ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 86: תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא › פיסקה 1 (לג ע"א)

שפתי התפלה כקלע הזורק אבנים בנחש - ושבעים קולות סיני כנגד האמות

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 1 · דף לג ע"א

לשון הזוהר

[וילנא לג ע"א] ° וְעוֹד (שה"ש ד ב) ׳כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְּבָרֵךְ נָאוֶה׳ (שיר השירים ד, ג). דָּא חוּט דְּשִׂפְוָן דִּצְלוֹתָא, וּבְהוֹן ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִפְתָּח׳ (תהלים נא, יז), ° לְזַרְקָא ° מִנַּיְהוּ ° ג' (וילנא לג ע"א) אַבְנִין ° לְגַבֵּי חִוְיָא, ° וְאִנּוּן ד' דִּצְלוֹתִין, ° דִּבְהוֹן ° קִירְטָא דְּאִיהוּ שָׂפָה ° זָרִיק לוֹן לְגַבֵּי חִוְיָא, ° וְאִיהוּ מֻקָּף לוֹן, ° בְּתֻקְפָּא, ° הוֹלֵךְ וַאֲזִילַת לוֹן בִּדְרוֹעָא יְמִינָא דְּאִיהוּ חֶסֶד, ° וְאִתְעֲבִידוּ סְגוֹלְתָּא בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמָאן שָׂפָה דְּאַזְרְקַת תְּלָת צְלוֹתִין אִלֵּין, דָּא שְׁכִינָה דְּהָכֵי סָלְקָא בְּחֻשְׁבַּן שָׂפָ'ה, ° וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ׳. וְהַאי חוּט דְּשָׂפָה אִיהִי קִירְטָא, כַּד זְרִיקַת אִלֵּין אַבְנִין לְגַבֵּי חִוְיָא אִתְּמַר בָּהּ ° ׳וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה ° בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע׳ (שמואל א כה, כט), ° דְּאִיהִי קִירְטָא. ° וְהַאי קֶלַ"ע אִיהוּ סִינַ"י, ° דְּבֵהּ אִשְׁתְּמָעוּ ° שִׁבְעִין קָלִין לְגַבֵּי ע' אֻמִּין פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָּא דְּאִנּוּן תַּלְיָן ° מִזּ' רֵאשִׁין דְּחֵיוָן ° דִּמְקַנְּנָא בז' טוּרִין, ° וּמֵתוּ כֻּלְּהוּ.

תרגום

ועוד, (שיר השירים ד ב) 'כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה'. זהו חוט השפתיים של התפילה, ובהם (תהלים נא יז) 'אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח', לזרוק מהם שלוש אבנים כלפי הנחש, והן ארבע תפילות, שבהן הקלע שהוא השפה זורק אותן כלפי הנחש, והוא מקיף אותן, בתוקף, הולך ומוליך אותן בזרוע הימין שהיא חסד, ונעשות סגולה בעמוד האמצעי. ואיזו שפה שזרקה שלוש תפילות אלה - זו השכינה, שכך עולה בחשבון שָׂפָ״ה, ובגללה נאמר 'כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ'. וחוט השפה הזה הוא הקלע, וכאשר זרקה אבנים אלה כלפי הנחש נאמר בה (שמואל א כה) 'וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע', שהיא הקלע. וקלע זה הוא סיני, שבו נשמעו שבעים קולות כלפי שבעים אומות עובדות כוכבים שהן תלויות משבעה ראשי החיות המקננת בשבעה הרים, ומתו כולם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא לג ע"א] ° ועוד (שה"ש ד ב) ׳כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה׳ (שיר השירים ד, ג). דא חוט דשפון דצלותא, ובהון ׳אדני שפתי תפתח׳ (תהלים נא, יז), ° לזרקא ° מניהו ° ג' (וילנא לג ע"א) אבנין ° לגבי חויא, ° ואנון ד' דצלותין, ° דבהון ° קירטא דאיהו שפה ° זריק לון לגבי חויא, ° ואיהו מקף לון, ° בתקפא, ° הולך ואזילת לון בדרועא ימינא דאיהו חסד, ° ואתעבידו סגולתא בעמודא דאמצעיתא. ומאן שפה דאזרקת תלת צלותין אלין, דא שכינה דהכי סלקא בחשבן שפ'ה, ° ובגינה אתמר ׳כחוט השני שפתותיך׳. והאי חוט דשפה איהי קירטא, כד זריקת אלין אבנין לגבי חויא אתמר בה ° ׳ואת נפש איביך יקלענה ° בתוך כף הקלע׳ (שמואל א כה, כט), ° דאיהי קירטא. ° והאי קל"ע איהו סינ"י, ° דבה אשתמעו ° שבעין קלין לגבי ע' אמין פלחי כוכביא דאנון תלין ° מז' ראשין דחיון ° דמקננא בז' טורין, ° ומתו כלהו.

התרגום: ועוד, (שיר השירים ד ב) 'כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה'. זהו חוט השפתיים של התפילה, ובהם (תהלים נא יז) 'אדני שפתי תפתח', לזרוק מהם שלוש אבנים כלפי הנחש, והן ארבע תפילות, שבהן הקלע שהוא השפה זורק אותן כלפי הנחש, והוא מקיף אותן, בתוקף, הולך ומוליך אותן בזרוע הימין שהיא חסד, ונעשות סגולה בעמוד האמצעי. ואיזו שפה שזרקה שלוש תפילות אלה - זו השכינה, שכך עולה בחשבון שפ״ה, ובגללה נאמר 'כחוט השני שפתותיך'. וחוט השפה הזה הוא הקלע, וכאשר זרקה אבנים אלה כלפי הנחש נאמר בה (שמואל א כה) 'ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע', שהיא הקלע. וקלע זה הוא סיני, שבו נשמעו שבעים קולות כלפי שבעים אומות עובדות כוכבים שהן תלויות משבעה ראשי החיות המקננת בשבעה הרים, ומתו כולם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד כחוט כו' דא חוט דשפוון דצלותא. ר"ל חוט המקיף השפה שהוא אדום כחוט השני וז"ש לזרקא כו' כמ"ש (בראשית רבה פ' סג) הוא אדום כו' והפורע ממנו אדום שנאמר דודי צח ואדום לבושו אדום כדי לעשות דין בו בגבורה שגוונו אדום והוא דצלותא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: