חמש אבני דוד חמשי תורה ותבות היחוד - הנעשות אחת להרג הפלשתי
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 2 · דף לג ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא לג ע"ב] בְּגִין דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא ° ח"ח תּוֹרָה, ° דְּאִנּוּן ה' בְּתוֹסֶפֶת, הַקֶּלַע. וְדָוִד בְּה' נָטִיל ה' אַבְנִין, לָקֳבֵל חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה. וְאִנּוּן הֲווֹ ° כְּגַוְנָא דה' תֵּבִין דְּיִחוּדָא דְּאִנּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְכַד שַׁוֵּי לוֹן בְּקִירְטָא ° אִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ אֶחָד (דקתני) ° בְּי"ג מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת. ° וְקָטִיל לִפְלִשְׁתָּאָה ° דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, וְאִיהוּ נָחָשׁ הוּא סַמָּאֵ"ל הוּא עֲמָלֵק הוּא פְּלִשְׁתִּי הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, ° לְכָל בַּר נָשׁ אִתְעֲבִיד לֵהּ כְּפוּם חוֹבוֹי. וְה' אַבְנִין כֻּלְּהוּ מִתְתַּקְּנִין בְּה' תִּקּוּנִין דְּפוּמָא בְּכ"ב אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא. וְאִנּוּן אהח"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסצר"ש. וְאִנּוּן מִשְׁתַּמְּשֵׁי בְּשִׂפְוָן בְּלִישְׁנָא בַּחֵיךְ בִּגְרוֹנָא בְּשִׁינַּיִן, ° וְכֻלְּהוּ חָמֵשׁ אִתְקְרִיאוּ פֶּ"ה אֶחָד. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָלִיף (נ"א דלעי) בְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְיְהִיבַת בְּה' תִּקּוּנִין אִלֵּין, לְקַטְלָא בְּהוֹן לַיֵּצֶר הָרָע. דְּיֵצֶר הָרָע וְחַיְלִין דִּילֵהּ ° אִיהוּ אַסְחַר גּוּפָא בְּכָל יוֹמָא, לְאַגָּחָא עִמֵּהּ קְרָבָא ° בְּכַמָּה חוֹבִין דְּכָנִישׁ בְּכָל יוֹמָא, וְקָרִיב לוֹן כֻּלְּהוּ בְּזִמְנָא דְּדִינָא ° דְּאִיהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְגַבֵּי כָּרְסֵא דְּדִינָא, בְּהַהוּא זִמְנָא צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתַּתְקְנָא בִּצְלוֹתִין.
תרגום
משום שלא רצו לקבל את ח"ח [ חמישה חומשי ] תורה, שהם חמש בתוספת, הקלע. ודוד בחמש נטל חמש אבנים, כנגד חמישה חומשי תורה. והן היו כדוגמת חמש תיבות היחוד שהן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וכאשר שם אותן בקלע נעשו כולן אחד (שכך שנינו) בשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. והרג את הפלשתי שהוא יצר הרע, והוא הנחש הוא סמאל הוא עמלק הוא פלשתי הוא מלאך המוות,׳ לכל בן אדם׳ נעשה לו כפי חטאיו. וחמש האבנים כולן מתתקנות בחמישה תיקוני הפה בעשרים ושתיים אותיות התורה. והן אהח"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסצר"ש. והן משתמשות בשפתיים בלשון בחיך בגרון בשיניים, וכולן חמש נקראות פֶּה אֶחָד. אשרי מי שלומד (נוסח אחר: שעוסק) בתורה שניתנה בחמישה תיקונים אלה, להרוג בהם את יצר הרע. שיצר הרע וחייליו סובבים את הגוף בכל יום, לעשות עמו מלחמה בכמה חטאים שאוסף בכל יום, ומקריב אותם כולם בזמן הדין שהוא ראש השנה, אל כיסא הדין, ובאותו זמן צריך האדם להתתקן בתפילות.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא לג ע"ב] בגין דלא בעו לקבלא ° ח"ח תורה, ° דאנון ה' בתוספת, הקלע. ודוד בה' נטיל ה' אבנין, לקבל חמשה חמשי תורה. ואנון הוו ° כגונא דה' תבין דיחודא דאנון שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. וכד שוי לון בקירטא ° אתעבידו כלהו אחד (דקתני) ° בי"ג מדות התורה נדרשת. ° וקטיל לפלשתאה ° דאיהו יצר הרע, ואיהו נחש הוא סמא"ל הוא עמלק הוא פלשתי הוא מלאך המות, ° לכל בר נש אתעביד לה כפום חובוי. וה' אבנין כלהו מתתקנין בה' תקונין דפומא בכ"ב אתון דאוריתא. ואנון אהח"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסצר"ש. ואנון משתמשי בשפון בלישנא בחיך בגרונא בשינין, ° וכלהו חמש אתקריאו פ"ה אחד. זכאה איהו מאן דיליף (נ"א דלעי) באוריתא דאתיהיבת בה' תקונין אלין, לקטלא בהון ליצר הרע. דיצר הרע וחילין דילה ° איהו אסחר גופא בכל יומא, לאגחא עמה קרבא ° בכמה חובין דכניש בכל יומא, וקריב לון כלהו בזמנא דדינא ° דאיהו ראש השנה, לגבי כרסא דדינא, בההוא זמנא צריך בר נש לאתתקנא בצלותין.
התרגום: משום שלא רצו לקבל את ח"ח [ חמישה חומשי ] תורה, שהם חמש בתוספת, הקלע. ודוד בחמש נטל חמש אבנים, כנגד חמישה חומשי תורה. והן היו כדוגמת חמש תיבות היחוד שהן שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. וכאשר שם אותן בקלע נעשו כולן אחד (שכך שנינו) בשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. והרג את הפלשתי שהוא יצר הרע, והוא הנחש הוא סמאל הוא עמלק הוא פלשתי הוא מלאך המוות,׳ לכל בן אדם׳ נעשה לו כפי חטאיו. וחמש האבנים כולן מתתקנות בחמישה תיקוני הפה בעשרים ושתיים אותיות התורה. והן אהח"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסצר"ש. והן משתמשות בשפתיים בלשון בחיך בגרון בשיניים, וכולן חמש נקראות פה אחד. אשרי מי שלומד (נוסח אחר: שעוסק) בתורה שניתנה בחמישה תיקונים אלה, להרוג בהם את יצר הרע. שיצר הרע וחייליו סובבים את הגוף בכל יום, לעשות עמו מלחמה בכמה חטאים שאוסף בכל יום, ומקריב אותם כולם בזמן הדין שהוא ראש השנה, אל כיסא הדין, ובאותו זמן צריך האדם להתתקן בתפילות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מז' ראשין כו'. ר"ל שאמרו בגמ' (קדושין כט ע"ב) תנינא דז' ראשין ותנין הוא נחש כידוע:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: