עלית השכינה למקום שהורידוה משם - והתעוררות זכות האבות בראשי ההרים
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שם ע"ב והגאלה, סוד הגלגולים ומאמר נעשה אדם · מאמר 87 · פיסקה 5 · דף לז ע"ב
לשון הזוהר
[דף פד ע"ד] בְּהַהוּא זִמְנָא סָלִיק זִכְוָתָא דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵלָּא, וְנָחִית חוֹבִין דִּילְהוּ. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, מַאי עוֹלִים וְיֹרְדִים אֶלָּא מָאן דְּחוֹבֵהּ נָחִית זְכוּתֵהּ סָלִיק. בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְחִיתוּ לַשְּׁכִינָה עַד עַפְרָא כָּךְ נָחְתִין אִנּוּן דְּאַנְחִיתוּ לָהּ. וּכְמָּה דְּאִנּוּן (פד ע"ד) נָחְתִין ° כָּךְ שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַזָּלָא דִּילְהוֹן סְלִיקַת עַד דְּמָטָאת לַאֲתַר דְּאַנְחִיתוּ לָהּ מִתַּמָּן. וּמִיָּד דִּסְלִיקַת לְאַתְרָהָא, מִיָּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל לָהּ בִּימִינָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ° ׳וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אוֹתָהּ אֵלָיו אל הַתֵּבָה׳ (בראשית ח). ° בְּהַהוּא זִמְנָא, ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר׳, דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב, ° ׳עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׳, דְּאִנּוּן אֲבָהָן, וְאִתְּעַר זְכוּתָא דִּילְהוֹן עַל יִשְׂרָאֵל. ° דְּעַד הַהוּא זִמְנָא תָּמָה זְכוּת אֲבָהָן, מִתַּמָּן וְאֵילָךְ חָלָה זְכוּת אֲבָהָן. בְּהַהוּא זִמְנָא וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וְגוֹ', וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְגוֹ'. ° בְּכֵן וַדַּאי דְּאִיהוּ חֶסֶד, דְּרוֹעָא יְמִינָא, כּוּרְסְיָא. בְּגִין דְּכוּרְסְיָא בִּימִינָא אִתְתְּקָנַת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא. ° וּבָהּ וְתִמְלֹךְ ׳אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ׳. ° בְּהַהוּא זִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב עַל כֻּרְסֵא דְּחֶסֶד דְּאִיהוּ דְּרַחֲמֵי, אִתְּמַר אֵל ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ׳: (בכאן שייך מה שכתוב בתיקונים בדף נ' סוף ע"ב וגדפוי דשכינתא אינון כסוי דם חיה ועוף (:
תרגום
[דף פד ע״ד] באותו זמן עולה זכותם של ישראל למעלה, ויורדים חטאיהם. כמו שביארנו, מהו 'עֹלִים וְיֹרְדִים'? אלא מי שחטאו יורד, זכותו עולה. באותה דרגה שהורידו את השכינה עד עפר, כך יורדים אלה שהורידו אותה. וכמו שהם יורדים, כך השכינה, שהיא מזלם, עולה עד שמגיעה למקום שממנו הורידו אותה. ומיד כשעולה למקומה, מיד הקב״ה מקבל אותה בימין, זהו שכתוב (בראשית ח) 'וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה'. באותו זמן 'וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר' - שהם הערב רב - 'עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים' - שהם האבות, ומתעוררת זכותם על ישראל. שעד אותו זמן תמה זכות האבות, ומשם ואילך חלה זכות האבות. באותו זמן 'וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ' וְגוֹ', 'וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בְּעָשָׁן תִּכְלֶה' וְגוֹ'. בכן ודאי שהוא חסד, זרוע ימין, כיסא, משום שהכיסא בימין מתתקן. זהו שכתוב 'וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא'. ובה 'וְתִמְלֹךְ ׳אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ׳'. באותו זמן שהקב״ה ׳יושב על כיסא׳ החסד שהוא של רחמים, נאמר 'אֵל ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳' רחמים ומתנהג בחסידות. באותו זמן '׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פד ע"ד] בההוא זמנא סליק זכותא דישראל לעלא, ונחית חובין דילהו. כמה דאוקימנא, מאי עולים וירדים אלא מאן דחובה נחית זכותה סליק. בההוא דרגא דאנחיתו לשכינה עד עפרא כך נחתין אנון דאנחיתו לה. וכמה דאנון (פד ע"ד) נחתין ° כך שכינתא דאיהי מזלא דילהון סליקת עד דמטאת לאתר דאנחיתו לה מתמן. ומיד דסליקת לאתרהא, מיד קדשא בריך הוא קביל לה בימינא, הדא הוא דכתיב ° ׳וישלח ידו ויקחה ויבא אותה אליו אל התבה׳ (בראשית ח). ° בההוא זמנא, ׳והמים היו הלוך וחסור׳, דאנון ערב רב, ° ׳עד החדש העשירי. בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׳, דאנון אבהן, ואתער זכותא דילהון על ישראל. ° דעד ההוא זמנא תמה זכות אבהן, מתמן ואילך חלה זכות אבהן. בההוא זמנא ובכן צדיקים יראו וישמחו וגו', והרשעה כלה בעשן תכלה וגו'. ° בכן ודאי דאיהו חסד, דרועא ימינא, כורסיא. בגין דכורסיא בימינא אתתקנת. הדא הוא דכתיב והוכן בחסד כסא. ° ובה ותמלך ׳אתה הוא ה' אלהינו׳. ° בההוא זמנא דקודשא בריך הוא יתיב על כרסא דחסד דאיהו דרחמי, אתמר אל ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים ומתנהג בחסידות. בההוא זמנא ׳ולא יכנף עוד מוריך׳: (בכאן שייך מה שכתוב בתיקונים בדף נ' סוף ע"ב וגדפוי דשכינתא אינון כסוי דם חיה ועוף (:
התרגום: [דף פד ע״ד] באותו זמן עולה זכותם של ישראל למעלה, ויורדים חטאיהם. כמו שביארנו, מהו 'עלים וירדים'? אלא מי שחטאו יורד, זכותו עולה. באותה דרגה שהורידו את השכינה עד עפר, כך יורדים אלה שהורידו אותה. וכמו שהם יורדים, כך השכינה, שהיא מזלם, עולה עד שמגיעה למקום שממנו הורידו אותה. ומיד כשעולה למקומה, מיד הקב״ה מקבל אותה בימין, זהו שכתוב (בראשית ח) 'וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה'. באותו זמן 'והמים היו הלוך וחסור' - שהם הערב רב - 'עד החדש העשירי, בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים' - שהם האבות, ומתעוררת זכותם על ישראל. שעד אותו זמן תמה זכות האבות, ומשם ואילך חלה זכות האבות. באותו זמן 'ובכן צדיקים יראו וישמחו' וגו', 'והרשעה כלה בעשן תכלה' וגו'. בכן ודאי שהוא חסד, זרוע ימין, כיסא, משום שהכיסא בימין מתתקן. זהו שכתוב 'והוכן בחסד כסא'. ובה 'ותמלך ׳אתה הוא ה' אלהינו׳'. באותו זמן שהקב״ה ׳יושב על כיסא׳ החסד שהוא של רחמים, נאמר 'אל ׳מלך יושב על כסא׳' רחמים ומתנהג בחסידות. באותו זמן '׳ולא יכנף עוד מוריך׳'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בגין דאינון רישין כו'. כמ"ש (איכה א ה) היו צריה כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: