׳אני אני הוא׳ - עילה על כל העילות שאין לה שני ושותף
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול · מאמר 88 · פיסקה 1 · דף מא ע"א
לשון הזוהר
[וילנא מא ע"א] פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (דברים לב) רָאוּ עַתָּה (וילנא מא ע"א) ׳כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳. אָמַר חַבְרַיָּא שְׁמָעוּ ° מִלִּין עַתִּיקִין דַּאֲנָא בָּעֵינָא לְגַלָּאָה בָּתַר דְּאִתְיְהִיב לִי רְשׁוּ לְגַלָּאָה. ° מַאי נִיהוּ דְּאָמַר ׳רָאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳. אֶלָּא דָּא הוּא עִלַּת עַל כָּל עִלָּאִין. ° וְהַהוּא אִתְקְרֵי עִלַּת הָעִלּוֹת, עִלַּת מֵאִלֵּין עִלּוֹת דְּלָא יַעֲבִיד חַד מֵאִלֵּין עִלּוֹת שׁוּם עובד' עַד דְּנָטִיל רְשׁוּ מֵהַהוּא עִלָּאָה דְּעָלֵהּ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא לְעֵלָּא בְּנַעֲשֶּה אָדָם, נַעֲשֶּה וַדַּאי, עַל תְּרֵין אִתְּמַר דְּאָמַר דָּא לְהַהוּא דִּלְעֵלָּא מִנֵּהּ, נַעֲשֶׂה אָדָם וְלָא עָבִיד מִדָּעַם, אֶלָּא בִּרְשׁוּ בַּאֲמִירָה מֵהַהוּא דִּלְעֵלָּא מִנֵּהּ. וְהַהוּא דִּלְעֵלָּא מִנֵּהּ לָא עָבִיד מדעם עַד דְּנָטִיל עֵצָה מֵחַבְרֵהּ. אֲבָל הַהוּא דְּאִתְקְרֵי עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, ° דְּלֵית לְעֵלָּא מִנֵּהּ וְלֵית לְתַתָּא דשוה לֵהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מ) וְאַל מִי תְּדַמְּיוּנִי וְגוֹ'. ° אָמַר ׳רָאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳, דְּנָטִיל עֵצָה מִנֵּהּ, כְּגַוְנָא דְּהַהוּא דְּאָמַר ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ׳. קָמוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא וְאָמְרוּ ר' הַב לָן רְשׁוּ לְמַלְּלָא בְּהַאי אֲתַר. אָמְרוּ וְהָא ° אַמְרַת לְעֵיל דְּעִלַּת הָעִלּוֹת אָמַר לְכֶתֶר ° נַעֲשֶׂה אָדָם, וְאֵיךְ אָמְרוּ בְּעִלַּת הָעִלּוֹת דְּלָא נָטִיל עֵצָה וּרְשׁוּ אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוּדוֹהִי בְּלָא שִׁתּוּף וְחֻשְׁבָּן, דִּכְתִיב ׳וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳. אֲפִלּוּ אֱלֹהִים דַּאֲצִילוּת. אָמַר לוֹן יְהוֹן שָׁמְעִין אוּדְנֵיכוֹן מַה דְּפוּמַיְכוּ מְמַלֵּל. וְהָא לָא אֲמָרִית לְכוּ הַשְׁתָּא דְּאִית דְּאִתְקְרֵי עִלַּת הָעִלּוֹת, וְלָאו אִיהוּ הַהוּא דְּאִתְקְרֵי עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת. דְּעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת לֵית לֵהּ תִּנְיָנָא דְּנָטִיל עֵצָה מִנֵּהּ. דְּאִיהוּ יָחִיד קֳדָם כֹּלָּא, וְלֵית לֵהּ שֻׁתָּפָא. וּבְגִין דָּא אָמַר ׳רָאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳ דְּנָטִיל עֵצָה מִנֵּהּ. דְּאִיהוּ יָחִיד קֹדֶם כֹּלָּא וְלֵית לֵהּ תִּנְיָנָא וְלָא שֻׁתָּפָא. וְלֵית חֻשְׁבָּנָא. דְּאִית אֶחָד בְּשִׁתּוּף כְּגוֹן דְּכָר וְנוּקְבָא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וְכוּ'. אֲבָל אִיהוּ חַד ° בְּלָא חֻשְׁבָּן וּבְלָא שִׁתּוּף. וּבְגִין דָּא ׳וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳.
תרגום
פתח רבי שמעון ואמר (דברים לב) 'רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי'. אמר לחברים: שמעו דברים עתיקים שאני רוצה לגלות, אחרי שניתנה לי רשות לגלות. מהו שאמר 'רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי'? אלא זו העילה על כל העילות, והוא נקרא עילת העילות - עילה מבין אלה העילות שלא יעשה אחת מהן שום מעשה עד שתיטול רשות מאותה עילה שמעליה, כפי שביארנו למעלה ב'נַעֲשֶׂה אָדָם' - 'נַעֲשֶׂה' ודאי נאמר על שניים, שאמר זה לאותו שלמעלה ממנו, 'נַעֲשֶׂה אָדָם', ואינו עושה דבר אלא ברשות, באמירה מאותו שלמעלה ממנו. ואותו שלמעלה ממנו אינו עושה דבר עד שנוטל עצה מחברו. אבל אותו שנקרא עילה על כל העילות, שאין למעלה ממנו ואין למטה שווה לו, זהו שכתוב (ישעיה מ) 'וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּנִי' וְגוֹ'. אמר '׳רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳' - שנוטל עצה ממנו, כעין אותו שאמר '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ׳'. קמו כל החברים ואמרו: רבי, תן לנו רשות לדבר במקום הזה! אמרו: והרי אמרת למעלה שעילת העילות אמר לכתר 'נַעֲשֶׂה אָדָם' - ואיך אומרים בעילת העילות שלא נטל עצה ורשות, אלא הוא לבדו, בלא שיתוף וחשבון, שכתוב '׳וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳' - אפילו אלהים דאצילות? אמר להם: תשמענה אוזניכם מה שפיכם מדבר. והלא לא אמרתי לכם עתה שיש הנקרא 'עילת העילות', ואינו הוא הנקרא 'עילה על כל העילות'? שהעילה על כל העילות אין לה שני שנוטלת עצה ממנו, שהוא יחיד לפני הכל, ואין לו שותף. ומשום כך אמר '׳רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי׳' - שנוטל עצה ממנו, שהוא יחיד לפני הכל, אין לו שני ואין לו שותף, ואין חשבון. שיש 'אחד' בשיתוף, כגון זכר ונקבה שנאמר בהם 'כִּי אֶחָד קְרָאתִיו' וכו', אבל הוא אחד בלא חשבון ובלא שיתוף. ומשום כך 'וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא מא ע"א] פתח רבי שמעון ואמר (דברים לב) ראו עתה (וילנא מא ע"א) ׳כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳. אמר חבריא שמעו ° מלין עתיקין דאנא בעינא לגלאה בתר דאתיהיב לי רשו לגלאה. ° מאי ניהו דאמר ׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳. אלא דא הוא עלת על כל עלאין. ° וההוא אתקרי עלת העלות, עלת מאלין עלות דלא יעביד חד מאלין עלות שום עובד' עד דנטיל רשו מההוא עלאה דעלה, כמה דאוקימנא לעלא בנעשה אדם, נעשה ודאי, על תרין אתמר דאמר דא לההוא דלעלא מנה, נעשה אדם ולא עביד מדעם, אלא ברשו באמירה מההוא דלעלא מנה. וההוא דלעלא מנה לא עביד מדעם עד דנטיל עצה מחברה. אבל ההוא דאתקרי עלת על כל העלות, ° דלית לעלא מנה ולית לתתא דשוה לה. הדא הוא דכתיב (ישעיה מ) ואל מי תדמיוני וגו'. ° אמר ׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳, דנטיל עצה מנה, כגונא דההוא דאמר ׳ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו׳. קמו כלהו חבריא ואמרו ר' הב לן רשו למללא בהאי אתר. אמרו והא ° אמרת לעיל דעלת העלות אמר לכתר ° נעשה אדם, ואיך אמרו בעלת העלות דלא נטיל עצה ורשו אלא איהו בלחודוהי בלא שתוף וחשבן, דכתיב ׳ואין אלהים עמדי׳. אפלו אלהים דאצילות. אמר לון יהון שמעין אודניכון מה דפומיכו ממלל. והא לא אמרית לכו השתא דאית דאתקרי עלת העלות, ולאו איהו ההוא דאתקרי עלת על כל העלות. דעלת על כל העלות לית לה תנינא דנטיל עצה מנה. דאיהו יחיד קדם כלא, ולית לה שתפא. ובגין דא אמר ׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳ דנטיל עצה מנה. דאיהו יחיד קדם כלא ולית לה תנינא ולא שתפא. ולית חשבנא. דאית אחד בשתוף כגון דכר ונוקבא דאתמר בהון כי אחד קראתיו וכו'. אבל איהו חד ° בלא חשבן ובלא שתוף. ובגין דא ׳ואין אלהים עמדי׳.
התרגום: פתח רבי שמעון ואמר (דברים לב) 'ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי'. אמר לחברים: שמעו דברים עתיקים שאני רוצה לגלות, אחרי שניתנה לי רשות לגלות. מהו שאמר 'ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי'? אלא זו העילה על כל העילות, והוא נקרא עילת העילות - עילה מבין אלה העילות שלא יעשה אחת מהן שום מעשה עד שתיטול רשות מאותה עילה שמעליה, כפי שביארנו למעלה ב'נעשה אדם' - 'נעשה' ודאי נאמר על שניים, שאמר זה לאותו שלמעלה ממנו, 'נעשה אדם', ואינו עושה דבר אלא ברשות, באמירה מאותו שלמעלה ממנו. ואותו שלמעלה ממנו אינו עושה דבר עד שנוטל עצה מחברו. אבל אותו שנקרא עילה על כל העילות, שאין למעלה ממנו ואין למטה שווה לו, זהו שכתוב (ישעיה מ) 'ואל מי תדמיוני' וגו'. אמר '׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳' - שנוטל עצה ממנו, כעין אותו שאמר '׳ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו׳'. קמו כל החברים ואמרו: רבי, תן לנו רשות לדבר במקום הזה! אמרו: והרי אמרת למעלה שעילת העילות אמר לכתר 'נעשה אדם' - ואיך אומרים בעילת העילות שלא נטל עצה ורשות, אלא הוא לבדו, בלא שיתוף וחשבון, שכתוב '׳ואין אלהים עמדי׳' - אפילו אלהים דאצילות? אמר להם: תשמענה אוזניכם מה שפיכם מדבר. והלא לא אמרתי לכם עתה שיש הנקרא 'עילת העילות', ואינו הוא הנקרא 'עילה על כל העילות'? שהעילה על כל העילות אין לה שני שנוטלת עצה ממנו, שהוא יחיד לפני הכל, ואין לו שותף. ומשום כך אמר '׳ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי׳' - שנוטל עצה ממנו, שהוא יחיד לפני הכל, אין לו שני ואין לו שותף, ואין חשבון. שיש 'אחד' בשיתוף, כגון זכר ונקבה שנאמר בהם 'כי אחד קראתיו' וכו', אבל הוא אחד בלא חשבון ובלא שיתוף. ומשום כך 'ואין אלהים עמדי'.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בבראשית מאמר טו, א (כב:) ההוא דאיתקרי עילת העילות עילת מאלין עילות פי' כשאנו אומרים עילת העילות שייך בכל פרצוף שנקרא כך לפי שהוא עילה לעילות שתחתיו אבל כשאנו אומרים עילת כל העילות הוא אד"ק שהוא עילה ראשונה לכל…
עטרת צבי: מן המקבילה בבראשית מאמר טו, א (כב:) עלת על כל עלאין וכו' עלת מאלין עלת על כל עלאין וכו' עלת מאלין עלות וכו'. עיין בסוף דרוש הנ"ל {לק"ת שם} והמק"מ הביאו:
ביאור הגר"א: מאי ניהו כו' ואין אלקים כו'. הא בכולם כתב ויאמר אלקים שכלם היו אמירה חד לכבריה כנ"ל, אלא דא הוא כו'. א"ס ואמר אני שהוא מלכות שהוא ריש הורמנותא שורש הלכות שבו שבה ברא הכל שכל העולמות הכל מסט' דמלכות שבו גנוז ור"ל כי כל המדות בו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: