הזוכה לשם שלם רודה בדגת הים - וירושלים הלב שלא יכבה נרה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 17 · דף מג ע"א
לשון הזוהר
וְאִשְׁתְּלִים בֵּהּ יְהוָֹ'ה. זָכָה יַתִּיר ° יָהֲבִין לֵהּ יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א ° דְּאִיהוּ אָדָם בְּאֹרַח אֲצִילוּת לְעֵלָּא ° וְאִקְּרֵי בְּדִיּוֹקְנָא דְּמָארֵהּ. וְעָלֵהּ אִתְּמַר (בראשית א) וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם. הַאי אִיהוּ שֻׁלְטָנוּתָא בְּכָל רְקִיעִין וּבְכָל אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחֵיוָן וּבְכָל חֵילִין וְתוּקְפִין דִּלְעֵלָּא וְתַתָּא. ° וּבְגִין דָּא כַּד בַּר נָשׁ זָכֵי בַּנֶּפֶשׁ מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, אִתְּמַר בָּהּ ° ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳: וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ'ה, ° אִיהוּ הַנֵּ'ר ° דְּאִיהוּ נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן. ° וּמַאי נִיהוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה כְּחֻשְׁבַּן נָהָ'ר, ° וְאִיהוּ הַנֵּר הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם. וְעַל דָּא וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וּבְהַהוּא זִמְנָא ° דְּהַטְחוֹל אֵינוֹ שׂוֹחֵק ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה׳. וַדַּאי ° וְאָז לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָ'הּ, ° בְּגִין דְּטַעְמָא כִּי טוֹב סַחְרָהּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא מְתַקְּנָא יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהִי לִבָּא, ° הִיא הַלֵּ"ב לה"ב הַמִּזְבֵּחַ. ° יִכְבֶּ'ה כְּחֻשְׁבַּן לה'ב הַלֵּ'ב. לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ ° דְּאִיהִי גָּלוּתָא, ° וְדָא יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהִי לִבָּא, ° וְאִתְבְּנִאָת עַל יְדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קמז) בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַםִ יְיָ: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. ° בְּרִי"ת אֵ"שׁ.
תרגום
ומשתלם בו יְהוָה. זכה יותר, נותנים לו יו״ד ה״א וא״ו ה״א, שהוא אדם בדרך אצילות למעלה, ונקרא בדמות ריבונו, ועליו נאמר (בראשית א) 'וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם'. זו השליטה בכל הרקיעים ובכל האופנים והשרפים והחיות ובכל החילים והתוקפים שלמעלה ולמטה. ומשום כך, כשאדם זוכה בנפש מצד בת יחידה, נאמר בה 'לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים'. 'וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה' - הוא 'הַנֵּר', שהוא נהר יוצא מעדן. ומהו? מצוות עשה ומצוות לא תעשה כחשבון 'נָהָר', והוא הנר המאיר לכל אדם. ועל כן 'וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה'. ובאותו זמן שהטחול אינו שוחק, 'אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה' ודאי, ואז 'לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ', משום שטעמה 'כִּי טוֹב סַחְרָהּ'. ובאותו זמן מתתקנת ירושלים שהיא הלב - היא 'הַלֵּב' - 'לֶהָב' המזבח. 'יִכְבֶּה' - כחשבון 'לֶהָב' 'הַלֵּב', 'לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ' - שהוא הגלות, וזו ירושלים שהיא הלב, ותיבנה על ידי הקב״ה, זהו שכתוב (תהלים קמז) 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ ה''. 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים' - 'בְּרִית אֵשׁ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואשתלים בה יהו'ה. זכה יתיר ° יהבין לה יו"ד ה"א וא"ו ה"א ° דאיהו אדם בארח אצילות לעלא ° ואקרי בדיוקנא דמארה. ועלה אתמר (בראשית א) ורדו בדגת הים. האי איהו שלטנותא בכל רקיעין ובכל אופנים ושרפים וחיון ובכל חילין ותוקפין דלעלא ותתא. ° ובגין דא כד בר נש זכי בנפש מסטרא דבת יחידה, אתמר בה ° ׳לא תצא כצאת העבדים׳: ובאבד רשעים רנ'ה, ° איהו הנ'ר ° דאיהו נהר יצא מעדן. ° ומאי ניהו מצות עשה ומצות לא תעשה כחשבן נה'ר, ° ואיהו הנר המאיר לכל אדם. ועל דא ובאבד רשעים רנה. ובההוא זמנא ° דהטחול אינו שוחק ׳אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה׳. ודאי ° ואז לא יכבה בלילה נר'ה, ° בגין דטעמא כי טוב סחרה. ובההוא זמנא מתקנא ירושלם דאיהי לבא, ° היא הל"ב לה"ב המזבח. ° יכב'ה כחשבן לה'ב הל'ב. לא יכבה בלילה נרה ° דאיהי גלותא, ° ודא ירושלם דאיהי לבא, ° ואתבנאת על ידי קודשא בריך הוא הדא הוא דכתיב (תהלים קמז) בונה ירושלם יי: בראשית ברא אלהים. ° ברי"ת א"ש.
התרגום: ומשתלם בו יהוה. זכה יותר, נותנים לו יו״ד ה״א וא״ו ה״א, שהוא אדם בדרך אצילות למעלה, ונקרא בדמות ריבונו, ועליו נאמר (בראשית א) 'ורדו בדגת הים'. זו השליטה בכל הרקיעים ובכל האופנים והשרפים והחיות ובכל החילים והתוקפים שלמעלה ולמטה. ומשום כך, כשאדם זוכה בנפש מצד בת יחידה, נאמר בה 'לא תצא כצאת העבדים'. 'ובאבד רשעים רנה' - הוא 'הנר', שהוא נהר יוצא מעדן. ומהו? מצוות עשה ומצוות לא תעשה כחשבון 'נהר', והוא הנר המאיר לכל אדם. ועל כן 'ובאבד רשעים רנה'. ובאותו זמן שהטחול אינו שוחק, 'אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה' ודאי, ואז 'לא יכבה בלילה נרה', משום שטעמה 'כי טוב סחרה'. ובאותו זמן מתתקנת ירושלים שהיא הלב - היא 'הלב' - 'להב' המזבח. 'יכבה' - כחשבון 'להב' 'הלב', 'לא יכבה בלילה נרה' - שהוא הגלות, וזו ירושלים שהיא הלב, ותיבנה על ידי הקב״ה, זהו שכתוב (תהלים קמז) 'בונה ירושלם ה'. 'בראשית ברא אלהים' - 'ברית אש'.
מן המפרשים
אור יקר: יו״ד ה״א וא״ו ה״א היינו ממש דיוקנא דמאריה, כי סוד בעל הנשמה הוא מזווגא דקב״ה ושכינתא, ולא הגיע למדרגה ההיא עד היות האדם בסוד אד״ם מ״ה, ולכך עם היות שיש מדרגה עליונה^ ! ׳ מזו והיא מדרגת מרע״ה העתידה, שעד כאן הוא בסוד מ״ה אמנם…
ביאור הגר"א: דאיהו אדם כו'. שד' פרצופין הנ"ל הן ד' חיות של אצילות ד' אותיות הוי"ה פשוטה ומילואו שמא מפ' הוא אדם שעל החיות כידוע אע"ג שגם מלכות הוא אדם ע"ג חיות שבבריאה אבל באצילות אינו אלא כתר וז"ש דאיהו אדם באורח כו' :