פר בתוספת ו' נעשה פור של רחמים - וכ' דכפור כתר מלכות
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 23 · דף מג ע"ב
לשון הזוהר
° פָּר אִיהוּ דִּינָא, עִם ו' אִתְעֲבִיד פּוּר, ° רַחֲמֵי סְלִיחָה, וְעַל שְׁמֵהּ ° אִקְּרֵי צוֹם כִּפּוּר. מַאי כ' בְּתוֹסֶפֶת פּוּ"ר אֶלָּא דָּא ° כֶּתֶר מַלְכוּת. תָּא חֲזֵי ° לֵית שְׁכִינְתָּא דְּלָא אִתְעֲבִידַת כִּתְרָא לְהַהִיא דִּלְתַתָּא מִנַּהּ. וּבְגִין דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי כֶּתֶר מַלְכוּת. וּמַלְכוּת אִתְקְרִיאַת צוֹם דִילָהּ (אִיהִי) כִּפּוּר. ° וּמַלְכוּת אִתְקְרִיאַת צוֹם כִּפּוּר. ° מִסִּטְרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה אִיהִי צוֹם אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאַת אוֹכֶל, ׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳, ° הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ה' אִישׁ מִלְחָמָה. וּמָאן הָכָא אִישׁ אֶלָּא דָּא ° מ' פְּתוּחָה מִלְּגָאו דְּבֵהּ ׳אָכְלוּ אֶת הָמָן׳ מ' שָׁנָה. אֲבָל ם אִיהִי עָלְמָא דְּאָתֵי, לֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכָל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ צוֹמוֹת בָּהּ. וּבְגִין דָּא קָרְבְּנִין דְּמִתְאַכְּלִין דְּאִנּוּן צְלוֹתִין וּבָעוּתִין אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְהַהוּא דְּאִתְהֲנֵי מִנָּהּ דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אֹרַח כָּל רֵיחִין דְּקָרְבְּנִין וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּי אַבָּא וְאִמָּא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳ (בראשית ח), וַיָּרַח ה' רֵיחַ הַנִּיחֹחַ לֹא כְּתִיב ° אֶלָּא ׳אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ׳ דָּא אִיהִי שׁוֹשַׁנָּה רֵיחָא טָבָא לְגַבֵּי אַבָּא וְאִמָּא. שׁוֹשַׁנָּה וַדַּאי בְּחָמֵשׁ עָלִין אִיהִי ה' אֲבָל רֵיחָא דִּילָהּ ו' דְּאִיהוּ רֵיחָא לָא שַׁרְיָא בַּהּ עַד דְּאִתְפַּתְּחַת לְסָלְקָא מִנָּהּ רֵיחָא טָבָא.
תרגום
'פר' הוא דין, עם ו' נעשה 'פור' - רחמי סליחה, ועל שמו נקרא 'צוֹם כִּפּוּר'. מהו כ' בתוספת ל'פור'? אלא זהו כתר מלכות. בוא וראה: אין שכינה שלא נעשית כתר לזו שלמטה ממנה, ומשום כך השכינה העליונה היא כתר מלכות, והמלכות נקראת 'צום' שלה - כיפור. ומלכות נקראת צום כיפור: מצד אמא עילאה היא צום, אבל מצד עמוד האמצע נקראת 'אוכל' - 'לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ', אותו שנאמר בו 'ה' אִישׁ מִלְחָמָה'. ומיהו 'איש' כאן? אלא זו מ' פתוחה מבפנים שבה ׳אכלו את המן ארבעים שנה׳. אבל ם היא עולם הבא, אין בו אכילה ושתייה, וכל הספירות נקראות בו 'צומות'. ומשום כך קרבנות הנאכלים שהם תפילות ובקשות - זו השכינה התחתונה, ואותו שנהנה ממנה שהוא עמוד האמצע, מריח את כל ריחות הקרבנות ומקרב אותם לאבא ואמא. זהו שכתוב (בראשית ח) 'וַיָּרַח ה' ׳אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳' - 'וַיָּרַח ה' רֵיחַ הַנִּיחֹחַ' לא כתוב, אלא '׳אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳' - זו השושנה, ריח טוב לאבא ואמא. השושנה ודאי בחמישה עלים - היא ה', אבל ריחה ו', שהוא ריח שאינו שורה בה עד שהיא נפתחת להעלות ממנה ריח טוב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° פר איהו דינא, עם ו' אתעביד פור, ° רחמי סליחה, ועל שמה ° אקרי צום כפור. מאי כ' בתוספת פו"ר אלא דא ° כתר מלכות. תא חזי ° לית שכינתא דלא אתעבידת כתרא לההיא דלתתא מנה. ובגין דא שכינתא עלאה איהי כתר מלכות. ומלכות אתקריאת צום דילה (איהי) כפור. ° ומלכות אתקריאת צום כפור. ° מסטרא דאמא עלאה איהי צום אבל מסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקריאת אוכל, ׳לחם אבירים אכל איש׳, ° ההוא דאתמר בה ה' איש מלחמה. ומאן הכא איש אלא דא ° מ' פתוחה מלגאו דבה ׳אכלו את המן׳ מ' שנה. אבל ם איהי עלמא דאתי, לית בה אכילה ושתיה, וכל ספירן אתקריאו צומות בה. ובגין דא קרבנין דמתאכלין דאנון צלותין ובעותין איהי שכינתא תתאה. וההוא דאתהני מנה דאיהו עמודא דאמצעיתא, ארח כל ריחין דקרבנין וקריב לון לגבי אבא ואמא. הדא הוא דכתיב ׳וירח ה' את ריח הניחח׳ (בראשית ח), וירח ה' ריח הניחח לא כתיב ° אלא ׳את ריח הניחוח׳ דא איהי שושנה ריחא טבא לגבי אבא ואמא. שושנה ודאי בחמש עלין איהי ה' אבל ריחא דילה ו' דאיהו ריחא לא שריא בה עד דאתפתחת לסלקא מנה ריחא טבא.
התרגום: 'פר' הוא דין, עם ו' נעשה 'פור' - רחמי סליחה, ועל שמו נקרא 'צום כפור'. מהו כ' בתוספת ל'פור'? אלא זהו כתר מלכות. בוא וראה: אין שכינה שלא נעשית כתר לזו שלמטה ממנה, ומשום כך השכינה העליונה היא כתר מלכות, והמלכות נקראת 'צום' שלה - כיפור. ומלכות נקראת צום כיפור: מצד אמא עילאה היא צום, אבל מצד עמוד האמצע נקראת 'אוכל' - 'לחם אבירים אכל איש', אותו שנאמר בו 'ה' איש מלחמה'. ומיהו 'איש' כאן? אלא זו מ' פתוחה מבפנים שבה ׳אכלו את המן ארבעים שנה׳. אבל ם היא עולם הבא, אין בו אכילה ושתייה, וכל הספירות נקראות בו 'צומות'. ומשום כך קרבנות הנאכלים שהם תפילות ובקשות - זו השכינה התחתונה, ואותו שנהנה ממנה שהוא עמוד האמצע, מריח את כל ריחות הקרבנות ומקרב אותם לאבא ואמא. זהו שכתוב (בראשית ח) 'וירח ה' ׳את ריח הניחח׳' - 'וירח ה' ריח הניחח' לא כתוב, אלא '׳את ריח הניחח׳' - זו השושנה, ריח טוב לאבא ואמא. השושנה ודאי בחמישה עלים - היא ה', אבל ריחה ו', שהוא ריח שאינו שורה בה עד שהיא נפתחת להעלות ממנה ריח טוב.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: איקרי צום כפור. ר"ל יום הכפורים נק' ע"ש כמש"ו: