׳נעשה אדם׳ בכל ספירה ואבר - שאין שלמות במקום שאין שכינה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שם ע"ב והגאלה, סוד הגלגולים ומאמר נעשה אדם · מאמר 87 · פיסקה 15 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
[וילנא מ ע"א] לְבָתַר נָחִית לְמֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמָה וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם. ° דְּמֹחָא אִיהוּ חַד ° וְאִתְפְּלַג לְד' מֹחִין הָא חָמֵשׁ. ° וּתְרֵין כַּנְפֵי רֵאָה ° וּתְרֵין כֻּלְּיָן ° דְּאִתְחֲשִׁיבוּ עִמֵּהּ מִלְּגָאו, הָא תֵּשַׁע וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם (וילנא מ ע"א) ° דָּא לִבָּא דִּיהֵא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. וּלְבָתַר נָחִית לְגוּפָא וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם. ° דְּגוּפָא עָלֵהּ צַוָּאר ° וְקָנֶה וּוֶשֶׁט הָא תְּלָת. וְגוּף וּתְרֵין דְּרוֹעִין הָא שִׁית. וּבְרִית וּתְרֵין שׁוֹקִין הָא תֵּשַׁע. נַעֲשֶׂה אָדָם עֲשִׂירִית ° לְכֹלָּא דָּא נוּקְבָא בְּכָל אֲתַר נוּקְבָא דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי שְׁלִימוּ דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְהָכֵי אָזִיל בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם. ° עַד דְּאִתְכְּלִילַת שְׁכִינְתָּא בְּכָל סְפִירָה וּבְכָל אֵבָר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִשְׁתְּלִימוּ כָּל אֵבָרִין בָּהּ כָּל חַד לְעֶשֶׂר ° כְּגַוְנָא דָּא, יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. לְבָתַר נָחִית ° לְאַרְבַּע חֵיוָן דְּאִתְנְטִיל מִנַּיְהוּ אָדָם דְּאִנּוּן יְהוָֹ'ה. וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם לְמֶהֱוֵי (פה ע"ג) שְׁכִינְתָּא כְּלִילָא מִכָּל סִטְרָא. וְהָכֵי נָחִית לְתַתָּא לְכָל צָבָא הַשָּׁמַיִם וְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם. וְהָכֵי לְתַתָּא בִּבְנֵי נָשָׁא. וְאֶלְעָזָר בְּרִי נְקֹט הַאי כְּלָלָא בִּידָךְ, דִּבְכָל אֲתַר דְּלֵית שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, לֵית שְׁלֵמוּתָא תַּמָּן, וְעִלַּת הָעִלּוֹת לָא שַׁרְיָא תַּמָּן. וּבְגִין דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ פָּגִים בְּלֹא נוּקְבָא, וְלָא שַׁרְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלֵהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וְכָל חַבְרַיָּא דְּתַמָּן אֵלּוּ לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דִּי. וְעוֹד אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּרְכָּאן לָא נָחְתִין ° עַל סְפִירָה וְלָא נְבִיעוּ, עַד דִּשְׁכִינְתָּא אִתְחַבְּרַת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ב). אַמַּאי ° בְּגִין דְּאָדָם אַיִן. ° דְּעָלֵהּ אִתְּמַר ׳לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ׳ (יחזקאל מה). וְאָדָם לֹא אִתְקְרֵי בְּלֹא נוּקְבָא, וּבְגִין דָּא ׳כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ׳. ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳. וְכָל בִּנְיָנִין הֲווֹ חֲרֵבִין וִיבֵשִׁין בְּלָא נְבִיעוּ, עַד דְּאָתַת שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין דָּא ׳בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׳ (שמות כ). וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס בְּכָל אַתְרָא דְּאַשְׁרֵי יָת שְׁכִינָתִי. דְּכָל ° בִּרְכָּאן בֵּהּ מִתְכַּנְּשִׁין. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ. מַאי בָּרוּךְ כ' כֶּתֶר. ר' רֵאשִׁית חָכְמָה. ב' אִמָּא עִלָּאָה וְאִמָּא תַּתָּאָה. ו' כָּלִיל שִׁית סְפִירָן, הָא עֶשֶׂר כְּלִילָן בָּהּ וְכֻלְּהוּ מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבָּהּ. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת ° בֵּית הַכְּנֶסֶת כניסו דְּכֹלָּא. ° וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם וְעַל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ. ° הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן. כָּלִיל עֶשֶׂר סְפִירָן ° מֵעֵלָּא לְתַתָּא ° דְּאִיהוּ מְקוֹר כָּל בִּרְכָּאן. וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם. תְּרֵין זִמְנִין אַמַּאי. הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר כָּל מָאן דִּמְצָלֵי כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וְזוֹקֵף בַּשֵּׁם. אַמַּאי תְּרֵין כְּרִיעוֹת וּתְרֵין זְקִיפוֹת. אֶלָּא רָזָא דתְּרֵין כְּרִיעוֹת רֵישָׁא וְגוּפָא. ° עַד חַ"י עָלְמִין ° דְּאִיהוּ כָּלִיל חַ"י חֻלְיָן. וְדָא אִיהוּ עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה. ° וְעָלַהּ אִתְּמַר בְּיַעֲקֹב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פַּעֲמַיִם׳ (בראשית לג). וּכְמָא דְּתַקִּין כְּרִיעוֹת אִנּוּן בְּרֵישָׁא וְגוּפָא ° דְּאִיהוּ בָּרוּךְ. הָכֵי צָרִיךְ תְּרֵין זְקִיפוֹת ° תַּמָּן.
תרגום
[וילנא מ ע״א] לאחר מכן ירד למוח שהוא חכמה, ואמר 'נַעֲשֶׂה אָדָם'. שהמוח אחד, ומתחלק לארבעה מוחות - הרי חמישה. ושתי כנפי הריאה ושתי הכליות שנחשבות עמו מבפנים - הרי תשעה, ואמר 'נַעֲשֶׂה אָדָם' - זהו הלב, שיהיה שלמות הכל. ולאחר מכן ירד לגוף ואמר 'נַעֲשֶׂה אָדָם'. שעל הגוף צוואר וקנה ושט - הרי שלושה. וגוף ושתי זרועות - הרי שישה. וברית ושתי שוקיים - הרי תשעה. 'נַעֲשֶׂה אָדָם' - עשירי לכל, זו הנוקבא. בכל מקום, נוקבא - זו השכינה התחתונה, שהיא שלמות העליונים והתחתונים. וכך הולך בכל אבר ואבר ובכל ספירה וספירה, ואמר 'נַעֲשֶׂה אָדָם', עד שנכללה השכינה בכל ספירה ובכל אבר. באותו זמן שנשלמו כל האברים בה, כל אחד לעשר, כעין זה: יו״ד ה״א וא״ו ה״א. לאחר מכן ירד לארבע החיות שמהן ניטל האדם, שהן יְהוָה. ואמר 'נַעֲשֶׂה אָדָם' כדי שתהיה השכינה כלולה מכל צד. וכך ירד למטה לכל צבא השמים ואמר 'נַעֲשֶׂה אָדָם', וכך למטה בבני אדם. ואלעזר בני, אחוז כלל זה בידך: שבכל מקום שאין השכינה שם, אין שלמות שם, ועילת העילות אינה שורה שם. ומשום כך, אדם פגום בלא נוקבא, ואין הקב״ה שורה עליו. אמר רבי אלעזר: כל החברים שהיו שם - לא באנו לעולם אלא לשמוע דבר זה. ועוד אמר רבי שמעון: ברכות אינן יורדות על ספירה ואין נביעה, עד שהשכינה מתחברת בקב״ה. זהו שכתוב (בראשית ב) 'כִּי לֹא הִמְטִיר ה' ׳אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ׳'. מדוע? משום שאדם אַיִן - שעליו נאמר (יחזקאל מד) '׳לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ׳', ואדם אינו נקרא בלא נוקבא, ומשום כך '׳כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ׳', 'וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ' - וכל הבניינים היו חרבים ויבשים בלא נביעה, עד שבאה השכינה. ומשום כך (שמות כ) 'בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ', ותרגם אונקלוס: בכל מקום שאשרה את שכינתי - שכל הברכות בו מתכנסות. ובגללו נאמר: כל הכורע כורע ב'ברוך'. מהו 'ברוך'? כ' - כתר. ר' - ראשית חכמה. ב' - אמא עילאה ואמא תתאה. ו' - כולל שש ספירות - הרי עשר כלולות בו וכולן מתכנסות אליו. ומשום כך נקרא בית הכנסת - כינוס הכל. וכל הזוקף זוקף בשם, ועל הכורע כורע ב'ברוך' - אותו שנאמר בו 'וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן', כולל עשר ספירות מלמעלה למטה, שהוא מקור כל הברכות. וכל הזוקף זוקף בשם - שני פעמים, מדוע? היה לו לומר: כל המתפלל כורע ב'ברוך' וזוקף בשם. מדוע שתי כריעות ושתי זקיפות? אלא סוד: שתי הכריעות - ראש וגוף, עד 'חַי עוֹלָמִים' שהוא כולל שמונה עשרה חוליות. וזהו עד שיתפקקו כל החוליות שבשדרה. ועליה נאמר ביעקב (בראשית לג) 'וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים'. וכמו שתקנו כריעות בראש ובגוף שהוא 'ברוך', כך צריך שתי זקיפות שם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא מ ע"א] לבתר נחית למחא דאיהו חכמה ואמר נעשה אדם. ° דמחא איהו חד ° ואתפלג לד' מחין הא חמש. ° ותרין כנפי ראה ° ותרין כלין ° דאתחשיבו עמה מלגאו, הא תשע ואמר נעשה אדם (וילנא מ ע"א) ° דא לבא דיהא שלימו דכלא. ולבתר נחית לגופא ואמר נעשה אדם. ° דגופא עלה צואר ° וקנה וושט הא תלת. וגוף ותרין דרועין הא שית. וברית ותרין שוקין הא תשע. נעשה אדם עשירית ° לכלא דא נוקבא בכל אתר נוקבא דא שכינתא תתאה איהי שלימו דעלאין ותתאין. והכי אזיל בכל אבר ואבר ובכל ספירה וספירה, ואמר נעשה אדם. ° עד דאתכלילת שכינתא בכל ספירה ובכל אבר. בההוא זמנא דאשתלימו כל אברין בה כל חד לעשר ° כגונא דא, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. לבתר נחית ° לארבע חיון דאתנטיל מניהו אדם דאנון יהו'ה. ואמר נעשה אדם למהוי (פה ע"ג) שכינתא כלילא מכל סטרא. והכי נחית לתתא לכל צבא השמים ואמר נעשה אדם. והכי לתתא בבני נשא. ואלעזר ברי נקט האי כללא בידך, דבכל אתר דלית שכינתא תמן, לית שלמותא תמן, ועלת העלות לא שריא תמן. ובגין דא איהו בר נש פגים בלא נוקבא, ולא שריא קודשא בריך הוא עלה. אמר רבי אלעזר וכל חבריא דתמן אלו לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די. ועוד אמר רבי שמעון ברכאן לא נחתין ° על ספירה ולא נביעו, עד דשכינתא אתחברת בקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב ׳כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ׳ (בראשית ב). אמאי ° בגין דאדם אין. ° דעלה אתמר ׳להניח ברכה אל ביתך׳ (יחזקאל מה). ואדם לא אתקרי בלא נוקבא, ובגין דא ׳כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ׳. ׳והארץ היתה תהו ובהו׳. וכל בנינין הוו חרבין ויבשין בלא נביעו, עד דאתת שכינתא. ובגין דא ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך׳ (שמות כ). ותרגם אנקלוס בכל אתרא דאשרי ית שכינתי. דכל ° ברכאן בה מתכנשין. ובגינה אתמר כל הכורע כורע בברוך. מאי ברוך כ' כתר. ר' ראשית חכמה. ב' אמא עלאה ואמא תתאה. ו' כליל שית ספירן, הא עשר כלילן בה וכלהו מתכנשין לגבה. ובגין דא אתקריאת ° בית הכנסת כניסו דכלא. ° וכל הזוקף זוקף בשם ועל הכורע כורע בברוך. ° ההוא דאתמר בה וברוך אל עליון. כליל עשר ספירן ° מעלא לתתא ° דאיהו מקור כל ברכאן. וכל הזוקף זוקף בשם. תרין זמנין אמאי. הוה לה למימר כל מאן דמצלי כורע בברוך וזוקף בשם. אמאי תרין כריעות ותרין זקיפות. אלא רזא דתרין כריעות רישא וגופא. ° עד ח"י עלמין ° דאיהו כליל ח"י חלין. ודא איהו עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה. ° ועלה אתמר ביעקב ׳וישתחו ארצה שבע פעמים׳ (בראשית לג). וכמא דתקין כריעות אנון ברישא וגופא ° דאיהו ברוך. הכי צריך תרין זקיפות ° תמן.
התרגום: [וילנא מ ע״א] לאחר מכן ירד למוח שהוא חכמה, ואמר 'נעשה אדם'. שהמוח אחד, ומתחלק לארבעה מוחות - הרי חמישה. ושתי כנפי הריאה ושתי הכליות שנחשבות עמו מבפנים - הרי תשעה, ואמר 'נעשה אדם' - זהו הלב, שיהיה שלמות הכל. ולאחר מכן ירד לגוף ואמר 'נעשה אדם'. שעל הגוף צוואר וקנה ושט - הרי שלושה. וגוף ושתי זרועות - הרי שישה. וברית ושתי שוקיים - הרי תשעה. 'נעשה אדם' - עשירי לכל, זו הנוקבא. בכל מקום, נוקבא - זו השכינה התחתונה, שהיא שלמות העליונים והתחתונים. וכך הולך בכל אבר ואבר ובכל ספירה וספירה, ואמר 'נעשה אדם', עד שנכללה השכינה בכל ספירה ובכל אבר. באותו זמן שנשלמו כל האברים בה, כל אחד לעשר, כעין זה: יו״ד ה״א וא״ו ה״א. לאחר מכן ירד לארבע החיות שמהן ניטל האדם, שהן יהוה. ואמר 'נעשה אדם' כדי שתהיה השכינה כלולה מכל צד. וכך ירד למטה לכל צבא השמים ואמר 'נעשה אדם', וכך למטה בבני אדם. ואלעזר בני, אחוז כלל זה בידך: שבכל מקום שאין השכינה שם, אין שלמות שם, ועילת העילות אינה שורה שם. ומשום כך, אדם פגום בלא נוקבא, ואין הקב״ה שורה עליו. אמר רבי אלעזר: כל החברים שהיו שם - לא באנו לעולם אלא לשמוע דבר זה. ועוד אמר רבי שמעון: ברכות אינן יורדות על ספירה ואין נביעה, עד שהשכינה מתחברת בקב״ה. זהו שכתוב (בראשית ב) 'כי לא המטיר ה' ׳אלהים על הארץ׳'. מדוע? משום שאדם אין - שעליו נאמר (יחזקאל מד) '׳להניח ברכה אל ביתך׳', ואדם אינו נקרא בלא נוקבא, ומשום כך '׳כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ׳', 'והארץ היתה תהו ובהו' - וכל הבניינים היו חרבים ויבשים בלא נביעה, עד שבאה השכינה. ומשום כך (שמות כ) 'בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך', ותרגם אונקלוס: בכל מקום שאשרה את שכינתי - שכל הברכות בו מתכנסות. ובגללו נאמר: כל הכורע כורע ב'ברוך'. מהו 'ברוך'? כ' - כתר. ר' - ראשית חכמה. ב' - אמא עילאה ואמא תתאה. ו' - כולל שש ספירות - הרי עשר כלולות בו וכולן מתכנסות אליו. ומשום כך נקרא בית הכנסת - כינוס הכל. וכל הזוקף זוקף בשם, ועל הכורע כורע ב'ברוך' - אותו שנאמר בו 'וברוך אל עליון', כולל עשר ספירות מלמעלה למטה, שהוא מקור כל הברכות. וכל הזוקף זוקף בשם - שני פעמים, מדוע? היה לו לומר: כל המתפלל כורע ב'ברוך' וזוקף בשם. מדוע שתי כריעות ושתי זקיפות? אלא סוד: שתי הכריעות - ראש וגוף, עד 'חי עולמים' שהוא כולל שמונה עשרה חוליות. וזהו עד שיתפקקו כל החוליות שבשדרה. ועליה נאמר ביעקב (בראשית לג) 'וישתחו ארצה שבע פעמים'. וכמו שתקנו כריעות בראש ובגוף שהוא 'ברוך', כך צריך שתי זקיפות שם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואינון אדם שכל שם הוי"ה ע"ס נכללין בו"ק ו' של השם כידוע: