בטחון דוד ותקות הנביא בזאת - והתפלות למדה ידועה שהשם בכל ספירה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 16 · דף לב ע"ב
לשון הזוהר
שֶׁנֶּאֱמַר זֹאת ׳אֲשֶׁר דִּבֵּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳ (בראשית מט). וְדָוִד הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבָּהּ מֵפִיק רָצוֹן מֵה', כְּשֶׁהָיָה נִלְחַם עִם אוֹיְבָיו אָמַר ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה׳ (תהלים כז) ׳בְּזֹאת אֲנִי בּוֹטֵחַ׳. וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה צַעֲרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְלֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה וּגְאֻלָּה אֶלָּא בַּעֲבוּר זֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי׳ (איכה ג). וְכֵן מֹשֶׁה ° ׳וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת׳ (שמות ט, טז). ° וְכֵן לִיהוּדָה (דברים לג, ז) וְזֹאת לִיהוּדָה. וּמִי שֶׁלֹּא ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳ (שמות ז, כג), עָלָיו נֶאֱמַר ׳וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׳ (תהלים צב, ז). וְעַתָּה צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּיג שֵׁם ה', שֶׁזֶּהוּ סוֹד ׳עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד׳ (תהלים לב, ו). וְעַל זֹאת וַדַּאי לְשֵׁם ה' שֶׁהוּא עַל זֹאת. ° לָמָּה תִּקְּנוּ בְּשַׁחֲרִית תְּפִלָּה לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּמִנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה. אֶלָּא ° מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה ° שֶׁיְּהוָֹ'ה הוּא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, ° כְּמָה שֶׁאָמַר דָּוִד ׳לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה׳ (דברי הימים א כט, יא).
תרגום
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט) "זֹאת" 'אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם'. וְדָוִד הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבָּהּ מֵפִיק רָצוֹן מֵה', כְּשֶׁהָיָה נִלְחָם עִם אוֹיְבָיו אָמַר (תהלים כז) ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה׳ '׳בְּזֹאת אֲנִי בּוֹטֵחַ׳'. וְהַנָּבִיא, כְּשֶׁרָאָה צַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְלֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה וּגְאֻלָּה אֶלָּא בַּעֲבוּר זֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) '׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי׳'. וְכֵן מֹשֶׁה (שמות ט) '׳וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת׳'. וְכֵן לִיהוּדָה (דברים לג) וְזֹאת לִיהוּדָה. וּמִי שֶׁלֹּא '׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳' (שמות ז), עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים צב) '׳וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׳'. וְעַתָּה צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּׂיג שֵׁם ה', שֶׁזֶּהוּ סוֹד (תהלים לב) 'עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד'. וְעַל זֹאת וַדַּאי לְשֵׁם ה' שֶׁהוּא עַל זֹאת. לָמָּה תִּקְּנוּ בְּשַׁחֲרִית תְּפִלָּה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּמִנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה? אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר "עַל זֹאת", הוּא מוֹרֶה שֶׁיְּהוָֹה הוּא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, כְּמָה שֶׁאָמַר דָּוִד (דברי הימים א כט יא) ׳לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שנאמר זאת ׳אשר דבר להם אביהם׳ (בראשית מט). ודוד היה יודע שבה מפיק רצון מה', כשהיה נלחם עם אויביו אמר ׳אם תחנה עלי מחנה׳ (תהלים כז) ׳בזאת אני בוטח׳. והנביא כשראה צערן של ישראל בגלות, ולא ראה להם מנוחה וגאלה אלא בעבור זאת, שנאמר ׳זאת אשיב אל לבי׳ (איכה ג). וכן משה ° ׳ואולם בעבור זאת׳ (שמות ט, טז). ° וכן ליהודה (דברים לג, ז) וזאת ליהודה. ומי שלא ׳שת לבו גם לזאת׳ (שמות ז, כג), עליו נאמר ׳וכסיל לא יבין את זאת׳ (תהלים צב, ז). ועתה צריך אתה לדעת, כיון שהאדם בה יפיק רצונו, ובה משיג שם ה', שזהו סוד ׳על זאת יתפלל כל חסיד׳ (תהלים לב, ו). ועל זאת ודאי לשם ה' שהוא על זאת. ° למה תקנו בשחרית תפלה למדה ידועה. וכן במנחה למדה ידועה. וכן בערבית למדה ידועה. וכן בשבת למדה ידועה. וכן ביום טוב למדה ידועה. וכן בעשרת ימי תשובה למדה ידועה. אלא ° מה שאמר על זאת, הוא מורה ° שיהו'ה הוא בכל ספירה וספירה, ° כמה שאמר דוד ׳לך ה' הגדלה והגבורה׳ (דברי הימים א כט, יא).
התרגום: שנאמר (בראשית מט) "זאת" 'אשר דבר להם אביהם'. ודוד היה יודע שבה מפיק רצון מה', כשהיה נלחם עם אויביו אמר (תהלים כז) ׳אם תחנה עלי מחנה׳ '׳בזאת אני בוטח׳'. והנביא, כשראה צערם של ישראל בגלות, ולא ראה להם מנוחה וגאלה אלא בעבור זאת, שנאמר (איכה ג) '׳זאת אשיב אל לבי׳'. וכן משה (שמות ט) '׳ואולם בעבור זאת׳'. וכן ליהודה (דברים לג) וזאת ליהודה. ומי שלא '׳שת לבו גם לזאת׳' (שמות ז), עליו נאמר (תהלים צב) '׳וכסיל לא יבין את זאת׳'. ועתה צריך אתה לדעת, כיון שהאדם בה יפיק רצונו, ובה משיג שם ה', שזהו סוד (תהלים לב) 'על זאת יתפלל כל חסיד'. ועל זאת ודאי לשם ה' שהוא על זאת. למה תקנו בשחרית תפלה למדה ידועה, וכן במנחה למדה ידועה, וכן בערבית למדה ידועה, וכן בשבת למדה ידועה, וכן ביום טוב למדה ידועה, וכן בעשרת ימי תשובה למדה ידועה? אלא מה שאמר "על זאת", הוא מורה שיהוה הוא בכל ספירה וספירה, כמה שאמר דוד (דברי הימים א כט יא) ׳לך ה' הגדלה והגבורה׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואולם בעבור זאת. לספר כחה שמאני זיינא בידה מסירין: