ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 88: תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול › פיסקה 25 (מד ע"א)

רכ"ב חכמה בינה וכתר לרוכב עליהן - ו ׳בטרם אצרך׳ יצירה עשיה ונשמה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 25 · דף מד ע"א

לשון הזוהר

[וילנא מד ע"א] אַדְּהָכֵי הָאי סָבָא אִזְדְּמַן לְגַבֵּהּ. פָּתַח וְאָמַר מַאי רֶכֶ'ב. אָמַר לוֹ ר' אִיהוּ חָכְמָה רֵאשִׁית חָכְמָה. ב' בִּינָה כ' כֶּתֶר עִלָּאָה. אִנּוּן רֶכֶ'ב ° לְהַהוּא טָמִיר וְגָנִיז דְּרָכִיב עָלַיְהוּ. וְאִלֵּין תְּלָת סְפִירָן אִנּוּן רָכְבִין ° עַל חַ"י עָלְמִין דְּאִנּוּן ° תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת כְּפוּלוֹת. וְאִנּוּן (וילנא מד ע"א) אָדָם עִלָּאָה טָמִיר וְגָנִיז בְּטַעֲמֵי (דְּ) [ וְ ] אָדָם דִּלְתַתָּא דְּאִנּוּן תֵּשַׁע נִקּוּדִין, אִנּוּן חַ"י עָלְמִין דְּשָׁט בְּהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת, ° דְּאִיהוּ אָדָם תְּלִיתָאָה דְּלָא אִתְגַּלְּיָא בְּאוֹרַיְתָא וְשָׁט בְּהוּ ° וְאִנּוּן מֶרְכָּבָה לֵהּ. וְהַאי חַ"י ° בָּאָן סָלִיק בויר"ח. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳. וְכַד יִשְׂרָאֵל סָלְקִין בִּרְכָּאן ° בִּצְלוֹתִין ° לְגַבֵּהּ כַּדְקָא יָאוּת, מִיָּד אִתְהַנֵּי מִתַּמָּן. מַה כְּתִיב ° ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ׳ (עכ"מ): זה שייך לפרשת לך לך: תיקונים. ׳וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳. ° פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר בְּטֶרֶם ׳אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ׳ (ירמיהו א, ה) ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שבת קלז ע"ב) אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן. בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ דָּא רוּחַ דִּיצִירָה. ׳וּבְטֶרֶם תֵצֵא מֵרֶחֶם׳ ° דָּא נֶפֶשׁ דַּעֲשִׂיָּה. ° ׳נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ׳ דָּא נִשְׁמְתָא.

תרגום

[וילנא מד ע״א] ובתוך כך הזדמן אליו אותו זקן. פתח ואמר: מהו 'רֶכֶב'? אמר לו: ר' היא חכמה - ראשית חכמה. ב' - בינה. כ' - כתר עליון. הן 'רֶכֶב' לאותו טמיר וגניז הרוכב עליהן. ושלוש ספירות אלה רוכבות על חי עולמים שהן תשע נקודות כפולות. והן אדם עליון טמיר וגניז בטעמים, ואדם שלמטה שהן תשע נקודות - הן חי עולמים ששט בהן עילת העילות, שהוא אדם שלישי שאינו מתגלה בתורה, ושט בהן, והן מרכבה לו. וחי זה כאן עולה ב'ויר״ח'. ובגללו נאמר '׳וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳'. וכשישראל מעלים ברכות בתפילות כלפיו כראוי, מיד נהנה משם, מה כתוב? 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ' (עד כאן). (שייך לפרשת לך לך:) התיקונים: '׳ וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳'. פתח רבי שמעון ואמר (ירמיה א ה) 'בְּטֶרֶם ׳אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ׳', זהו שכתוב (שבת קלז ע״ב) 'אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן'. 'בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ' - זו רוח דיצירה. '׳וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם׳' - זו נפש דעשייה. '׳נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ׳' - זו נשמה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא מד ע"א] אדהכי האי סבא אזדמן לגבה. פתח ואמר מאי רכ'ב. אמר לו ר' איהו חכמה ראשית חכמה. ב' בינה כ' כתר עלאה. אנון רכ'ב ° לההוא טמיר וגניז דרכיב עליהו. ואלין תלת ספירן אנון רכבין ° על ח"י עלמין דאנון ° תשע נקדות כפולות. ואנון (וילנא מד ע"א) אדם עלאה טמיר וגניז בטעמי (ד) [ ו ] אדם דלתתא דאנון תשע נקודין, אנון ח"י עלמין דשט בהו עלת העלות, ° דאיהו אדם תליתאה דלא אתגליא באוריתא ושט בהו ° ואנון מרכבה לה. והאי ח"י ° באן סליק בויר"ח. ובגינה אתמר ׳וירח ה' את ריח הניחח׳. וכד ישראל סלקין ברכאן ° בצלותין ° לגבה כדקא יאות, מיד אתהני מתמן. מה כתיב ° ׳ויאמר ה' אל לבו׳ (עכ"מ): זה שייך לפרשת לך לך: תיקונים. ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳. ° פתח רבי שמעון ואמר בטרם ׳אצרך בבטן ידעתיך׳ (ירמיהו א, ה) ° הדא הוא דכתיב (שבת קלז ע"ב) אשר קדש ידיד מבטן. בטרם אצרך דא רוח דיצירה. ׳ובטרם תצא מרחם׳ ° דא נפש דעשיה. ° ׳נביא לגוים נתתיך׳ דא נשמתא.

התרגום: [וילנא מד ע״א] ובתוך כך הזדמן אליו אותו זקן. פתח ואמר: מהו 'רכב'? אמר לו: ר' היא חכמה - ראשית חכמה. ב' - בינה. כ' - כתר עליון. הן 'רכב' לאותו טמיר וגניז הרוכב עליהן. ושלוש ספירות אלה רוכבות על חי עולמים שהן תשע נקודות כפולות. והן אדם עליון טמיר וגניז בטעמים, ואדם שלמטה שהן תשע נקודות - הן חי עולמים ששט בהן עילת העילות, שהוא אדם שלישי שאינו מתגלה בתורה, ושט בהן, והן מרכבה לו. וחי זה כאן עולה ב'ויר״ח'. ובגללו נאמר '׳וירח ה' את ריח הניחח׳'. וכשישראל מעלים ברכות בתפילות כלפיו כראוי, מיד נהנה משם, מה כתוב? 'ויאמר ה' אל לבו' (עד כאן). (שייך לפרשת לך לך:) התיקונים: '׳ והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳'. פתח רבי שמעון ואמר (ירמיה א ה) 'בטרם ׳אצרך בבטן ידעתיך׳', זהו שכתוב (שבת קלז ע״ב) 'אשר קדש ידיד מבטן'. 'בטרם אצרך' - זו רוח דיצירה. '׳ובטרם תצא מרחם׳' - זו נפש דעשייה. '׳נביא לגוים נתתיך׳' - זו נשמה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: לההוא טמיר כו'. עילת העילות ואמר טמיר וגניז ששני בחינות בכתר מופלא ומכוסה שבהן טמיר וגניז כידוע:

לכל המפרשים על פיסקה זו