השראת י"ה בפריעה וו"ה במילה - וסופי תיבות ׳מי יעלה לנו השמימה׳
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 19 · דף מג ע"א
לשון הזוהר
° בְּגִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶּסֶל, וְדָא דְּנִדָּה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גּוֹיָה אוֹ זוֹנָה ׳כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְּלֶיהָ׳, ° כְּלוֹמַר מְחַלֵּל שַׁבָּת לְצַדִּיקַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן זֻהֲמָא דְּנָחָשׁ אִתְעֲבִיד ° בִּקְדֻשָּׁה וּבְרָכָה וְיִחוּד. בַּאֲתַר דִּפְרִיעָה ° שַׁרְיָא בְּהוּ יָ'הּ. וּבַאֲתַר דְּעָרְלָה שַׁרְיָא בְּהוּ וָ'הּ. וְרָזָא דְּמִלָּה ° מִ'י יַעֲלֶ'ה לָנ'וּ הַשָּׁמַיְמָ'ה בס"ת יְהוָֹ'ה, ° כְּמוֹ מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'. ° נַפְשׁוֹ הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ נִשְׁבַּע ה' בְּנַפְשׁוֹ. ° וְעָלֵהּ אִתְּמַר ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם ° חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד): (אמ"ז כתוב בסדר ההגהות אשר בידי שמכאן ואילך הם ליקוטים)
תרגום
משום שלא תעשה לך פסל, וזה של נידה או שפחה או גויה או זונה, 'כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ' - כלומר, מה שמחלל שבת לצדיקים שאין בהם זוהמת הנחש, נעשה בקדושה וברכה ויחוד. במקום הפריעה שורה בהם יָ״הּ, ובמקום הערלה שורה בהם וָ״הּ. וסוד הדבר: 'מִי יַעֲלֶה לָנוּ הַשָּׁמַיְמָה' - בסופי תיבות יְהוָה, כמו 'מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה''. 'נַפְשׁוֹ' - אותו שנאמר בו 'נִשְׁבַּע ה' בְּנַפְשׁוֹ'. ועליו נאמר (דברים ד) 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם'. (הערת עורך: מכאן ואילך הם ליקוטים.)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בגין דלא תעשה לך פסל, ודא דנדה או שפחה או גויה או זונה ׳כי חרבך הנפת עליה ותחלליה׳, ° כלומר מחלל שבת לצדיקיא דלית בהון זהמא דנחש אתעביד ° בקדשה וברכה ויחוד. באתר דפריעה ° שריא בהו י'ה. ובאתר דערלה שריא בהו ו'ה. ורזא דמלה ° מ'י יעל'ה לנ'ו השמימ'ה בס"ת יהו'ה, ° כמו מי יעלה בהר ה'. ° נפשו ההוא דאתמר בה נשבע ה' בנפשו. ° ועלה אתמר ׳ואתם הדבקים בה' אלהיכם ° חיים כלכם היום׳ (דברים ד, ד): (אמ"ז כתוב בסדר ההגהות אשר בידי שמכאן ואילך הם ליקוטים)
התרגום: משום שלא תעשה לך פסל, וזה של נידה או שפחה או גויה או זונה, 'כי חרבך הנפת עליה ותחללה' - כלומר, מה שמחלל שבת לצדיקים שאין בהם זוהמת הנחש, נעשה בקדושה וברכה ויחוד. במקום הפריעה שורה בהם י״ה, ובמקום הערלה שורה בהם ו״ה. וסוד הדבר: 'מי יעלה לנו השמימה' - בסופי תיבות יהוה, כמו 'מי יעלה בהר ה'. 'נפשו' - אותו שנאמר בו 'נשבע ה' בנפשו'. ועליו נאמר (דברים ד) 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום'. (הערת עורך: מכאן ואילך הם ליקוטים.)
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בגין דלא תעשה כו'. ר"ל בנו משפחה וכותית שלא יתן בו אות ברית שהוא מאבן: קדשה קדל כמ"ש בתיקונים: