כונת הבל לקרב השכינה לעתיק יומין - ואדם דבריאה בשתי דמויות של מעלה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שם ע"ב והגאלה, סוד הגלגולים ומאמר נעשה אדם · מאמר 87 · פיסקה 13 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא דַּהֲוָה רְעוּתֵהּ לְבִישׁ כְּמָא דְּאִתְּמַר אֲבָל הֶבֶל הֲוָה רְעוּתֵהּ בְּקָרְבְּנָא דִּילֵהּ לִקְרָבָא שְׁכִינְתָּא ° לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר׳ (דניאל ז) רֵישֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. בְּמַאי, בְּהַהוּא דְּקָרִיב ׳מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמִחֶלְבֵּיהֶן׳. וּבְגִין דָּא ׳וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל׳. וְהָא אִתְּמַר וּמִיָּד דְּלָא אִתְקַבַּל קָרְבְּנָא דְּקַיִן, ׳וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד׳. וַיֹּאמֶר ה' לְקַיִן לָמָּה חָרָה לָךְ דְּלָא אִתְקַבַּל קָרְבְּנָךְ. אִם תֵּיטִיב עוֹבָדָךְ בְּגִלְגּוּלָא, ° שְּאֵת לָךְ בְּעָלְמָא וְתִתְקַבֵּל בִּתְיוּבְתָּא. וְאִם לָאו, לַפֶּתַח חַטָאת רֹבֵץ. אָמַר רִבִּי אלעזר וְכו': (זהו מה שחסר לעיל בדף קי"ד ע"ב כשאומר עם דרגין דסטרא דרכיו אצל פסקא והאדם ידע שיך זה) ° הָא הָכָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה וִיצִירָה ° אָדָם דִּבְרִיאָה דְּאוֹקְמוּהּ עַל תִּפְאֶרֶת. ° מַאי בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דִּילֵהּ לְעֵלָּא. אִלֵּין אִנּוּן ו'ו תְּרֵין וָוִין אִנּוּן תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דָּא ° דְּאִיהוּ אָדָם דְּאֶמְצָעִיתָא. ° דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי דְּמוּת אָדָם עִלָּאָה דְּאִיהוּ חָכְמָה. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְּמוּת אָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְעוֹד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּדִיּוֹקְנָא דְּכֶתֶר וְדָא ° אָדָם דִּבְרִיאָה. וְאָדָם דִּיצִירָה צַדִּיק בְּדִיּוֹקְנָא דְּחָכְמָה.
תרגום
אלא שהיתה כוונתו רעה, כפי שנאמר, אבל הבל היתה כוונתו בקרבנו לקרב את השכינה לאותו שנאמר בו (דניאל ז) 'וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר' - ושער ראשו כצמר נקי. במה? באותו שהקריב '׳מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן׳'. ומשום כך 'וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל'. והרי נאמר, ומיד כשלא התקבל קרבן קין, '׳ וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד׳'. ואמר ה' לקין: למה חרה לך שלא התקבל קרבנך? אם תיטיב מעשיך בגלגול, תישא בעולם ותתקבל בתשובה. ואם לאו, 'לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ'. אמר רבי אלעזר וכו'. (זהו מה שחסר לעיל בדף קי״ד ע״ב, שייך כשאומר 'עם דרגות שמצד דרכיו', ליד הפיסקה 'והאדם ידע'.) הרי כאן אדם דעשייה ויצירה, אדם דבריאה שביארוהו על התפארת. מהו 'בְּצַלְמוֹ', 'בְּצֶלֶם' - שתי דמויות שלו למעלה. אלה הן ו״ו, שתי ווי״ן שהן שתי הדמויות, זהו אדם האמצעי. שהשכינה העליונה היא דמות אדם עליון שהוא חכמה, והשכינה התחתונה דמות אדם שהוא עמוד האמצע. ועוד, עמוד האמצע בדמות כתר, וזהו אדם דבריאה. ואדם דיצירה - הצדיק, בדמות חכמה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא דהוה רעותה לביש כמא דאתמר אבל הבל הוה רעותה בקרבנא דילה לקרבא שכינתא ° לההוא דאתמר בה ׳ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער׳ (דניאל ז) רישה כעמר נקא. במאי, בההוא דקריב ׳מבכורות צאנו ומחלביהן׳. ובגין דא ׳וישע ה' אל הבל׳. והא אתמר ומיד דלא אתקבל קרבנא דקין, ׳ויחר לקין מאד׳. ויאמר ה' לקין למה חרה לך דלא אתקבל קרבנך. אם תיטיב עובדך בגלגולא, ° שאת לך בעלמא ותתקבל בתיובתא. ואם לאו, לפתח חטאת רבץ. אמר רבי אלעזר וכו': (זהו מה שחסר לעיל בדף קי"ד ע"ב כשאומר עם דרגין דסטרא דרכיו אצל פסקא והאדם ידע שיך זה) ° הא הכא אדם דעשיה ויצירה ° אדם דבריאה דאוקמוה על תפארת. ° מאי בצלמו בצלם תרין דיוקנין דילה לעלא. אלין אנון ו'ו תרין ווין אנון תרין דיוקנין דא ° דאיהו אדם דאמצעיתא. ° דשכינתא עלאה איהי דמות אדם עלאה דאיהו חכמה. ושכינתא תתאה דמות אדם דאיהו עמודא דאמצעיתא. ועוד עמודא דאמצעיתא בדיוקנא דכתר ודא ° אדם דבריאה. ואדם דיצירה צדיק בדיוקנא דחכמה.
התרגום: אלא שהיתה כוונתו רעה, כפי שנאמר, אבל הבל היתה כוונתו בקרבנו לקרב את השכינה לאותו שנאמר בו (דניאל ז) 'ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור' - ושער ראשו כצמר נקי. במה? באותו שהקריב '׳מבכרות צאנו ומחלבהן׳'. ומשום כך 'וישע ה' אל הבל'. והרי נאמר, ומיד כשלא התקבל קרבן קין, '׳ ויחר לקין מאד׳'. ואמר ה' לקין: למה חרה לך שלא התקבל קרבנך? אם תיטיב מעשיך בגלגול, תישא בעולם ותתקבל בתשובה. ואם לאו, 'לפתח חטאת רבץ'. אמר רבי אלעזר וכו'. (זהו מה שחסר לעיל בדף קי״ד ע״ב, שייך כשאומר 'עם דרגות שמצד דרכיו', ליד הפיסקה 'והאדם ידע'.) הרי כאן אדם דעשייה ויצירה, אדם דבריאה שביארוהו על התפארת. מהו 'בצלמו', 'בצלם' - שתי דמויות שלו למעלה. אלה הן ו״ו, שתי ווי״ן שהן שתי הדמויות, זהו אדם האמצעי. שהשכינה העליונה היא דמות אדם עליון שהוא חכמה, והשכינה התחתונה דמות אדם שהוא עמוד האמצע. ועוד, עמוד האמצע בדמות כתר, וזהו אדם דבריאה. ואדם דיצירה - הצדיק, בדמות חכמה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאתמר ביה כו'. שאר בשרו כו'. הוא בשר הערוה כנ"ל אני ה' לא תקרבו אליו: