סוד הערלה הניתנת בכלי עפר - מזון הנחש להפרידו מן האדם
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 18 · דף מג ע"א
לשון הזוהר
° אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא רָזָא דִּבְרִית אַמַּאי שַׁוֵּי עָרְלָה בְּמָאנָא דעַפְרָא. אָמַר לוֹ בְּרִי יוֹמָא חֲדָא שָׂכִילְנָא לְאֵלִיָּהוּ שָׁאִילְנָא לֵהּ עָרְלָה אָמְרֵי תַּקִּינוּ לֵהּ מָאנָא בְּעַפְרָא. אָמַר לִי עָרְלָה וַדַּאי אִיהוּ בַּת זוּגֵהּ דְּנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְּגָרִים מִיתָא לָאָדָם וּלְכָל בִּרְיָן. וּבְגִינֵהּ מְתַקְּנִין מָאנָא דְּעַפְרָא, וְהַהוּא עַפְרָא מְזוֹנָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, וּבְדָא אִתְפְּרַשׁ מִבַּר נָשׁ. וְעָלֵהּ אִתְּמַר (שמות כ) לֹא תִנְאַף לָא תֵּיהַב לֵהּ אֲתַר דְּאִתְהֲנֵי מִנֵּהּ, אֶלָּא דְּיָהִיב לֵהּ מְזוֹנָא לְבַר. וּבְגִין דָּא פָּלִיג ° לֹא תֵּ'ן אַ'ף, לָא תֵּיהַב לֵהּ אַתְרָא פְּרִיעָה נוּקְבָא דְּסַמָּאֵל אוֹשִׁיד דָּמָא, עָלֵהּ אִתְּמַר לֹא תִרְצַח, ° כַּלְבָּא צָרִיךְ לְמֵיהַב לֵהּ דָּמָא לְדָא עַפְרָא וּלְדָא דָּמָא לְקַיְּמָא בְּהוֹן ׳אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם׳ (משלי כה). ° וְכֹלָּא לְבַר וּבְדָא שֵׁזִיב מִנְּהוֹן מִחִבּוּט הַקֶּבֶר ° וּמִחַרְבָּא דְּמַלְאָךְ הַמָּוֶת. הַאי אִיהוּ לְחַיָּבָא. אֲבָל לַבֵּינוֹנִיִּים הַאי דָּמָא אִתְחֲשִׁיב לֵהּ דָּמָא דְּקֻרְבְּנָא. וְהַאי עַפְרָא אִתְחֲשִׁיב לֵהּ עַפְרָא דְּמַדְבְּחָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וְגוֹ'׳ (שמות כ). וְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳לֹא תִּבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית׳.
תרגום
אמר רבי אלעזר: אבא, סוד הברית - למה שם ערלה בכלי עפר? אמר לו: בני, יום אחד נזדמנתי לאליהו ושאלתי אותו על הערלה, אמרו לי: תיקנו לה כלי בעפר. אמר לי: הערלה ודאי היא בת זוגו של הנחש הקדמוני, שגורם מיתה לאדם ולכל הבריות, ובגללה מתקנים כלי עפר, ואותו עפר הוא מזון לאותו שנאמר בו 'וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ', ובכך נפרד מבן האדם. ועליו נאמר (שמות כ) 'לֹא תִנְאָף' - לא לתת לו מקום שיהנה ממנו, אלא שנותנים לו מזון בחוץ. ומשום כך מתחלק [הפסוק]: 'לֹא תִּנְאָף' - לא לתת לו מקום פריעה, שהנוקבא של סמאל שופכת דם, עליה נאמר 'לֹא תִרְצָח', לכלב צריך לתת דם, לזה עפר ולזה דם, לקיים בהם (משלי כה) 'אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לֶחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם'. והכל בחוץ, ובכך מציל אותם מחיבוט הקבר ומחרב מלאך המוות. זה לרשע, אבל לבינוניים, דם זה נחשב לו כדם קרבן, ועפר זה נחשב לו כעפר המזבח, זהו שכתוב (שמות כ) 'מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי' וְגוֹ', ונאמר בהם '׳ לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° אמר רבי אלעזר אבא רזא דברית אמאי שוי ערלה במאנא דעפרא. אמר לו ברי יומא חדא שכילנא לאליהו שאילנא לה ערלה אמרי תקינו לה מאנא בעפרא. אמר לי ערלה ודאי איהו בת זוגה דנחש הקדמוני, דגרים מיתא לאדם ולכל ברין. ובגינה מתקנין מאנא דעפרא, וההוא עפרא מזונא לההוא דאתמר בה ונחש עפר לחמו, ובדא אתפרש מבר נש. ועלה אתמר (שמות כ) לא תנאף לא תיהב לה אתר דאתהני מנה, אלא דיהיב לה מזונא לבר. ובגין דא פליג ° לא ת'ן א'ף, לא תיהב לה אתרא פריעה נוקבא דסמאל אושיד דמא, עלה אתמר לא תרצח, ° כלבא צריך למיהב לה דמא לדא עפרא ולדא דמא לקימא בהון ׳אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים׳ (משלי כה). ° וכלא לבר ובדא שזיב מנהון מחבוט הקבר ° ומחרבא דמלאך המות. האי איהו לחיבא. אבל לבינוניים האי דמא אתחשיב לה דמא דקרבנא. והאי עפרא אתחשיב לה עפרא דמדבחא. הדא הוא דכתיב ׳מזבח אדמה תעשה לי וגו'׳ (שמות כ). ואתמר בהון ׳לא תבנה אתהן גזית׳.
התרגום: אמר רבי אלעזר: אבא, סוד הברית - למה שם ערלה בכלי עפר? אמר לו: בני, יום אחד נזדמנתי לאליהו ושאלתי אותו על הערלה, אמרו לי: תיקנו לה כלי בעפר. אמר לי: הערלה ודאי היא בת זוגו של הנחש הקדמוני, שגורם מיתה לאדם ולכל הבריות, ובגללה מתקנים כלי עפר, ואותו עפר הוא מזון לאותו שנאמר בו 'ונחש עפר לחמו', ובכך נפרד מבן האדם. ועליו נאמר (שמות כ) 'לא תנאף' - לא לתת לו מקום שיהנה ממנו, אלא שנותנים לו מזון בחוץ. ומשום כך מתחלק [הפסוק]: 'לא תנאף' - לא לתת לו מקום פריעה, שהנוקבא של סמאל שופכת דם, עליה נאמר 'לא תרצח', לכלב צריך לתת דם, לזה עפר ולזה דם, לקיים בהם (משלי כה) 'אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים'. והכל בחוץ, ובכך מציל אותם מחיבוט הקבר ומחרב מלאך המוות. זה לרשע, אבל לבינוניים, דם זה נחשב לו כדם קרבן, ועפר זה נחשב לו כעפר המזבח, זהו שכתוב (שמות כ) 'מזבח אדמה תעשה לי' וגו', ונאמר בהם '׳ לא תבנה אתהן גזית׳'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ברית אש. ר"ל אותיות בראשית שצדיק נטיל לשמאלא וברית הוא י' עם אש הוא איש ונוק' עם ה' נעשית אשה כידוע: