ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 85: תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת › פיסקה 2 (כט ע"ב)

שעור קומה באותיות יהו"ה ותקיעה שברים תרועה כנגד חולם שוא סגולתא

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 2 · דף כט ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא כט ע"ב] ° כָּל מִדָּה וּמִדָּה אִתְקְרֵי עוֹלָם, וְאִנּוּן י"ו, שִׁעוּר וּמִדָּה. ° ו' שָׁקִיל, ° י' מִדָּה דִּילֵהּ. ° וְשִׁיעוּרָא דְּמִדָּה ׳חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב׳. וְאִנּוּן לָקֳבֵל שִׁעוּר דְּכָל רָקִיעַ, דְּמַהֲלַךְ ת"ק שָׁנָה אָרְכֵּהּ וְת"ק שָׁנָה פּוּתְיָא, וְאִנּוּן ה"ה, ° הֲרֵי לְךָ שִׁעוּר קוֹמָה בְּאַתְוָן יהו'ה. ° דְּאָת ו' אִיהוּ תִּפְאֶרֶת, שָׁמַיִם. ° חָמֵשׁ רְקִיעִים דִּילֵהּ ה', ° אִלֵּין אִתְקְרִיאוּ הַשָּׁמַיִם, ה' רְקִיעִים דִּכְלִילָן בַּשָּׁמַיִם, חָמֵשׁ עִלָּאִין שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, ° וְאִנּוּן כֻּלְּהוּ ה"ה, חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ. ° ו' רָקִיעַ שְׁתִיתָאָה לוֹן, ° י' שְׁבִיעִי לוֹן, וְאִנּוּן ז' בְּז' ° וְסָלְקִין י"ד. (וילנא כט ע"ב) ° וְהָכֵי אִנּוּן אַרְעִין ז' עַל גַּבֵּי ז', כְּגִלְדֵי בְּצָלִים. ° וְכֻלְּהוּ רְמִיזִין בִּתְרֵין עַיְנִין. ° י' אִתְקְרֵי עוֹלָם קָטָן. ו' עוֹלָם אָרֹךְ. ° וְכָל מָאן דְּבָעֵי לְמִשְׁאַל שְׁאֵלָתוֹי לְגַבֵּי עוֹלָם, צָרִיךְ לְאַרְכָּא בֵּהּ, וּבְעוֹלָם קָצָר לְקַצְּרָא בֵּהּ. וְעַל דָּא אָמְרוּ מ"מ מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. ° לְקַצֵּר בִּצְלוֹתֵהּ ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳, ° בִּנְקֻדַּת י'. לְהַאֲרִיךְ מִסִּטְרָא דְּאָת ו', ° וּנְפִילָה בְּאָת פ', ° וְכֹלָּא פ'ו ° דְּוָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' מ' יוֹם וּמ' לַיְלָה, ° וְכֹלָּא מֵ"ם. ° י' נְקֻדָּה בְּאֶמְצָעִיתָא אִתְעֲבִיד מַיִם, ° וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד צָרִיךְ לְאַרְכָּא בִּצְלוֹתֵהּ. ° וּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא יַסְלִיק יְהוָֹ"ה בִּרְבִיעַ, ° וְצָרִיךְ לְאַרְכָא בִּתְנוּעָה זוֹ דְּאִיהוּ ° רָזָא דִּתְקִיעָה. לְקַצֵּר מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה ° בִּתְנוּעָה דִּשְׁבָרִים ° דְּתַמָּן תְּבִיר. בֵּינוֹנִי, לָא בַּאֲרִיכוּ לֹא בִּקְצִירוּ, בִּתְרוּעָה, בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהִי ° שַׁלְשֶׁלֶת דְּתַרְוַיְהוּ, שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ° לָקֳבֵל רְבִיעַ דְּסָלִיק אִיהוּ חֹלָם. שְׁבָרִים ° לָקֳבֵל שְׁבָא. ° דָּא בָּעָא לְסָלְקָא קָלָא, וְדָא בָּעָא לְנַחְתָּא לָהּ, וּבְגִין דָּא אִנּוּן שְׁבָרִים. ° תְּרוּעָה שַׁלְשֶׁלֶת דָּא סְגוֹלְתָּא. פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא, ° בַּחֲשַׁאי, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° ׳וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ׳ (שמואל א א, יג). ° נְקֻדַּת יָמִין יְהוָֹ'ה מֶלֶךְ. ° נְקֻדַּת שְׂמֹאל יְהוָֹ'ה מָלַךְ. נְקֻדָּה אֶמְצָעִית יְהוָֹ'ה יִמְלֹךְ. רְבִיעַ לְסָלְקָא קָלָא, ° תְּבִיר לְתַבְּרָא קָלָא, שַׁלְשֶׁלֶת אָחִיד בְּתַרְוַיְהוּ כְּשַׁלְשְׁלָאָה, ° וְאִיהוּ כְּגַוְנָא דִּרְבִיעַ, דְּמַאֲרִיךְ בָּהּ תֵּבָה, וְאִיהוּ נְקֻדָּה חֲדָא כְּגַוְנָא דְּחוֹלָם. לֵית נְקֻדָּה דְּלֵית לָהּ כְּגַוְנָא דִּילָהּ בְּטַעֲמֵי. סֶגוֹל לְגַבֵּי סְגוֹלְתָּא, ° שְׁבָא לָקֳבֵל זָקֵף גָּדוֹל. כֻּלְּהוּ תִּשְׁכַּח לוֹן נִקּוּדֵי כְּגַוְנָא דְּטַעֲמֵי, ° לְמָאן דְּיָדַע רָזִין סְתִימִין. קָם סָבָא דְּסָבִין מִבָּתַר טוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, רִבִּי רִבִּי, הָא כָּל מָארֵי מַתְנִיתִין קָא נָחְתִין ° לְאַגָּחָא קְרָבָא עִמָּךְ. אִתְתְּקַן וְאִזְדְּרַז ° בְּכָל מָאנֵי קְרָבָא. ׳וְלֹא עוֹד׳ אֶלָּא כָּל מָארֵי דְּסוּסְוָן דְּאִנּוּן ° סוּסֵיהוֹן דְּאֵשׁ, מַרְכְּבוֹתֵיהוֹן מֶרְכְּבוֹת לֶהָבָה, ° רוֹמַחֵיהוֹן אֵשׁ, וְחַרְבוֹתֵיהוֹן אֵשׁ, וְקַשְׁתוֹתֵיהֶן אֵשׁ, ° וְחֵילֵיהוֹן אֵשׁ. ° ׳וְלֹא עוֹד׳ אֶלָּא דְּסָבָא דְּסָבִין קָא אָתֵי עִמְּהוֹן, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר׳ (דניאל ד) וְכוּ'.

תרגום

כָּל מִדָּה וּמִדָּה נִקְרֵאת עוֹלָם, וְהֵן ו"ד, שִׁעוּר וּמִדָּה - וָא"ו שָׁקוּל, יוֹ"ד מִדָּתוֹ. וְשִׁעוּר הַמִּדָּה 'חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב'. וְהֵן כְּנֶגֶד שִׁעוּר כָּל רָקִיעַ, שֶׁמַּהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אָרְכּוֹ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה רָחְבּוֹ, וְהֵם ה"ה, הֲרֵי לְךָ שִׁעוּר קוֹמָה בְּאוֹתִיּוֹת יהו"ה. שֶׁאוֹת וָא"ו הִיא תִּפְאֶרֶת, שָׁמַיִם. חֲמִשָּׁה רְקִיעִים שֶׁלּוֹ - ה', אֵלֶּה נִקְרְאוּ "הַשָּׁמַיִם", חֲמִשָּׁה רְקִיעִים הַכְּלוּלִים בַּשָּׁמַיִם, חֲמִשָּׁה עֶלְיוֹנִים - "שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם", וְכֻלָּם ה"ה, חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ. וָא"ו הָרָקִיעַ הַשִּׁשִּׁי לָהֶם, יוֹ"ד הַשְּׁבִיעִי לָהֶם, וְהֵם שֶׁבַע בְּשֶׁבַע וְעוֹלִים לְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְכֵן הֵן הָאֲרָצוֹת, שֶׁבַע עַל גַּבֵּי שֶׁבַע, כִּקְלִפּוֹת בְּצָלִים. וְכֻלָּם רְמוּזִים בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם. יוֹ"ד נִקְרֵאת "עוֹלָם קָטָן", וָא"ו "עוֹלָם אָרֹךְ". וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹתָיו אֶל עוֹלָם, צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בּוֹ, וּבְעוֹלָם קָצָר לְקַצֵּר בּוֹ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ: מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לְקַצֵּר בִּתְפִלָּתוֹ '׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳', בִּנְקֻדַּת יוֹ"ד. לְהַאֲרִיךְ מִצַּד אוֹת וָא"ו, וּנְפִילָה בְּאוֹת פ"א, וְהַכֹּל פ"ו, שֶׁ"וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה", וְהַכֹּל מֵ"ם. יוֹ"ד, נְקֻדָּה בָּאֶמְצַע, נַעֲשֵׂית מַיִם, וּמִצַּד הַחֶסֶד צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ. וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יַעֲלֶה יְהוָֹ"ה בִּרְבִיעַ, וְצָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בִּתְנוּעָה זוֹ, שֶׁהִיא סוֹד הַתְּקִיעָה. לְקַצֵּר מִצַּד הַגְּבוּרָה, בִּתְנוּעַת שְׁבָרִים, שֶׁשָּׁם תְּבִיר. בֵּינוֹנִי - לֹא בַּאֲרִיכוּת וְלֹא בְּקִצּוּר, בִּתְרוּעָה, בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהִיא שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל שְׁנֵיהֶם, שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כְּנֶגֶד רְבִיעַ הָעוֹלֶה - הוּא חוֹלָם. שְׁבָרִים - כְּנֶגֶד שְׁוָא. זֶה רוֹצֶה לְהַעֲלוֹת קוֹל, וְזֶה רוֹצֶה לְהוֹרִיד אוֹתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם שְׁבָרִים. תְּרוּעָה - שַׁלְשֶׁלֶת זוֹ סְגוֹלְתָּא. פָּתַח וְאָמַר: "זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא" - בַּחֲשַׁאי, שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, 'וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ' (שמואל א א). נְקֻדַּת יָמִין - "יְהוָֹה מֶלֶךְ". נְקֻדַּת שְׂמֹאל - "יְהוָֹה מָלָךְ". נְקֻדָּה אֶמְצָעִית - "יְהוָֹה יִמְלֹךְ". רְבִיעַ - לְהַעֲלוֹת קוֹל. תְּבִיר - לִשְׁבֹּר קוֹל. שַׁלְשֶׁלֶת אוֹחֶזֶת בִּשְׁנֵיהֶם כְּשַׁרְשֶׁרֶת, וְהִיא כְּעֵין רְבִיעַ, הַמַּאֲרִיךְ בָּהּ אֶת הַתֵּבָה, וְהִיא נְקֻדָּה אַחַת כְּעֵין חוֹלָם. אֵין נְקֻדָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵין תַּבְנִיתָהּ בַּטְּעָמִים. סֶגוֹל כְּנֶגֶד סְגוֹלְתָּא, שְׁוָא כְּנֶגֶד זָקֵף גָּדוֹל. כֻּלָּם תִּמְצָא אֶת הַנְּקֻדּוֹת כְּעֵין הַטְּעָמִים, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹדוֹת סְתוּמִים. קָם זְקַן הַזְּקֵנִים מֵאֲחוֹרֵי צִלּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי כָּל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה יוֹרְדִים לַעֲרֹךְ קְרָב עִמָּךְ. הִתְכּוֹנֵן וְהִזְדָּרֵז בְּכָל כְּלֵי הַקְּרָב. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל בַּעֲלֵי הַסּוּסִים שֶׁהֵם סוּסֵי אֵשׁ, מַרְכְּבוֹתֵיהֶם מֶרְכְּבוֹת לֶהָבָה, רָמְחֵיהֶם אֵשׁ, וְחַרְבוֹתֵיהֶם אֵשׁ, וְקַשְׁתוֹתֵיהֶם אֵשׁ, וְחֵילָם אֵשׁ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזְּקַן הַזְּקֵנִים בָּא עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דניאל ד) 'וְעַתִּיק יוֹמִין יָתִב, לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר' וְכוּ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא כט ע"ב] ° כל מדה ומדה אתקרי עולם, ואנון י"ו, שעור ומדה. ° ו' שקיל, ° י' מדה דילה. ° ושיעורא דמדה ׳חמש אמות ארך וחמש אמות רחב׳. ואנון לקבל שעור דכל רקיע, דמהלך ת"ק שנה ארכה ות"ק שנה פותיא, ואנון ה"ה, ° הרי לך שעור קומה באתון יהו'ה. ° דאת ו' איהו תפארת, שמים. ° חמש רקיעים דילה ה', ° אלין אתקריאו השמים, ה' רקיעים דכלילן בשמים, חמש עלאין שמי השמים, ° ואנון כלהו ה"ה, חמש בחמש. ° ו' רקיע שתיתאה לון, ° י' שביעי לון, ואנון ז' בז' ° וסלקין י"ד. (וילנא כט ע"ב) ° והכי אנון ארעין ז' על גבי ז', כגלדי בצלים. ° וכלהו רמיזין בתרין עינין. ° י' אתקרי עולם קטן. ו' עולם ארך. ° וכל מאן דבעי למשאל שאלתוי לגבי עולם, צריך לארכא בה, ובעולם קצר לקצרא בה. ועל דא אמרו מ"מ מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך. ° לקצר בצלותה ׳אל נא רפא נא לה׳, ° בנקדת י'. להאריך מסטרא דאת ו', ° ונפילה באת פ', ° וכלא פ'ו ° דואתנפל לפני ה' מ' יום ומ' לילה, ° וכלא מ"ם. ° י' נקדה באמצעיתא אתעביד מים, ° ומסטרא דחסד צריך לארכא בצלותה. ° ובשמא קדישא יסליק יהו"ה ברביע, ° וצריך לארכא בתנועה זו דאיהו ° רזא דתקיעה. לקצר מסטרא דגבורה ° בתנועה דשברים ° דתמן תביר. בינוני, לא באריכו לא בקצירו, בתרועה, בעמודא דאמצעיתא, דאיהי ° שלשלת דתרויהו, שקל הקדש. ° לקבל רביע דסליק איהו חלם. שברים ° לקבל שבא. ° דא בעא לסלקא קלא, ודא בעא לנחתא לה, ובגין דא אנון שברים. ° תרועה שלשלת דא סגולתא. פתח ואמר, זרקא מקף שופר הולך סגולתא, ° בחשאי, שכינתא תתאה, ° ׳וקולה לא ישמע׳ (שמואל א א, יג). ° נקדת ימין יהו'ה מלך. ° נקדת שמאל יהו'ה מלך. נקדה אמצעית יהו'ה ימלך. רביע לסלקא קלא, ° תביר לתברא קלא, שלשלת אחיד בתרויהו כשלשלאה, ° ואיהו כגונא דרביע, דמאריך בה תבה, ואיהו נקדה חדא כגונא דחולם. לית נקדה דלית לה כגונא דילה בטעמי. סגול לגבי סגולתא, ° שבא לקבל זקף גדול. כלהו תשכח לון נקודי כגונא דטעמי, ° למאן דידע רזין סתימין. קם סבא דסבין מבתר טולא דרבי שמעון ואמר, רבי רבי, הא כל מארי מתניתין קא נחתין ° לאגחא קרבא עמך. אתתקן ואזדרז ° בכל מאני קרבא. ׳ולא עוד׳ אלא כל מארי דסוסון דאנון ° סוסיהון דאש, מרכבותיהון מרכבות להבה, ° רומחיהון אש, וחרבותיהון אש, וקשתותיהן אש, ° וחיליהון אש. ° ׳ולא עוד׳ אלא דסבא דסבין קא אתי עמהון, דאתמר בה ׳ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור׳ (דניאל ד) וכו'.

התרגום: כל מדה ומדה נקראת עולם, והן ו"ד, שעור ומדה - וא"ו שקול, יו"ד מדתו. ושעור המדה 'חמש אמות ארך וחמש אמות רחב'. והן כנגד שעור כל רקיע, שמהלך חמש מאות שנה ארכו וחמש מאות שנה רחבו, והם ה"ה, הרי לך שעור קומה באותיות יהו"ה. שאות וא"ו היא תפארת, שמים. חמשה רקיעים שלו - ה', אלה נקראו "השמים", חמשה רקיעים הכלולים בשמים, חמשה עליונים - "שמי השמים", וכלם ה"ה, חמש בחמש. וא"ו הרקיע הששי להם, יו"ד השביעי להם, והם שבע בשבע ועולים לארבע עשרה. וכן הן הארצות, שבע על גבי שבע, כקלפות בצלים. וכלם רמוזים בשתי העינים. יו"ד נקראת "עולם קטן", וא"ו "עולם ארך". וכל מי שרוצה לשאל שאלותיו אל עולם, צריך להאריך בו, ובעולם קצר לקצר בו. ועל כן אמרו: מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך. לקצר בתפלתו '׳אל נא רפא נא לה׳', בנקדת יו"ד. להאריך מצד אות וא"ו, ונפילה באות פ"א, והכל פ"ו, ש"ואתנפל לפני ה' ארבעים יום וארבעים לילה", והכל מ"ם. יו"ד, נקדה באמצע, נעשית מים, ומצד החסד צריך להאריך בתפלתו. ובשם הקדוש יעלה יהו"ה ברביע, וצריך להאריך בתנועה זו, שהיא סוד התקיעה. לקצר מצד הגבורה, בתנועת שברים, ששם תביר. בינוני - לא באריכות ולא בקצור, בתרועה, בעמודא דאמצעיתא, שהיא שלשלת של שניהם, שקל הקדש. כנגד רביע העולה - הוא חולם. שברים - כנגד שוא. זה רוצה להעלות קול, וזה רוצה להוריד אותו, ומשום כך הם שברים. תרועה - שלשלת זו סגולתא. פתח ואמר: "זרקא מקף שופר הולך סגולתא" - בחשאי, שכינה תחתונה, 'וקולה לא ישמע' (שמואל א א). נקדת ימין - "יהוה מלך". נקדת שמאל - "יהוה מלך". נקדה אמצעית - "יהוה ימלך". רביע - להעלות קול. תביר - לשבר קול. שלשלת אוחזת בשניהם כשרשרת, והיא כעין רביע, המאריך בה את התבה, והיא נקדה אחת כעין חולם. אין נקדה שאין לה עין תבניתה בטעמים. סגול כנגד סגולתא, שוא כנגד זקף גדול. כלם תמצא את הנקדות כעין הטעמים, למי שיודע סודות סתומים. קם זקן הזקנים מאחורי צלו של רבי שמעון ואמר: רבי רבי, הרי כל בעלי המשנה יורדים לערך קרב עמך. התכונן והזדרז בכל כלי הקרב. ולא עוד אלא שכל בעלי הסוסים שהם סוסי אש, מרכבותיהם מרכבות להבה, רמחיהם אש, וחרבותיהם אש, וקשתותיהם אש, וחילם אש. ולא עוד אלא שזקן הזקנים בא עמם, שנאמר בו (דניאל ד) 'ועתיק יומין יתב, לבושה כתלג חור' וכו'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: שיעור דילה כו'. דמדה הוא כמה אמות או טפחים או שאר דבר ושיעור הוא על מה הוא המדה אם על אמות או טפחים או ש"ד ר"ל מדה הוא י' אמות והשיעור הוא ככל א' מהי' חלקים שהוא אמה. ואמר. בה אתעביד אמה . כמש"ו י' אמות אורך כו' דכ"ז שאין מדה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: