פתיחת השושנה בתשובה כלפי בעלה - וריחה העולה לאבא ואמא
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 24 · דף מג ע"ב
לשון הזוהר
[דף פז ע"ב] כַּד יִשְׂרָאֵל (פז ע"ב) פָּתְחִין בִּתְיוּבְתָּא ° שׁוֹשַׁנָּה אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ רֵיחַ דִּילָהּ, וְהַהוּא רֵיחָא סָלִיק לְגַבֵּי אַבָּא וְאִמָּא דְּאִנּוּן יָ'הּ, ׳וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ׳, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ׳. וַיֹּאמֶר ה' דָּא אַבָּא. אֶל לִבּוֹ דָּא אִמָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ לֵב מֵבִין. דִּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל אִנּוּן חֲטָאָן לַאֲבוּהוֹן דִּי בִּשְׁמַיָּא אִתְּמַר ° וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וּבְזִמְנָא דִּמְהַנְיָן יִשְׂרָאֵל לַאֲבוּהוֹן דִּי בִּשְׁמַיָּא בְּקָרְבְּנִין דִּצְלוֹתָא כמד"א (במדבר כח) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ואָמַרְתָּ לָהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי וְגוֹ' מִיָּד ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳. וְגַרְמִין בְּהַהוּא רוּחָא ° לְאַרְקָא מִשְׁחָא וּנְבִיעוּ מִלְּעֵלָּא בִּשְׁכִינְתֵּהּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר א) ° ׳לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׳. ° מַאי עֲלָמוֹת חַ"י עוֹלָמוֹת דִּכְלִילָן בְּחַ"י עָלְמִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ° ׳רֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳.
תרגום
[דף פז ע״ב] כשישראל פותחים בתשובה, השושנה נפתחת כלפי בעלה שהוא ריחה, ואותו הריח עולה לאבא ואמא שהם יָ״הּ - 'וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ' - '׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ׳'. 'וַיֹּאמֶר ה'' - זה אבא. 'אֶל לִבּוֹ' - זו אמא, שנאמר בה 'לֵב מֵבִין'. שבזמן שישראל חוטאים לאביהם שבשמים, נאמר 'וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ', ובזמן שישראל מהנים את אביהם שבשמים בקרבנות התפילה, כמו שנאמר (במדבר כח) 'צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי' וְגוֹ', מיד 'שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב', וגורמים ברוח ההיא להשפיע שמן ונביעה מלמעלה בשכינתו, זהו שכתוב (שיר השירים א) 'לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ'. מהו 'עלמות'? חי עולמות הכלולים בחי עולמים, שנאמר בהם 'רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פז ע"ב] כד ישראל (פז ע"ב) פתחין בתיובתא ° שושנה אתפתחת לגבי בעלה דאיהו ריח דילה, וההוא ריחא סליק לגבי אבא ואמא דאנון י'ה, ׳וירח ה' את ריח׳, ׳ויאמר ה' אל לבו׳. ויאמר ה' דא אבא. אל לבו דא אמא דאתמר בה לב מבין. דבזמנא דישראל אנון חטאן לאבוהון די בשמיא אתמר ° ויתעצב אל לבו. ובזמנא דמהנין ישראל לאבוהון די בשמיא בקרבנין דצלותא כמד"א (במדבר כח) צו את בני ישראל ואמרת להם את קרבני לחמי וגו' מיד ׳שמן וקטרת ישמח לב׳. וגרמין בההוא רוחא ° לארקא משחא ונביעו מלעלא בשכינתה, הדא הוא דכתיב (שיר א) ° ׳לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׳. ° מאי עלמות ח"י עולמות דכלילן בח"י עלמין דאתמר בהון ° ׳רכב אלהים רבותים אלפי שנאן׳.
התרגום: [דף פז ע״ב] כשישראל פותחים בתשובה, השושנה נפתחת כלפי בעלה שהוא ריחה, ואותו הריח עולה לאבא ואמא שהם י״ה - 'וירח ה' את ריח' - '׳ויאמר ה' אל לבו׳'. 'ויאמר ה' - זה אבא. 'אל לבו' - זו אמא, שנאמר בה 'לב מבין'. שבזמן שישראל חוטאים לאביהם שבשמים, נאמר 'ויתעצב אל לבו', ובזמן שישראל מהנים את אביהם שבשמים בקרבנות התפילה, כמו שנאמר (במדבר כח) 'צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי' וגו', מיד 'שמן וקטרת ישמח לב', וגורמים ברוח ההיא להשפיע שמן ונביעה מלמעלה בשכינתו, זהו שכתוב (שיר השירים א) 'לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך'. מהו 'עלמות'? חי עולמות הכלולים בחי עולמים, שנאמר בהם 'רכב אלהים רבתים אלפי שנאן'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שושנה אתפתח' כו'. כמ"ש (שה"ש ה ב) פתחי לי אחותי כו':