ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 86: תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא › פיסקה 17 (לו ע"ב)

שבעת שמות מ"ב כנגד שבעת ימי בראשית - והבן הילוד המשלך ליאר התורה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 17 · דף לו ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא לו ע"ב] אבג ית"ץ בְּרֵאשִׁית. אב"ג, תש"ר בְּאַתְוָן א"ת ב"ש. קרע שטן יְהִי רָקִיעַ בְּיוֹמָא ב'. נגד יכש יוֹמָא תְּלִיתָאָה (שמות לד י) ׳נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת׳. בטר צתג בֵּהּ תָּבַר נְהוֹרִין וְהֶחֱשִׁיךְ לוֹן, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה כד) ׳וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה׳. חקב טנע בְּיוֹמָא חֲמִישָׁאָה נָפְקוּ זַרְעֵי (דְּאִילָנִין) התנינים בְּגִין דְּאִיהוּ ח"ק בט"ן, וְאִיהִי ה' דְּאִתְּמַר בָּהּ (שמות ב) ׳וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף׳ דְּאוֹרַיְתָא, בְּגִין לְכַסָּאָה לֵהּ בְּגָלוּתָא, דְּעָלֵהּ אִתְּמַר (שם א) ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ׳, דְּאִיהִי נְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִיהִי אוֹר, ׳תַּשְׁלִיכֻהוּ. וְכָל הַבַּת׳, דְּאִיהִי נֵר מִצְוָה תּוֹרָה, שֶׁבְּעַל פֶּה, תְּחַיּוּן, כָּל אִלֵּין דְּיִתְגַּדְּלוּן בָּהּ, בְּגִין דַּהֲוָה עָתִיד לְאַפָּקָא (וילנא לו ע"ב) מוֹשִׁיעַ. וְלֹא עָבְדוּ הָכֵי הַמְיַלְּדוֹת (נ"א הני המילדת והכי אמרו מ"מ) דְּאִנּוּן ב"מ, ׳וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים׳. בְּגִין דַּהֲווֹ דָּחֲלִין מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) ׳וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים׳ וְגוֹ'. וּבְהַאי בֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה בֵּהּ תַּשְׁלִי"כֻהוּ, ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ וְגוֹ'.

תרגום

[וילנא לו ע״ב] 'אבג יתץ' - 'בְּרֵאשִׁית'. 'אב״ג' - 'תש״ר' באותיות א״ת ב״ש. 'קרע שטן' - 'יְהִי רָקִיעַ' ביום ב'. 'נגד יכש' - יום שלישי, (שמות לד י) '׳נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת׳'. 'בטר צתג' - בו שבר את האורות והחשיך אותם, זהו שכתוב (ישעיה כד) '׳׳וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה׳׳'. 'חקב טנע' - ביום החמישי יצאו זרעי (האילנות) התנינים, משום שהוא ח״ק בט״ן, והיא ה' שנאמר בה (שמות ב) 'וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף' - של תורה, כדי לכסות אותו בגלות, שעליו נאמר (שם א) 'כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ', שהיא אור התורה, שהיא אור - '׳תַּשְׁלִיכֻהוּ'. 'וְכָל הַבַּת׳' - שהיא נר מצווה, תורה שבעל פה, 'תְּחַיּוּן' - כל אלה שיתגדלו בה, משום שהיה עתיד להוציא מושיע. ולא עשו כן המילדות (נוסח אחר: אותן המילדות, וכך אמרו במקום אחר) שהן ב״מ, '׳וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים׳'. משום שהיו יראות מהקב״ה, זהו שכתוב (שם) 'וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים' וְגוֹ'. ובבן הילוד הזה, 'הַיְאֹרָה' בו 'תַשְׁלִיכֻהוּ' - '׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳' וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא לו ע"ב] אבג ית"ץ בראשית. אב"ג, תש"ר באתון א"ת ב"ש. קרע שטן יהי רקיע ביומא ב'. נגד יכש יומא תליתאה (שמות לד י) ׳נגד כל עמך אעשה נפלאות׳. בטר צתג בה תבר נהורין והחשיך לון, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד) ׳וחפרה הלבנה ובושה החמה׳. חקב טנע ביומא חמישאה נפקו זרעי (דאילנין) התנינים בגין דאיהו ח"ק בט"ן, ואיהי ה' דאתמר בה (שמות ב) ׳ותשם בה את הילד, ותשם בסוף׳ דאוריתא, בגין לכסאה לה בגלותא, דעלה אתמר (שם א) ׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו׳, דאיהי נהורא דאוריתא, דאיהי אור, ׳תשליכהו. וכל הבת׳, דאיהי נר מצוה תורה, שבעל פה, תחיון, כל אלין דיתגדלון בה, בגין דהוה עתיד לאפקא (וילנא לו ע"ב) מושיע. ולא עבדו הכי המילדות (נ"א הני המילדת והכי אמרו מ"מ) דאנון ב"מ, ׳ותחיין את הילדים׳. בגין דהוו דחלין מקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (שם) ׳ותיראן המילדת את האלהים׳ וגו'. ובהאי בן הילוד, היארה בה תשלי"כהו, ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ וגו'.

התרגום: [וילנא לו ע״ב] 'אבג יתץ' - 'בראשית'. 'אב״ג' - 'תש״ר' באותיות א״ת ב״ש. 'קרע שטן' - 'יהי רקיע' ביום ב'. 'נגד יכש' - יום שלישי, (שמות לד י) '׳נגד כל עמך אעשה נפלאות׳'. 'בטר צתג' - בו שבר את האורות והחשיך אותם, זהו שכתוב (ישעיה כד) '׳וחפרה הלבנה ובושה החמה׳'. 'חקב טנע' - ביום החמישי יצאו זרעי (האילנות) התנינים, משום שהוא ח״ק בט״ן, והיא ה' שנאמר בה (שמות ב) 'ותשם בה את הילד ותשם בסוף' - של תורה, כדי לכסות אותו בגלות, שעליו נאמר (שם א) 'כל הבן הילוד היארה תשליכהו', שהיא אור התורה, שהיא אור - '׳תשליכהו'. 'וכל הבת׳' - שהיא נר מצווה, תורה שבעל פה, 'תחיון' - כל אלה שיתגדלו בה, משום שהיה עתיד להוציא מושיע. ולא עשו כן המילדות (נוסח אחר: אותן המילדות, וכך אמרו במקום אחר) שהן ב״מ, '׳ותחיין את הילדים׳'. משום שהיו יראות מהקב״ה, זהו שכתוב (שם) 'ותיראן המילדת את האלהים' וגו'. ובבן הילוד הזה, 'היארה' בו 'תשליכהו' - '׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע׳' וגו'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאינון ה' כו'. והוא ה' עילאה ימא דאורייתא דאתפשטת בנ' תרעין דה' בה"ס דעד"א מחסד עד הוד ונכללין ביסוד באבן אחד ששם נעשין אחד אח"ד, אח יסוד ט', ד' מלכות ושניהם אחד בסוד שילוב שני השמות והוא יקוו המים של ימא דאורייתא כל הנ' תרעין…

לכל המפרשים על פיסקה זו