ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 87: תקונים מזהר חדש - שם ע"ב והגאלה, סוד הגלגולים ומאמר נעשה אדם › פיסקה 6 (לח ע"א)

אתרג הדס וערבה צדיקים בינונים ורשעים - ומעשי השבת כלאחר יד

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שם ע"ב והגאלה, סוד הגלגולים ומאמר נעשה אדם · מאמר 87 · פיסקה 6 · דף לח ע"א

לשון הזוהר

[וילנא לח ע"א] ° ° וְכָל דָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. וּמִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וְרַע ° אֶתְרוֹג דָּמֵי לְצַדִּיקַיָּא, וַהֲדַס לַבֵּינוֹנִים, וַעֲרָבָה לָרְשָׁעִים. וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ ° בְּכָל מָשָׁלָה. אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר בָּהּ ° ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳. ° אִיהִי שָׁלְטָא עַל עֵץ הַדַּעַת ° טוֹב וָרָע, מִסִּטְרָא דִּילֵהּ הִיא קְרִיבָא לְמַלְכָּא. (נ"א ומסטרין אלין ° לזמנין איהי נוקבא קריבא למלכא, הדא הוא דכתיב ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ מסטרא דימינא לזמנין איהי רחיקא מנה מסטרא דשמאלא ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳. מסטרא דימינא ° איהי לא מקבלה טמאה טוב הוא ימינא. אבל אתרהא טוב מקבלא טמאה מרע ומות הוא אתר לית לה קריבו. (נ"א אל הקדש איהי לא מקבלא טמאה ° אבל אתרהא טוב מקבלא טמאה מרע ° ומההוא אתר דלית לה קריבו (נ"א אל הקדש איהי לא מקבלאא טומאה, אבל אתרהא טוב מקבלא טומאה מרע ומההוא (וילנא לח ע"א) אתר דלית ליה קריבו) ° ותמן צריך קורבנא לקרבא, וקטרת לרחקא רוח טמאה מההוא אתר. ° ולקרבא זכותא לשמאלא גבירתא ° ולרחקא שפחה מתמן. ° ובגין דא כל שמהן אית בה ואתקרי שדרה אחור: [ לדף ק"ד ע"א ] שנוי מעשה דא שבת, דאיהי כל עובדוהי כלאחר יד. ורזא דמלה כלאחר יד, כל, דאיהו צדיק, אחר יד, דאיהי שכינתא. דא ° שנוי מעשה. ° ° ובזמנא דאיהי כלאחר יד ° לית תמן סגידו דאתמר בה כל הכורע כורע בברוך. ° תעלא בעדנה סגיד לה. ° דבזמנא דאיהי כלאחר יד אתעביד זנב. ועכ"ד דאמר תעלא בעדנה סגיד לה באתרה. ° אבל חוץ מאתרה הוי זנב לאריות ׳ואל תהי׳ ראש לשועלים. ° דהא צדיק גמור אף על גב דנחית מדרגה ואתעביד זנב לאריות, עלה אתמר לא ׳ראיתי צדיק נעזב׳ (תהלים לז, כה). ° מאי זנב דילה, ההוא קוצא דאת ד' מן אחד דאיהו י' זעירא שכינתא תתאה עליה אתמר ׳כי שבע יפל צדיק וקם׳ (משלי כד, טז):

תרגום

[וילנא לח ע״א] וכל זה מצד עץ החיים. ומצד עץ הדעת טוב ורע, האתרוג דומה לצדיקים, וההדס לבינוניים, והערבה לרשעים. והשכינה, נאמר בה 'וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה'. אף על פי שנאמר בה 'עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ', היא שולטת גם על עץ הדעת טוב ורע, ומצדו היא קרובה למלך. (נוסח אחר: ומצדדים אלה, לפעמים היא, הנוקבא, קרובה למלך - זהו שכתוב 'בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ' - מצד הימין, ולפעמים היא רחוקה ממנו - מצד השמאל - 'וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ'. מצד הימין היא אינה מקבלת טומאה, טוב הוא הימין. אבל מקומה הטוב מקבל טומאה מהרע, ומוות הוא מקום שאין לו קרבה. ושם צריך קרבן לקרב, וקטורת להרחיק רוח טומאה מאותו מקום, ולקרב את הזכות לשמאל - הגבירה, ולהרחיק את השפחה משם.) ומשום כך כל השמות שבה, ונקראת 'שִׁדְרָה' - אחור. [לדף ק״ד ע״א] שינוי מעשה זה - השבת, שכל מעשיה 'כלאחר יד'. וסוד הדבר 'כלאחר יד': 'כל' - זהו הצדיק, 'אחר יד' - זו השכינה. זהו שינוי מעשה. ובזמן שהיא 'כלאחר יד' אין שם השתחוויה, שנאמר בה 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ'. השועל בזמנו משתחווה לה, שבזמן שהיא 'כלאחר יד' נעשית זנב. ואף על פי כן, מה שאמרו 'השועל בזמנו משתחווה לו' - במקומו, אבל מחוץ למקומו, 'הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים'. שהרי צדיק גמור, אף על פי שיורד מדרגה ונעשה זנב לאריות, עליו נאמר (תהלים לז) 'לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב'. מהו 'זנב' שלה? אותו קוץ של האות ד' מתוך 'אֶחָד', שהוא י' זעירא - השכינה התחתונה, עליה נאמר (משלי כד) 'כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא לח ע"א] ° ° וכל דא מסטרא דאילנא דחיי. ומסטרא דאילנא דטוב ורע ° אתרוג דמי לצדיקיא, והדס לבינונים, וערבה לרשעים. ושכינתא אתמר בה ומלכותו ° בכל משלה. אף על גב דאתמר בה ° ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳. ° איהי שלטא על עץ הדעת ° טוב ורע, מסטרא דילה היא קריבא למלכא. (נ"א ומסטרין אלין ° לזמנין איהי נוקבא קריבא למלכא, הדא הוא דכתיב ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ מסטרא דימינא לזמנין איהי רחיקא מנה מסטרא דשמאלא ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳. מסטרא דימינא ° איהי לא מקבלה טמאה טוב הוא ימינא. אבל אתרהא טוב מקבלא טמאה מרע ומות הוא אתר לית לה קריבו. (נ"א אל הקדש איהי לא מקבלא טמאה ° אבל אתרהא טוב מקבלא טמאה מרע ° ומההוא אתר דלית לה קריבו (נ"א אל הקדש איהי לא מקבלאא טומאה, אבל אתרהא טוב מקבלא טומאה מרע ומההוא (וילנא לח ע"א) אתר דלית ליה קריבו) ° ותמן צריך קורבנא לקרבא, וקטרת לרחקא רוח טמאה מההוא אתר. ° ולקרבא זכותא לשמאלא גבירתא ° ולרחקא שפחה מתמן. ° ובגין דא כל שמהן אית בה ואתקרי שדרה אחור: [ לדף ק"ד ע"א ] שנוי מעשה דא שבת, דאיהי כל עובדוהי כלאחר יד. ורזא דמלה כלאחר יד, כל, דאיהו צדיק, אחר יד, דאיהי שכינתא. דא ° שנוי מעשה. ° ° ובזמנא דאיהי כלאחר יד ° לית תמן סגידו דאתמר בה כל הכורע כורע בברוך. ° תעלא בעדנה סגיד לה. ° דבזמנא דאיהי כלאחר יד אתעביד זנב. ועכ"ד דאמר תעלא בעדנה סגיד לה באתרה. ° אבל חוץ מאתרה הוי זנב לאריות ׳ואל תהי׳ ראש לשועלים. ° דהא צדיק גמור אף על גב דנחית מדרגה ואתעביד זנב לאריות, עלה אתמר לא ׳ראיתי צדיק נעזב׳ (תהלים לז, כה). ° מאי זנב דילה, ההוא קוצא דאת ד' מן אחד דאיהו י' זעירא שכינתא תתאה עליה אתמר ׳כי שבע יפל צדיק וקם׳ (משלי כד, טז):

התרגום: [וילנא לח ע״א] וכל זה מצד עץ החיים. ומצד עץ הדעת טוב ורע, האתרוג דומה לצדיקים, וההדס לבינוניים, והערבה לרשעים. והשכינה, נאמר בה 'ומלכותו בכל משלה'. אף על פי שנאמר בה 'עץ חיים היא למחזיקים בה', היא שולטת גם על עץ הדעת טוב ורע, ומצדו היא קרובה למלך. (נוסח אחר: ומצדדים אלה, לפעמים היא, הנוקבא, קרובה למלך - זהו שכתוב 'בזאת יבא אהרן אל הקדש' - מצד הימין, ולפעמים היא רחוקה ממנו - מצד השמאל - 'ואל יבא בכל עת אל הקדש'. מצד הימין היא אינה מקבלת טומאה, טוב הוא הימין. אבל מקומה הטוב מקבל טומאה מהרע, ומוות הוא מקום שאין לו קרבה. ושם צריך קרבן לקרב, וקטורת להרחיק רוח טומאה מאותו מקום, ולקרב את הזכות לשמאל - הגבירה, ולהרחיק את השפחה משם.) ומשום כך כל השמות שבה, ונקראת 'שדרה' - אחור. [לדף ק״ד ע״א] שינוי מעשה זה - השבת, שכל מעשיה 'כלאחר יד'. וסוד הדבר 'כלאחר יד': 'כל' - זהו הצדיק, 'אחר יד' - זו השכינה. זהו שינוי מעשה. ובזמן שהיא 'כלאחר יד' אין שם השתחוויה, שנאמר בה 'כל הכורע כורע בברוך'. השועל בזמנו משתחווה לה, שבזמן שהיא 'כלאחר יד' נעשית זנב. ואף על פי כן, מה שאמרו 'השועל בזמנו משתחווה לו' - במקומו, אבל מחוץ למקומו, 'הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים'. שהרי צדיק גמור, אף על פי שיורד מדרגה ונעשה זנב לאריות, עליו נאמר (תהלים לז) 'לא ראיתי צדיק נעזב'. מהו 'זנב' שלה? אותו קוץ של האות ד' מתוך 'אחד', שהוא י' זעירא - השכינה התחתונה, עליה נאמר (משלי כד) 'כי שבע יפל צדיק וקם'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וכל דא מסט' דאילנא דחיי עד אחור. כבר כתוב כ"ז בתיקונים במקומו (מ"ח ב') ע"ש:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: