הרכבת הנשמה בגוף עד שתחזיר מה שעקרה - וגירוש הו' בגלגול העליון
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 27 · דף מד ע"א
לשון הזוהר
וּמָאן גָּרִים לֵהּ הַאי בְּגִין דְּחָב בְּמַעֲשֶׂה דְּאִיהִי אִמָּא עִלָּאָה ° מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית ° דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה גְּנִיזָא דְּלֵית עֲשִׂיָּה בְּלֹא מַחֲשָׁבָה הָדָא הוּא דִּכְתִיב כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. ׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׳ דָּא גּוּפָא. כְּפוּם דְּאִיהוּ מְחֻיָּב בְּחוֹבִין, הָכֵי אִתְנְטַע בֵּהּ וְאִתְרְכִיב עַד דְּאַחְזַר מַה דְּאַעֲקַר לְאַתְרֵהּ. קָם עַמּוּדָא בָּתַר טוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי רָזָא דָּא רָזָא אָחֳרָא עִלָּאָה אִית בְּגִלְגּוּלָא לְעֵלָּא בְּדַרְגִּין עִלָּאִין. וְדָא אִיהוּ ׳וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם׳. ° דָּא אִיהוּ דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ׳ (מלאכי ב, י). ° וּמָאן אָמַר לוֹ, ° הַהוּא רָם דְּעָלֵהּ, דְּאִיהוּ רָם עַל כָּל גְּבוֹהִים. וּמָה אָמַר לוֹ, ׳לֵךְ לְךָ׳, ° תְּרֵין תֵּירוּכִין, ° אִנּוּן י' י' מִן א, ° אָת ו' מִתַּמָּן תָּרִיךְ לֵהּ הַהוּא רָם עַל כָּל רָמִים, דְּאִיהוּ עִלַּת עַל כָּל עִלָּאִין. וּלְאָן שָׁלַח לֵהּ, ׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ׳, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.
תרגום
ומי גורם לזה? משום שחטא במעשה שהוא אמא עילאה - מעשה בראשית, ששם המחשבה גנוזה, שאין עשייה בלא מחשבה, זהו שכתוב 'כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ'. 'אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ' - זה הגוף, כפי שהוא מחויב בחטאים, כך נוטע בו ומורכב בו עד שמחזיר את מה שעקר למקומו. קם עמוד [האור] אחרי הצל של רבי שמעון ואמר: רבי, רבי, יש סוד אחר עליון בגלגול למעלה, בדרגות עליונות, וזהו 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם' - זהו שנאמר בו (מלאכי ב י) '׳הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ׳'. ומי אמר לו? אותו ה'רם' שעליו, שהוא רם על כל הגבוהים. ומה אמר לו? 'לֶךְ לְךָ' - שני גירושים, הם י' י' מ-א', אות ו' - משם גירש אותו אותו רם שמעל כל הרמים, שהוא עילה על כל העליונים. ולאן שלח אותו? '׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׳' - זו השכינה התחתונה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומאן גרים לה האי בגין דחב במעשה דאיהי אמא עלאה ° מעשה בראשית ° דתמן מחשבה גניזא דלית עשיה בלא מחשבה הדא הוא דכתיב כלם בחכמה עשית. ׳אל הארץ אשר אראך׳ דא גופא. כפום דאיהו מחיב בחובין, הכי אתנטע בה ואתרכיב עד דאחזר מה דאעקר לאתרה. קם עמודא בתר טולא דרבי שמעון ואמר, רבי רבי רזא דא רזא אחרא עלאה אית בגלגולא לעלא בדרגין עלאין. ודא איהו ׳ויאמר יי אל אברם׳. ° דא איהו דאתמר בה ׳הלא אב אחד לכלנו׳ (מלאכי ב, י). ° ומאן אמר לו, ° ההוא רם דעלה, דאיהו רם על כל גבוהים. ומה אמר לו, ׳לך לך׳, ° תרין תירוכין, ° אנון י' י' מן א, ° את ו' מתמן תריך לה ההוא רם על כל רמים, דאיהו עלת על כל עלאין. ולאן שלח לה, ׳אל הארץ אשר אראך׳, דא שכינתא תתאה.
התרגום: ומי גורם לזה? משום שחטא במעשה שהוא אמא עילאה - מעשה בראשית, ששם המחשבה גנוזה, שאין עשייה בלא מחשבה, זהו שכתוב 'כלם בחכמה עשית'. 'אל הארץ אשר אראך' - זה הגוף, כפי שהוא מחויב בחטאים, כך נוטע בו ומורכב בו עד שמחזיר את מה שעקר למקומו. קם עמוד [האור] אחרי הצל של רבי שמעון ואמר: רבי, רבי, יש סוד אחר עליון בגלגול למעלה, בדרגות עליונות, וזהו 'ויאמר ה' אל אברם' - זהו שנאמר בו (מלאכי ב י) '׳הלוא אב אחד לכלנו׳'. ומי אמר לו? אותו ה'רם' שעליו, שהוא רם על כל הגבוהים. ומה אמר לו? 'לך לך' - שני גירושים, הם י' י' מ-א', אות ו' - משם גירש אותו אותו רם שמעל כל הרמים, שהוא עילה על כל העליונים. ולאן שלח אותו? '׳אל הארץ אשר אראך׳' - זו השכינה התחתונה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דתמן מחשבה. ר"ל חכמה, ריעין דלא מתפרשין כמש"ו דלית עשייה כו' שא"א לעשות דבר בלא מחשבה מקודם ולכן בה ל"ב אלקים, ל"ב נתיבות דחכמה, שכל מעשה שלה היה בנתיבות דחכמה וז"ש הה"ד כולם כו':