוָה אָזִיל ° נָע וָנָד בְּגִלְגּוּלָא, ° אִתְעֲבִיד נוֹד. מִיָּד ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד ° קִדְמַת עֵדֶן׳. וְדָא אוֹת דִּבְרִית מִילָה ° דְּקָנֵי עָלֵהּ דאחוה בְּגִין דְּנוֹלַד מָהוּל. וּבְאָן אֲתַר זָכָה לֵהּ ° בקיני בְּגִין דְּחָזַר תַּמָּן בִּתְיוּבְתָּא ° וְנָפְקוּ בְּנוֹי מִנֵּהּ ° דְּעָאלוּ לְגַן עֵדֶן. וּבְגִין דָּא ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן׳. ° לְבָתַר עָבִיד תּוֹלְדִין מִסִּטְרָא דְּרַע, וְאִתְפְּשָׁטוּ בְּגִלְגּוּלִין דְּעָלְמָא. ועָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ׳. ° חֲנוֹךְ מִסִּטְרָא דְּקַיִן וְדָא יֵצֶר הָרָע חִנּוּכָא לְבִישׁ. ° וְאִית חֲנוֹךְ מִסִּטְרָא דֶּאֱנוֹשׁ דְּאִיהוּ יֵצֶר הַטוֹב חִנּוּכָא לְטָב. וְאִתְּמַר בֵּהּ (שם) ׳וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים׳ (וילנא מב ע"א) ׳וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים׳. וְדָא חֲנוֹךְ ° דְּנֶהֱפַךְ בשריה לְלַפִּידֵי אֵשׁ. ° וּתְלָתָא אִנּוּן ׳אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ׳. אֱנוֹשׁ ° מִתַּמָּן אִתְיְחֲסוּ כָּל דָּרִין. ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה׳ '. מִתַּמָּן אִתְפְּשָׁטוּ כָּל גִּלְגּוּלִין דְּצַדִּיקַיָּא. חֲנוֹךְ דְּנָפַק מֵאֱנוֹשׁ ° אִיהוּ מְטַטְרוֹ"ן דְּנֶהְפַּךְ בְּשָׂרוֹ לְלַפִּידֵי אֵשׁ וְאִיהוּ נוּרִיאֵל. ° וְעַל תַּרְוַיְהוּ אִתְּמַר וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב.
תרגום
[וילנא מב ע״א] 'בְּרֵאשִׁית' - בָּרָא שִׁית, וזה מטטרון, אות בצבאו. ובגללו נאמר (בראשית ד) 'וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת' - להגן עליו במה שהיה הולך נע ונד בגלגול, נעשה 'נוד', מיד 'וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן'. וזו אות ברית המילה, שקנה אותה כאחיו, משום שנולד מהול. ובאיזה מקום זכה בה? בקיני, משום שחזר שם בתשובה, ויצאו ממנו בנים שנכנסו לגן עדן. ומשום כך 'וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן'. לאחר מכן עשה תולדות מצד הרע, ונתפשטו בגלגולי העולם, ועליהם נאמר 'וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ'. חנוך מצד קין - זהו יצר הרע, חינוך רע. ויש חנוך מצד אנוש, שהוא יצר הטוב, חינוך טוב, ונאמר בו (שם) 'וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים' 'וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים'. וזה חנוך שנהפך בשרו ללפידי אש. ושלושה הם: אדם, שת, אנוש. אנוש - משם התייחסו כל הדורות, זהו שכתוב '׳׳אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה׳׳''. משם התפשטו כל גלגולי הצדיקים. חנוך שיצא מאנוש הוא מטטרון, שנהפך בשרו ללפידי אש, והוא נוריאל. ועל שניהם נאמר 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא מב ע"א] ° בראשית בר'א שי'ת ודא מטט'רון ° אות בצבא דילה. ובגינה אתמר (בראשית) ׳וישם ה' ° לקין אות׳. לאגנא עלה מה דהוה אזיל ° נע ונד בגלגולא, ° אתעביד נוד. מיד ׳וישב בארץ נוד ° קדמת עדן׳. ודא אות דברית מילה ° דקני עלה דאחוה בגין דנולד מהול. ובאן אתר זכה לה ° בקיני בגין דחזר תמן בתיובתא ° ונפקו בנוי מנה ° דעאלו לגן עדן. ובגין דא ׳וישב בארץ נוד קדמת עדן׳. ° לבתר עביד תולדין מסטרא דרע, ואתפשטו בגלגולין דעלמא. ועליהו אתמר ׳וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך׳. ° חנוך מסטרא דקין ודא יצר הרע חנוכא לביש. ° ואית חנוך מסטרא דאנוש דאיהו יצר הטוב חנוכא לטב. ואתמר בה (שם) ׳ויתהלך חנוך את האלהים׳ (וילנא מב ע"א) ׳ואיננו כי לקח אתו אלהים׳. ודא חנוך ° דנהפך בשריה ללפידי אש. ° ותלתא אנון ׳אדם שת אנוש׳. אנוש ° מתמן אתיחסו כל דרין. ° הדא הוא דכתיב ׳אז הוחל לקרא בשם ה׳ '. מתמן אתפשטו כל גלגולין דצדיקיא. חנוך דנפק מאנוש ° איהו מטטרו"ן דנהפך בשרו ללפידי אש ואיהו נוריאל. ° ועל תרויהו אתמר והחיות רצוא ושוב.
התרגום: [וילנא מב ע״א] 'בראשית' - ברא שית, וזה מטטרון, אות בצבאו. ובגללו נאמר (בראשית ד) 'וישם ה' לקין אות' - להגן עליו במה שהיה הולך נע ונד בגלגול, נעשה 'נוד', מיד 'וישב בארץ נוד קדמת עדן'. וזו אות ברית המילה, שקנה אותה כאחיו, משום שנולד מהול. ובאיזה מקום זכה בה? בקיני, משום שחזר שם בתשובה, ויצאו ממנו בנים שנכנסו לגן עדן. ומשום כך 'וישב בארץ נוד קדמת עדן'. לאחר מכן עשה תולדות מצד הרע, ונתפשטו בגלגולי העולם, ועליהם נאמר 'וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך'. חנוך מצד קין - זהו יצר הרע, חינוך רע. ויש חנוך מצד אנוש, שהוא יצר הטוב, חינוך טוב, ונאמר בו (שם) 'ויתהלך חנוך את האלהים' 'ואיננו כי לקח אתו אלהים'. וזה חנוך שנהפך בשרו ללפידי אש. ושלושה הם: אדם, שת, אנוש. אנוש - משם התייחסו כל הדורות, זהו שכתוב '׳אז הוחל לקרא בשם ה׳'. משם התפשטו כל גלגולי הצדיקים. חנוך שיצא מאנוש הוא מטטרון, שנהפך בשרו ללפידי אש, והוא נוריאל. ועל שניהם נאמר 'והחיות רצוא ושוב'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אות בצבא דיליה. כמו יסוד אות ברית קודש ו' זעירא בצבא שלו נו"ה שלכן נק' צבאות אות בצבא כ"ה במט"ט אצל המלאכיםשכל אות בצדיק אות ברית אות תפילין אות דשבת וי"ט כמ"ש בתיקונים ע"ש וז"ש ( חגיגה טז ע"א ) מאי דרש אות ברבבה שלו דוגמא כו'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: