מלחמת בעלי המשנה - אותיות סוסי אש נקדות פרשים וטעמים כלי קרב
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 3 · דף כט ע"ב
לשון הזוהר
[דף פב ע"ב] קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, חַבְרַיָא, שַׁעֲתָא אִיהוּ לְאַתְקְנָא שְׁכִינְתָּא בֵּינָנָא, לְאַגָּנָא עֲלָנָא בְּהַאי קְרָבָא. ° וְאוֹרַיְתָא דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אִיהִי נָחִית בְּכַמָּה מָארֵי דְּקָלִין וְשׁוֹפְרִין, וְכַמָּה פָּרַשְׁיָן תַּקִּיפִין (פב ע"ב) ° מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה לְאַגָּחָא עִמָּנָא. וּבְגִין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהִי נָחִית, צָרִיךְ לְאִתְעָרָא אוֹרַיְתָא בְּאַתְוָן דְּאִנּוּן סוּסֵי אֵשׁ, וְנִקּוּדִין דְּאִנּוּן פָּרַשְׁיָן רְכִיבִין עָלַיְהוּ, ° וְטַעֲמֵי דְּאִנּוּן מָאנֵי קְרָבָא: וְעוֹד קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה׳ וְכוּ' בְּוַדַּאי אֲנָא בָּעֵינָא וְכוּ' (זֶה תִּמְצָא בַּתִּקּוּנִים בדף נ"ז שַׁלְהֵי ע"א כמסויים שָׁם וְנִמְשָׁךְ כַּסֵּדֶר עַד דף ס"א ע"א חֶדְוָה וְנִגּוּנָא בִּקְרִיבוּ דִּילְהוֹן):
תרגום
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: חֲבֵרַי, הַשָּׁעָה הִיא לְתַקֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵינוּ, לְהָגֵן עָלֵינוּ בְּמִלְחָמָה זוֹ. וְהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, יוֹרֶדֶת עִם כַּמָּה בַּעֲלֵי קוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, וְכַמָּה פָּרָשִׁים אַדִּירִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִמָּנוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יוֹרֶדֶת, צָרִיךְ לְעוֹרֵר אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן סוּסֵי אֵשׁ, וּבִנְקֻדּוֹת שֶׁהֵן הַפָּרָשִׁים הָרוֹכְבִים עֲלֵיהֶן, וּבְטַעֲמִים שֶׁהֵם כְּלֵי הַקְּרָב. וְעוֹד קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: 'אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה' וְכוּ', וַדַּאי אֲנִי מְבַקֵּשׁ וְכוּ' (הערת המקור: זאת תמצא בתיקונים, בדף נ"ז שלהי עמוד א', כפי המצוין שם, ונמשך כסדר עד דף ס"א עמוד א', בשמחה ובזמרה בקרבתם.)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פב ע"ב] קם רבי שמעון ואמר, חבריא, שעתא איהו לאתקנא שכינתא ביננא, לאגנא עלנא בהאי קרבא. ° ואוריתא דאיהי עמודא דאמצעיתא, איהי נחית בכמה מארי דקלין ושופרין, וכמה פרשין תקיפין (פב ע"ב) ° מלמדי מלחמה לאגחא עמנא. ובגין דאוריתא דאיהו עמודא דאמצעיתא איהי נחית, צריך לאתערא אוריתא באתון דאנון סוסי אש, ונקודין דאנון פרשין רכיבין עליהו, ° וטעמי דאנון מאני קרבא: ועוד קם רבי שמעון ואמר ׳אם תחנה עלי מחנה׳ וכו' בודאי אנא בעינא וכו' (זה תמצא בתקונים בדף נ"ז שלהי ע"א כמסויים שם ונמשך כסדר עד דף ס"א ע"א חדוה ונגונא בקריבו דילהון):
התרגום: קם רבי שמעון ואמר: חברי, השעה היא לתקן את השכינה בינינו, להגן עלינו במלחמה זו. והתורה, שהיא עמודא דאמצעיתא, יורדת עם כמה בעלי קולות ושופרות, וכמה פרשים אדירים מלמדי מלחמה להלחם עמנו. ומשום שהתורה שהיא עמודא דאמצעיתא יורדת, צריך לעורר את התורה באותיות שהן סוסי אש, ובנקדות שהן הפרשים הרוכבים עליהן, ובטעמים שהם כלי הקרב. ועוד קם רבי שמעון ואמר: 'אם תחנה עלי מחנה' וכו', ודאי אני מבקש וכו' (הערת המקור: זאת תמצא בתיקונים, בדף נ"ז שלהי עמוד א', כפי המצוין שם, ונמשך כסדר עד דף ס"א עמוד א', בשמחה ובזמרה בקרבתם.)
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואורייתא איהי נחית כו' בכמה כו'. כמ"ש (שמות יט טז) ויהי ביום השלישי שהוא עד"א ובו ניתנה התורה ויהי קולות וברקים ויהי קול השופר כו' ובו (תהלים סח יח) רכב אלקים רבותים כו' אדני בם סיני בקודש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: