ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 85: תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת › פיסקה 4 (ל ע"א)

זריקת ישראל וארבע אותיות השם לארבעה צדדים - והנשר הפורש כנפיו עליהם

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 4 · דף ל ע"א

לשון הזוהר

[וילנא ל ע"א] פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר. זַרְקָא מָקֵף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. כַּד גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְאִזְדְּרִיקוּ בֵּין אֻמִּין דְּעָלְמָא לְד' סִטְרִין אִזְדְּרִיקוּ (וילנא ל ע"א) ד' אַתְוָן עָלַיְהוּ מִלְּעֵלָּא. י' לַמִּזְרָח. ה' לַמַּעֲרָב. ו' לַדָּרוֹם. ה' לַצָּפוֹן. וְדָא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהִי יְהוָֹ'ה, שָׁלִיט עַל ד' סִטְרִין דְּעָלְמָא. וְנִשְׁרָא דְּאִיהִי אִימָא עִלָּאָה, פְּרִישַׂת גַּדְפָּהָא עָלַיְהוּ בְּכָל שַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין, בְּגִין דִּתְהֵא מְגִנָּא עָלַיְהוּ וַדַּאי מִכָּל סִטְרִין בִּישִׁין, וְדָא הוּא הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם וְכוּ'. דְּסֻכָּה וַדַּאי אִתְקְרִיאַת, בְּגִין דִּמְסַכֶּכֶת עָלַיְהוּ בְּשֶׁבַע יוֹמֵי סֻכּוֹת, אִנּוּן בְּנָהָא לְקָבְלַיְהוּ, וְאִנּוּן שֶׁבַע יוֹמֵי דְּפִסְחָא, וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (ויקרא כב כז) שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה ׳תַּחַת אִמּוֹ. וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה׳, דָּא שמיני עצרת, עָלֵהּ אִתְּמַר ׳יֵרָצֶה לְקָרְבָּן אִשֶּׁה׳ לַה'. וְהַאי נִשְׁרָא עִלָּאָה אִתְּמַר בָּהּ (דברים לב) ׳כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף׳, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳, דְּאִנּוּן ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא. מִיָּד ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳, יְהֵא פֻּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל. בְּהַהוּא זִמְנָא ׳יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳.

תרגום

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: "זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא". כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְנִזְרְקוּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְאַרְבַּעַת הַצְּדָדִים, נִזְרְקוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה: יוֹ"ד לַמִּזְרָח, הֵ"א לַמַּעֲרָב, וָא"ו לַדָּרוֹם, הֵ"א לַצָּפוֹן. וְזֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁהוּא יְהוָֹה, שׁוֹלֵט עַל אַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וְהַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא אֵם עֶלְיוֹנָה, פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עֲלֵיהֶם בְּכָל שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, כְּדֵי שֶׁתָּגֵן עֲלֵיהֶם וַדַּאי מִכָּל הַצְּדָדִים הָרָעִים, וְזֶהוּ "הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם" וְכוּ'. שֶׁ"סֻכָּה" וַדַּאי נִקְרֵאת, מִשּׁוּם שֶׁמְּסַכֶּכֶת עֲלֵיהֶם בְּשִׁבְעַת יְמֵי סֻכּוֹת, שֶׁהֵם בָּנֶיהָ כְּנֶגְדָּם, וְהֵם שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ויקרא כב) שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה '׳תַּחַת אִמּוֹ, וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה׳' - זֶה שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, עָלָיו נֶאֱמַר '׳יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה׳' לַה'. וְנֶשֶׁר עֶלְיוֹן זֶה נֶאֱמַר בּוֹ (דברים לב) 'כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם', שֶׁהֵם שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. מִיָּד 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר' - תְּהֵא גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה 'יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ל ע"א] פתח רבי שמעון ואמר. זרקא מקף שופר הולך סגולתא. כד גלו ישראל ואזדריקו בין אמין דעלמא לד' סטרין אזדריקו (וילנא ל ע"א) ד' אתון עליהו מלעלא. י' למזרח. ה' למערב. ו' לדרום. ה' לצפון. ודא עמודא דאמצעיתא דאיהי יהו'ה, שליט על ד' סטרין דעלמא. ונשרא דאיהי אימא עלאה, פרישת גדפהא עליהו בכל שבת ויומין טבין, בגין דתהא מגנא עליהו ודאי מכל סטרין בישין, ודא הוא הפורש סכת שלום וכו'. דסכה ודאי אתקריאת, בגין דמסככת עליהו בשבע יומי סכות, אנון בנהא לקבליהו, ואנון שבע יומי דפסחא, ועליהו אתמר (ויקרא כב כז) שבעת ימים יהיה ׳תחת אמו. ומיום השמיני והלאה׳, דא שמיני עצרת, עלה אתמר ׳ירצה לקרבן אשה׳ לה'. והאי נשרא עלאה אתמר בה (דברים לב) ׳כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף׳, הדא הוא דכתיב ׳ורוח אלהים מרחפת על פני המים׳, דאנון ע' אנפין דאוריתא. מיד ׳ויאמר אלהים יהי אור׳, יהא פרקנא לישראל. בההוא זמנא ׳יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׳.

התרגום: פתח רבי שמעון ואמר: "זרקא מקף שופר הולך סגולתא". כשגלו ישראל ונזרקו בין אמות העולם לארבעת הצדדים, נזרקו ארבע אותיות עליהם מלמעלה: יו"ד למזרח, ה"א למערב, וא"ו לדרום, ה"א לצפון. וזה עמודא דאמצעיתא שהוא יהוה, שולט על ארבעת צדדי העולם. והנשר שהוא אם עליונה, פורש כנפיו עליהם בכל שבת וימים טובים, כדי שתגן עליהם ודאי מכל הצדדים הרעים, וזהו "הפורש סכת שלום" וכו'. ש"סכה" ודאי נקראת, משום שמסככת עליהם בשבעת ימי סכות, שהם בניה כנגדם, והם שבעת ימי הפסח, ועליהם נאמר (ויקרא כב) שבעת ימים יהיה '׳תחת אמו, ומיום השמיני והלאה׳' - זה שמיני עצרת, עליו נאמר '׳ירצה לקרבן אשה׳' לה'. ונשר עליון זה נאמר בו (דברים לב) 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף', זהו שכתוב 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים', שהם שבעים פנים של התורה. מיד 'ויאמר אלהים יהי אור' - תהא גאלה לישראל. באותה שעה 'יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: כד גלו ישראל כו'. וזהו זרקא דאזדריקו סגולתא ישראל והייתם לי סגולה מקף לכל רוח מקיף את כל העולם שופר הולך בגלותא:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים