ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 86: תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא › פיסקה 7 (לד ע"ב)

השקאת השכינה על ידי הצדיק - ו ׳שש שערים׳ ששה סדרי משנה מאכל החיות

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 7 · דף לד ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא לד ע"ב] ° בְּהַהוּא זִמְנָא, ׳וַיֹּאמֶר ° לַקּוֹצְרִים ° ה' עִמָּכֶם׳, ° וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ ה'. וְדָא רָזָא דִּיְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר יי', יִשָּא יְיָ'. ° דְּאִנּוּן (שמות טו, כז) י"ב עֵינוֹת מַיִם. ° וְאִנּוּן ו"ו דְּנָפְקִין ° מִן צִנּוֹרָא דְּאִיהוּ א וְכֹלָּא וָא"ו. וּבְגִין דְּבַעְלָהּ תַּמָּן דְּאִיהוּ וָ"ו, ° בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין וְשִׁית פִּרְקִין דְּשׁוֹקִין, ° א בְּאֶמְצָעִיתָא עֲטָרָה עַל גּוּפָא. וּבְגִין דָּא ׳וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים׳, ° דְּאִנּוּן ° בָּרְהָטִים ° בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם. ° נְעָרִים אִית לְעֵלָּא וּנְעָרִים (וילנא לד ע"ב) אִית לְתַתָּא וְאִנּוּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. ° קָם נַעַר וְאָמַר. רַבָּנָן, ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים׳, ° מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. ° וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין. ° דְּאִנּוּן בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם. ° ׳עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מִחַוּוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם׳. אַדְּהָכֵי ° דִּשְׁכִינְתָּא בָּעְיָא אִיהִי לְאִשְׁתְּקָאָה ° מֵעוּלֵימִין, ° מִשּׁוֹאֲבוּ דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא צָרִיךְ לְאִשְׁתַּקְיָא לָהּ, ° עַל יְדֵי צַדִּיק ° דְּאִיהוּ צָעִיר. ° לְיוֹמִין, תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, ° דְּאִנּוּן לָקֳבֵל תְּרֵין שִׂפְוָן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. ° מַאי פִּיהוּ, דָּא שְׁכִינְתָּא. וְאִנּוּן לָקֳבֵל תְּרֵין כְּרוּבֵי עֵינָא ° דְּפָתְחִין וְסָגְרִין. דִּבְהוֹן נָהִיר עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא ° בָּבַת עֵינָא, וְאִתְקְרִיאַת מִסִּטְרֵהּ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. וְכַד סָתִים עֵינָא אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. וּבַת עֵינָא אִיהִי עִתּוֹ דְּצַדִּיק, וְעָלָהּ אִתְּמַר ׳לְעֵת עֶרֶב ° לְעֵת צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת׳ (בראשית כד). יְמִינָא וּשְׂמָאלָא אִתְקְרִיאוּ שִׁקְתוֹת הַמַּיִם, תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט אַפִּיקִי מַיִם. ׳וַיָּמֹד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ׳, ° דָּא שִׁעוּרָא ° דִּתְרֵין שׁוֹקִין ° דְּאִנּוּן בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, ו' תַּתָּאָה. ° וְאִית שִׁית עִלָּאִין ו', דְּאִנּוּן ו' עִלָּאָה דִּתְרֵין דְּרוֹעִין, ° דְּאִנּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא אִשְׁתַּקְּיָן מֵאִמָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי א, אָלֶף בִּינָה, ° וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ אֶחָד. ° וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ לְגַבֵּי ה' תַּתָּאָה מַלְכוּת. ° וְעוֹד ׳וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים׳ לְתַתָּא, אִנּוּן שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְאִנּוּן מַאֲכַל בְּעִירָן דְּאִנּוּן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. ° לְבָתַר דְּאִיהִי כְּנִישַׁת לוֹן, ° זְרִיקַת לוֹן לְגַבֵּי חֵילָהָא, ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב ° ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ ° וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ (משלי לא). ° וְכַד זְרִיקַת לוֹן לְתַתָּא, אִתְקְרִיאַת זַרְקָא. וּבְגִין דָּא ׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳. דְּבַעְלָהּ אוֹסִיף לָהּ. קָמוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין וּבָרִיכוּ לֵהּ. פָּתְחוּ אִנּוּן סָבִין בְּבִרְכָּאן וּבָרִיכוּ לֵהּ.

תרגום

[וילנא לד ע״ב] באותו זמן, 'וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם', ואמרו לו 'יְבָרֶכְךָ ה''. וזהו סוד 'יְבָרֶכְךָ ה'' - 'יָאֵר ה'', 'יִשָּׂא ה''. שהן (שמות טו כז) ׳שתים עשרה עינות מים׳. והן ו״ו היוצאות מן הצינור שהוא א, והכל וא״ו. ומשום שבעלה שם, שהוא וָ״ו, בשישה פרקי הזרועות ושישה פרקי השוקיים, א' באמצע - עטרה על הגוף. ומשום כך 'וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים', שהם הבורות (הרהטים) בשקתות המים. נערים יש למעלה ונערים יש למטה, והם פנים גדולים ופנים קטנים. קם נער ואמר: רבנן, '׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים׳' - מצד זעיר אנפין. 'וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים' - מצד אריך אנפין. שהם הבורות בשקתות המים. 'עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם'. ובתוך כך שהשכינה רוצה להשתקות מהנערים, מהשאיבה של התורה שהיא עמוד האמצע, צריך להשקותה על ידי הצדיק שהוא צעיר. לימים, שני נביאי האמת, שהם כנגד שתי השפתיים שנאמר בהן (שיר השירים א) 'יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ'. מהו 'פִּיהוּ' - זו השכינה. והם כנגד שני כרובי העין הפותחים והסוגרים, שבהם מאיר עמוד האמצע בבבת העין, ונקראת מצדו אספקלריא המאירה. וכאשר העין נסתמת נקראת אספקלריא שאינה מאירה. ובת העין היא עתו של הצדיק, ועליה נאמר (בראשית כד) 'לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת'. ימין ושמאל נקראים שקתות המים, שני נביאי האמת הם מוצאי מים. 'וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ' - זהו שיעורם של שני השוקיים שהם 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד', ו' תחתונה. ויש שש עליונות ו', שהן ו' העליונה של שתי הזרועות, שהן 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל'. והכל מושקה מאמא עילאה שהיא א', אל״ף בינה, ובה נעשות אחד. 'וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ' - כלפי ה' התחתונה, מלכות. ועוד, '׳וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים׳' למטה - הן שישה סדרי משנה, והן מאכל הבהמות שהן חיות הקודש. לאחר שהיא אוספת אותן, זורקת אותן אל חילה, זהו שכתוב (משלי לא) '׳׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳׳'. וכאשר זורקת אותן למטה, נקראת זרקא. ומשום כך '׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳' - שבעלה מוסיף לה. קמו עליונים ותחתונים וברכו אותו. פתחו אותם הזקנים בברכות וברכו אותו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא לד ע"ב] ° בההוא זמנא, ׳ויאמר ° לקוצרים ° ה' עמכם׳, ° ויאמרו לו יברכך ה'. ודא רזא דיברכך ה', יאר יי', ישא יי'. ° דאנון (שמות טו, כז) י"ב עינות מים. ° ואנון ו"ו דנפקין ° מן צנורא דאיהו א וכלא וא"ו. ובגין דבעלה תמן דאיהו ו"ו, ° בשית פרקין דדרועין ושית פרקין דשוקין, ° א באמצעיתא עטרה על גופא. ובגין דא ׳ושתית מאשר ישאבון הנערים׳, ° דאנון ° ברהטים ° בשקתות המים. ° נערים אית לעלא ונערים (וילנא לד ע"ב) אית לתתא ואנון אנפי רברבי ואנפי זוטרי. ° קם נער ואמר. רבנן, ׳צעיר אני לימים׳, ° מסטרא דזעיר אנפין. ° ואתם ישישים, מסטרא דאריך אנפין. ° דאנון ברהטים בשקתות המים. ° ׳על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם׳. אדהכי ° דשכינתא בעיא איהי לאשתקאה ° מעולימין, ° משואבו דאוריתא דאיהי עמודא דאמצעיתא צריך לאשתקיא לה, ° על ידי צדיק ° דאיהו צעיר. ° ליומין, תרי נביאי קשוט, ° דאנון לקבל תרין שפון דאתמר בהון (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו. ° מאי פיהו, דא שכינתא. ואנון לקבל תרין כרובי עינא ° דפתחין וסגרין. דבהון נהיר עמודא דאמצעיתא ° בבת עינא, ואתקריאת מסטרה אספקלריא דנהרא. וכד סתים עינא אתקריאת אספקלריא דלא נהרא. ובת עינא איהי עתו דצדיק, ועלה אתמר ׳לעת ערב ° לעת צאת השואבות׳ (בראשית כד). ימינא ושמאלא אתקריאו שקתות המים, תרי נביאי קשוט אפיקי מים. ׳וימד שש שעורים וישת עליה׳, ° דא שעורא ° דתרין שוקין ° דאנון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ו' תתאה. ° ואית שית עלאין ו', דאנון ו' עלאה דתרין דרועין, ° דאנון שמע ישראל. וכלא אשתקין מאמא עלאה דאיהי א, אלף בינה, ° ובה אתעבידו אחד. ° וישת עליה לגבי ה' תתאה מלכות. ° ועוד ׳וימד שש שעורים׳ לתתא, אנון שית סדרי משנה, ואנון מאכל בעירן דאנון חיות הקדש. ° לבתר דאיהי כנישת לון, ° זריקת לון לגבי חילהא, ° הדא הוא דכתיב ° ׳ותתן טרף לביתה ° וחק לנערותיה׳ (משלי לא). ° וכד זריקת לון לתתא, אתקריאת זרקא. ובגין דא ׳יש מפזר ונוסף עוד׳. דבעלה אוסיף לה. קמו עלאין ותתאין ובריכו לה. פתחו אנון סבין בברכאן ובריכו לה.

התרגום: [וילנא לד ע״ב] באותו זמן, 'ויאמר לקוצרים ה' עמכם', ואמרו לו 'יברכך ה'. וזהו סוד 'יברכך ה' - 'יאר ה', 'ישא ה'. שהן (שמות טו כז) ׳שתים עשרה עינות מים׳. והן ו״ו היוצאות מן הצינור שהוא א, והכל וא״ו. ומשום שבעלה שם, שהוא ו״ו, בשישה פרקי הזרועות ושישה פרקי השוקיים, א' באמצע - עטרה על הגוף. ומשום כך 'ושתית מאשר ישאבון הנערים', שהם הבורות (הרהטים) בשקתות המים. נערים יש למעלה ונערים יש למטה, והם פנים גדולים ופנים קטנים. קם נער ואמר: רבנן, '׳צעיר אני לימים׳' - מצד זעיר אנפין. 'ואתם ישישים' - מצד אריך אנפין. שהם הבורות בשקתות המים. 'על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם'. ובתוך כך שהשכינה רוצה להשתקות מהנערים, מהשאיבה של התורה שהיא עמוד האמצע, צריך להשקותה על ידי הצדיק שהוא צעיר. לימים, שני נביאי האמת, שהם כנגד שתי השפתיים שנאמר בהן (שיר השירים א) 'ישקני מנשיקות פיהו'. מהו 'פיהו' - זו השכינה. והם כנגד שני כרובי העין הפותחים והסוגרים, שבהם מאיר עמוד האמצע בבבת העין, ונקראת מצדו אספקלריא המאירה. וכאשר העין נסתמת נקראת אספקלריא שאינה מאירה. ובת העין היא עתו של הצדיק, ועליה נאמר (בראשית כד) 'לעת ערב לעת צאת השאבת'. ימין ושמאל נקראים שקתות המים, שני נביאי האמת הם מוצאי מים. 'וימד שש שערים וישת עליה' - זהו שיעורם של שני השוקיים שהם 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ו' תחתונה. ויש שש עליונות ו', שהן ו' העליונה של שתי הזרועות, שהן 'שמע ישראל'. והכל מושקה מאמא עילאה שהיא א', אל״ף בינה, ובה נעשות אחד. 'וישת עליה' - כלפי ה' התחתונה, מלכות. ועוד, '׳וימד שש שערים׳' למטה - הן שישה סדרי משנה, והן מאכל הבהמות שהן חיות הקודש. לאחר שהיא אוספת אותן, זורקת אותן אל חילה, זהו שכתוב (משלי לא) '׳ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׳'. וכאשר זורקת אותן למטה, נקראת זרקא. ומשום כך '׳יש מפזר ונוסף עוד׳' - שבעלה מוסיף לה. קמו עליונים ותחתונים וברכו אותו. פתחו אותם הזקנים בברכות וברכו אותו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: עינא דאיהו מראה כו'. ר"ל העין הוא המראה והוא מלכות כמש"ו שבה רואין הנביאים כמ"ש בתיקונים שם וז"ש ומאי ניהי כו' :

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים