אברם נשמה ושרי נשמה לנשמה - ולקיחת האשה רמז לגלות מצרים
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 31 · דף מד ע"ב
לשון הזוהר
דְּלֹא בָּעָאן אֶלָּא לְמֵיכַל תֶּבֶן דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ פְּשַׁט, לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְתָא, וְלֹא טַעֲמִין מִן מֹחָא מִלְּגָאו. ° תָּא חֲזֵי אִית נִשְׁמְתָא דְּאִיהוּ גּוּפָא לנִשְׁמְתָא. וְאִית נִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא. וְאִית נִשְׁמְתָא דְּכוּרָא דְּאִתְקְרִיאַת אַבְרָם. וְאִית נִשְׁמְתָא נוּקְבָא דְּאִתְקְרִיאַת שָׂרַי. ואַף עַל גַּב דְּאִתְקְרִיאַת דְּכוּרָא, הַאי נִשְׁמְתָא ° אַבְרָם בְּלֹא ה' טָפֵל אִיהוּ לנִשְׁמְתָא דְּאִיהִי שָׂרַי נוּקְבָא, ° דְּתַמָּן י' אוֹ לְשָׂרָה ° דְּתַמָּן ה'. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּטָפֵל הֲוָה אַבְרָם לְשָׂרָה בַּנְּבוּאָה, בְּגִין דְּאִיהִי זָכְתָה לִתְרֵין אַתְוָן, י' בְּקַדְמִיתָא שָׂרַי וּלְבַסּוֹף שָׂרָה בְּה'. ° כַּד הֲוַת בְּיוּ"ד הֲוַת יְחִידָה. וְכַד זָכְתָה בְּה' אִתְקְרִיאַת אִימָּא. וְכַד הֲוַת יְחִידָה בְּיוּ"ד עָלַהּ אִתְּמַר ° ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן ° בַּת עַיִן׳ (תהלים יז, ח). וּפַרְעֹה ° דְּאִיהוּ דִּיּוֹקְנָא דְּנָחָשׁ חַיָּבָא, בָּתַר דִּשְׁבָחוּהָ כְּתִיב ׳וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בַּיִת פַּרְעֹה׳. וְדָא רָמִיז לְגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם דְּגָלְתָא שְׁכִינָה בְּמִצְרַיִם. וְנָחָשׁ בָּעָא לקרב' לָהּ. מַה כְּתִיב ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא). ׳וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה׳. וְדָא רָמִיז לִמְחָאָן דְּמָחַא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם וְלִמְמָנָן דִּילְהוֹן. וּמַה כְּתִיב, ׳וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׳.
תרגום
שאינם רוצים אלא לאכול את תבן התורה שהוא הפשט, לבוש התורה, ואינם טועמים מהמוח שבפנים. בוא וראה: יש נשמה שהיא גוף לנשמה, ויש נשמה לנשמה. ויש נשמה זכר הנקראת אברם, ויש נשמה נקבה הנקראת שרי. ואף על פי שנקראת זכר, נשמה זו - אברם בלא ה' - טפלה היא לנשמה שהיא שרי הנקבה, ששם י', או לשרה ששם ה'. ומשום כך ביארו בעלי המשנה שהיה אברם טפל לשרה בנבואה, משום שהיא זכתה לשתי אותיות: י' בתחילה - שרי, ולבסוף שרה בה'. כשהיתה ביו״ד היתה יחידה, וכשזכתה בה' נקראת 'אמא'. וכשהיתה יחידה ביו״ד, עליה נאמר (תהלים יז ח) 'שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן'. ופרעה, שהוא דמות הנחש הרשע, אחרי ששבחוה כתוב 'וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה'. וזה רומז לגלות מצרים, שגלתה השכינה במצרים, והנחש רצה לקרב אליה. מה כתוב? (במדבר א נא) 'וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת', 'וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה' - זה רומז למכות שהכה הקב״ה את פרעה ואת מצרים וממוניהם. ומה כתוב? '׳וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דלא בעאן אלא למיכל תבן דאוריתא דאיהו פשט, לבושא דאוריתא, ולא טעמין מן מחא מלגאו. ° תא חזי אית נשמתא דאיהו גופא לנשמתא. ואית נשמתא לנשמתא. ואית נשמתא דכורא דאתקריאת אברם. ואית נשמתא נוקבא דאתקריאת שרי. ואף על גב דאתקריאת דכורא, האי נשמתא ° אברם בלא ה' טפל איהו לנשמתא דאיהי שרי נוקבא, ° דתמן י' או לשרה ° דתמן ה'. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דטפל הוה אברם לשרה בנבואה, בגין דאיהי זכתה לתרין אתון, י' בקדמיתא שרי ולבסוף שרה בה'. ° כד הות ביו"ד הות יחידה. וכד זכתה בה' אתקריאת אימא. וכד הות יחידה ביו"ד עלה אתמר ° ׳שמרני כאישון ° בת עין׳ (תהלים יז, ח). ופרעה ° דאיהו דיוקנא דנחש חיבא, בתר דשבחוה כתיב ׳ותקח האשה בית פרעה׳. ודא רמיז לגלותא דמצרים דגלתא שכינה במצרים. ונחש בעא לקרב' לה. מה כתיב ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר א, נא). ׳וינגע ה' את פרעה׳. ודא רמיז למחאן דמחא קודשא בריך הוא לפרעה ולמצרים ולממנן דילהון. ומה כתיב, ׳ועתה הנה אשתך קח ולך׳.
התרגום: שאינם רוצים אלא לאכול את תבן התורה שהוא הפשט, לבוש התורה, ואינם טועמים מהמוח שבפנים. בוא וראה: יש נשמה שהיא גוף לנשמה, ויש נשמה לנשמה. ויש נשמה זכר הנקראת אברם, ויש נשמה נקבה הנקראת שרי. ואף על פי שנקראת זכר, נשמה זו - אברם בלא ה' - טפלה היא לנשמה שהיא שרי הנקבה, ששם י', או לשרה ששם ה'. ומשום כך ביארו בעלי המשנה שהיה אברם טפל לשרה בנבואה, משום שהיא זכתה לשתי אותיות: י' בתחילה - שרי, ולבסוף שרה בה'. כשהיתה ביו״ד היתה יחידה, וכשזכתה בה' נקראת 'אמא'. וכשהיתה יחידה ביו״ד, עליה נאמר (תהלים יז ח) 'שמרני כאישון בת עין'. ופרעה, שהוא דמות הנחש הרשע, אחרי ששבחוה כתוב 'ותקח האשה בית פרעה'. וזה רומז לגלות מצרים, שגלתה השכינה במצרים, והנחש רצה לקרב אליה. מה כתוב? (במדבר א נא) 'והזר הקרב יומת', 'וינגע ה' את פרעה' - זה רומז למכות שהכה הקב״ה את פרעה ואת מצרים וממוניהם. ומה כתוב? '׳ועתה הנה אשתך קח ולך׳'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ודא איהי אימא כו'. ר"ל כל הג' אקי"ק הוא בבינה שהיא כתר לכן נקראת אקי"ק כידוע והיא אם כל חי ר"ל חוה נקראת אם כו' שהיא דרגא דבינה כידוע אשת אדה"ר חכמה והיא כוללת כל הג' כח"ב כמש"ו ומתמן תריך לוא"ו שהוא במעהא כידוע בסוד העבור…