׳אחד מעיר ושנים ממשפחה׳ שילה ושני המשיחים - וקץ הימין באלף השביעי
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 19 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין עֲנִיּוּתֵהּ וְחָכְמָתֵהּ יְשֵׁיזִב לְקַרְתָּא, ° בְּגִין דְּאִיהוּ עָנִי וְחָשׁוּב כַּמֵּת. ° וַעֲתִירִין בְּאוֹרַיְתָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן אֶלָּא א' ׳מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה׳ (ירמיה ג, יד). חַד מֵעִיר, דְּאַגִּין ° עַל קַרְתָּא, וְדָא שִׁילֹה דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּתְרֵי מִמִּשְׁפָּחָה, תְּרֵין מְשִׁיחִין, מִסִּטְרָא דִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאַגִּינוּ עַל מִשְׁפָּחָה דְּאִנּוּן עֲתִירִין בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה. ° וְאָחֳרָנִין כֻּלְּהוּ עֲנִיִּים בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה. וּבִזְכוּת אִלֵּין תְּלָת, ° וּבַעֲנִיּוּתָא דִּילְהוֹן, יִשְׁתַּזְבוּן מִמִּיתָא וְעָאקוּ, ° וְיִפְקוּן בְּרַחֲמֵי. וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. שקוצית בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, ° בָּהּ קֵץ הַיָּמִין. ° וְרָזָא דְּמִלָּה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, י'י אֱלֹהֵינוּ י'י. אֱלֹהֵינוּ הוּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, עָלֵהּ אִתְּמַר ° ׳וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' ° שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג). ° וְדָא אִיהוּ ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳.
תרגום
ובגלל עוניו וחכמתו יציל את העיר, משום שהוא עני וחשוב כמת. והעשירים בתורה לא יישארו אלא (ירמיה ג יד) 'אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה'. 'אֶחָד מֵעִיר' - המגן על העיר, וזהו 'שילה' שדרגתו עמוד האמצע. 'וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה' - שני המשיחים, מצד שני סמכי אמת, המגינים על המשפחה שהם עשירים בתורה ובנבואה. ואחרים כולם עניים בתורה ובנבואה. ובזכות שלושה אלה, ובעוניים, יינצלו ממיתה ומצוקה, ויצאו ברחמים. ומשום כך שמאל דוחה וימין מקרבת. 'שקוצית' - ביום השביעי, שהוא האלף השביעי, בו קץ הימין. וסוד הדבר: כוז״ו במוכס״ז כוז״ו - י״י אלוהינו י״י. 'אֱלֹהֵינוּ' היא השכינה העליונה, עליה נאמר (רות ג) 'וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר'. וזהו '׳ כ ִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין עניותה וחכמתה ישיזב לקרתא, ° בגין דאיהו עני וחשוב כמת. ° ועתירין באוריתא לא ישתארון אלא א' ׳מעיר ושנים ממשפחה׳ (ירמיה ג, יד). חד מעיר, דאגין ° על קרתא, ודא שילה דדרגה עמודא דאמצעיתא. ותרי ממשפחה, תרין משיחין, מסטרא דתרי סמכי קשוט, דאגינו על משפחה דאנון עתירין באוריתא ובנבואה. ° ואחרנין כלהו עניים באוריתא ובנבואה. ובזכות אלין תלת, ° ובעניותא דילהון, ישתזבון ממיתא ועאקו, ° ויפקון ברחמי. ובגין דא שמאל דוחה וימין מקרבת. שקוצית ביומא שביעאה דאיהו אלף שביעאה, ° בה קץ הימין. ° ורזא דמלה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, י'י אלהינו י'י. אלהינו הוא שכינתא עלאה, עלה אתמר ° ׳וגאלתיך אנכי חי ה' ° שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג). ° ודא איהו ׳כי יום נקם בלבי׳.
התרגום: ובגלל עוניו וחכמתו יציל את העיר, משום שהוא עני וחשוב כמת. והעשירים בתורה לא יישארו אלא (ירמיה ג יד) 'אחד מעיר ושנים ממשפחה'. 'אחד מעיר' - המגן על העיר, וזהו 'שילה' שדרגתו עמוד האמצע. 'ושנים ממשפחה' - שני המשיחים, מצד שני סמכי אמת, המגינים על המשפחה שהם עשירים בתורה ובנבואה. ואחרים כולם עניים בתורה ובנבואה. ובזכות שלושה אלה, ובעוניים, יינצלו ממיתה ומצוקה, ויצאו ברחמים. ומשום כך שמאל דוחה וימין מקרבת. 'שקוצית' - ביום השביעי, שהוא האלף השביעי, בו קץ הימין. וסוד הדבר: כוז״ו במוכס״ז כוז״ו - י״י אלוהינו י״י. 'אלהינו' היא השכינה העליונה, עליה נאמר (רות ג) 'וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר'. וזהו '׳ כ י יום נקם בלבי׳'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בגין דאיהו עני כו'. ואם היה אפיק משמאלא דתמן עותרא היה צריך למות דאתנזר על משיח בן יוסף מיתה כידוע לכן נפיק בימינא וז"ש ויצא חצי העיר בגולה מסט' דשמאלא וחצי העיר כו' מסט' דימינא שהן ב' משיחין כנ"ל: