יגל פז"ק באלף הששי גאלת זרע קדשים - והעני החכם הממלט את העיר
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 18 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אֶלֶף שְׁתִיתָאָה בֵּהּ יגל פזק, ° בֵּהּ י'ג'ל ° פ'ורקן ° זֶ'רַע קְ'דוֹשִׁים, ° וְעָלֵהּ אִתְּמַר (בראשית לא) יְגַר שַׂהֲדוּתָא ׳וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד׳. ° וְצַדִּיק אִיהוּ עָנִי. וּתְרֵין מְשִׁיחִין יְקוּמוּן כְּגַוְנָא דָּא, חַד לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי ה' עִלָּאָה, וְתִנְיָנָא לָקֳבֵל בַּיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי ה' תַּתָּאָה. ° ע"ב תַּלְיָן מִן ידו'ד ידו'ד ידו'ד, אַרְבַּע אַנְפִּין דְּאַרְיֵה וְד' דְּשׁוֹר וְד' דְּנֶשֶׁר. יוּ'ד הֵ'א וָא'ו הֵ'א, מָ'ה מִן מֹשֶׁה, דְּשַׁלִּיט וְרָכִיב עָלַיְהוּ. ° וְאִנּוּן סָלְקִין אֶלֶף וּמָאתָן, וּבְהוּ רָכִיב מָ"ה, חַיָּה דְּאָדָם דְּאִיהוּ מֹשֶׁה. ° וְכֹלָּא אִתְעַכֵּב עַד דְּיֵיתֵי שִׁילֹה דְּאִיהוּ מֹשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא מָ"ה, ° אַרְבָּעִין וְחָמֵשׁ שְׁנִין בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין. וְכֻלְּהוּ נָחְתִין בְּצַדִּיק וְאַרְבַּע אַתְוָן (נראה דה"ג וְכֻלְּהוּ ד' אַתְוָן נָחְתִין בְּצַדִּיק) וְאִתְקַשְּׁרָן בֵּהּ, ° בְּגִין דְּאִיהוּ קִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא. וּמַאי נִיהוּ יהו"ה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, נַהֲרָא בְּצַדִּיק, לְאַקָּמָא בֵּהּ לִשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי אֲדֹנָ"י ° דִּין בְּגָלוּתָא. ° וּבְגִין דְּצַדִּיק אִתְקְשַׁר בִּגְבוּרָה ° דְּמִתַּמָּן עוּתְרָא, ° שְׂמֹאל דּוֹחָה, וְלֹא יִפְרוֹק מִתַּמָּן עַד דְּיִתְקַשַּׁר צַדִּיק בִּימִינָא, ° דְּאִיהוּ עָנִי וְחַכִּים, דְּתַמָּן צַדִּיק אִיהוּ מִסְכֵּן וְחָכָם, ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ (קהלת ט, טו). מַאי הָעִיר דָּא יְרוּשָׁלַםִ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (זכריה יד, ב) וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְלֹא יְמוּת מָשִׁיחַ.
תרגום
ביום השישי, באלף השישי, בו 'יגל פזק' - בו יג״ל (יגיל) פ'רקן (פדות) זרע קדושים, ועליו נאמר (בראשית לא) 'יְגַר שָׂהֲדוּתָא', ויעקב קרא לו'גַּלְעֵד'. והצדיק הוא עני. ושני משיחים יקומו כעין זה, אחד כנגד בית ראשון שהוא ה' עילאה, והשני כנגד בית שני שהוא ה' תתאה. שבעים ושתיים תלויים מ'יהו״ה יהו״ה יהו״ה' - ארבעה פנים של אריה וארבעה של שור וארבעה של נשר. יו״ד ה״א וא״ו ה״א, מ״ה מ׳משה׳, ששולט ורוכב עליהם. והם עולים לאלף ומאתיים, ובהם רוכב מ״ה, חיית האדם שהוא משה. והכל מתעכב עד שיבוא 'שילה' שהוא 'משה' בגימטרייה מ״ה, ארבעים וחמש שנים אחרי אלף ומאתיים שנה. וכולן, ארבע האותיות, יורדות לצדיק ומתקשרות בו, משום שהוא קשר היחוד. ומהו? יהו״ה עמוד האמצע, מאיר בצדיק, כדי להקים בו את השכינה שהיא אֲדֹנָי - דין בגלות. ומשום שהצדיק מתקשר בגבורה, שמשם העושר, השמאל דוחה, ולא יגאל משם עד שיתקשר הצדיק בימין, שהוא עני וחכם, ששם הצדיק הוא מסכן וחכם, (קהלת ט טו) 'וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ'. מהי 'הָעִיר'? זו ירושלים, שנאמר בה (זכריה יד ב) 'וְנִלְכְּדָה הָעִיר' - ולא ימות משיח.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ביומא שתיתאה אלף שתיתאה בה יגל פזק, ° בה י'ג'ל ° פ'ורקן ° ז'רע ק'דושים, ° ועלה אתמר (בראשית לא) יגר שהדותא ׳ויעקב קרא לו גלעד׳. ° וצדיק איהו עני. ותרין משיחין יקומון כגונא דא, חד לקבל בית ראשון דאיהי ה' עלאה, ותנינא לקבל בית שני דאיהי ה' תתאה. ° ע"ב תלין מן ידו'ד ידו'ד ידו'ד, ארבע אנפין דאריה וד' דשור וד' דנשר. יו'ד ה'א וא'ו ה'א, מ'ה מן משה, דשליט ורכיב עליהו. ° ואנון סלקין אלף ומאתן, ובהו רכיב מ"ה, חיה דאדם דאיהו משה. ° וכלא אתעכב עד דייתי שילה דאיהו משה בגימטריא מ"ה, ° ארבעין וחמש שנין בתר אלף ומאתן שנין. וכלהו נחתין בצדיק וארבע אתון (נראה דה"ג וכלהו ד' אתון נחתין בצדיק) ואתקשרן בה, ° בגין דאיהו קשורא דיחודא. ומאי ניהו יהו"ה עמודא דאמצעיתא, נהרא בצדיק, לאקמא בה לשכינתא דאיהי אדנ"י ° דין בגלותא. ° ובגין דצדיק אתקשר בגבורה ° דמתמן עותרא, ° שמאל דוחה, ולא יפרוק מתמן עד דיתקשר צדיק בימינא, ° דאיהו עני וחכים, דתמן צדיק איהו מסכן וחכם, ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ (קהלת ט, טו). מאי העיר דא ירושלם, דאתמר בה (זכריה יד, ב) ונלכדה העיר, ולא ימות משיח.
התרגום: ביום השישי, באלף השישי, בו 'יגל פזק' - בו יג״ל (יגיל) פ'רקן (פדות) זרע קדושים, ועליו נאמר (בראשית לא) 'יגר שהדותא', ויעקב קרא לו'גלעד'. והצדיק הוא עני. ושני משיחים יקומו כעין זה, אחד כנגד בית ראשון שהוא ה' עילאה, והשני כנגד בית שני שהוא ה' תתאה. שבעים ושתיים תלויים מ'יהו״ה יהו״ה יהו״ה' - ארבעה פנים של אריה וארבעה של שור וארבעה של נשר. יו״ד ה״א וא״ו ה״א, מ״ה מ׳משה׳, ששולט ורוכב עליהם. והם עולים לאלף ומאתיים, ובהם רוכב מ״ה, חיית האדם שהוא משה. והכל מתעכב עד שיבוא 'שילה' שהוא 'משה' בגימטרייה מ״ה, ארבעים וחמש שנים אחרי אלף ומאתיים שנה. וכולן, ארבע האותיות, יורדות לצדיק ומתקשרות בו, משום שהוא קשר היחוד. ומהו? יהו״ה עמוד האמצע, מאיר בצדיק, כדי להקים בו את השכינה שהיא אדני - דין בגלות. ומשום שהצדיק מתקשר בגבורה, שמשם העושר, השמאל דוחה, ולא יגאל משם עד שיתקשר הצדיק בימין, שהוא עני וחכם, ששם הצדיק הוא מסכן וחכם, (קהלת ט טו) 'ומלט הוא את העיר בחכמתו'. מהי 'העיר'? זו ירושלים, שנאמר בה (זכריה יד ב) 'ונלכדה העיר' - ולא ימות משיח.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: פורקן כו'. ר"ת פז"ק. ופורקן הוא בלשון קודש פדיון כמש"ל דף ע"ה ע"ג דא איהו צדיק, אלף שתיתאה, דביה יגלה קב"ה פדיון כו' ע"ש: