המטה הנוטה כלפי חסד או כלפי חובה - והתורה סם חיים וסם מות
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 14 · דף לב ע"א
לשון הזוהר
[דף פג ע"א] ° וְעוֹד מַטֶה דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל מַטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד לִימִינָא וְיִפְקוּן בְּרַחֲמֵי. וְאִם לָאו מַטֶה כְּלַפֵּי חוֹבָא לְסִטְרָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן נָחָשׁ, אֵל אַחֵר, דְּתָבַע לִשְׁפֹּךְ דָּמָא, ° וְיִתְקְטִיל מְשִׁיחָא וְסַגִּיאִין (פג ע"א) מִיִּשְׂרָאֵל. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר ° ׳חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג), דְּאִיהוּ ° בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם דִּיהֵא מַטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּבְגִין דָּא ׳וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳, ° וְכֹלָּא ׳לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳, דְּאִיהִי אוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), ° וְאִיהִי אוֹרַיְתָא שֶׁבְּעַל פֶּה. אִי זָכָה בַּר נָשׁ, אִיהִי סַם חַיִּים דִילֵהּ. וְאִם לָאו, הִיא מִתְהַפֶּכֶת לֵהּ לְסַם הַמָּוֶת. וְהָא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין הָכֵי, כְּגַוְנָא דְּמַטֶה דְּאִתְהַפָּךְ מִמַּטֶה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶה. ° וּבְזִמְנָא הַהוּא אִתְמַחוּן מֵעָלְמָא כָּל אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם׳ (שמות ז, יא) בְּלָטֵיהֶם כֵּן. עַד כָּאן:
תרגום
וְעוֹד, "מַטֶּה" זֶה - הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְאִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל, נוֹטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְיָמִין וְיֵצְאוּ בְּרַחֲמִים. וְאִם לָאו, נוֹטֶה כְּלַפֵּי חוֹבָה לְצַד הַגְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם נָחָשׁ, אֵל אַחֵר, הַתּוֹבֵעַ לִשְׁפֹּךְ דָּם, וְיֵהָרֵג הַמָּשִׁיחַ וְרַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר (רות ג) 'חַי ה' ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳', שֶׁהוּא בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁתִּהְיֶה נוֹטָה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּמִשּׁוּם כָּךְ '׳וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳', וְהַכֹּל '׳לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳', שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ג) '׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳', וְהִיא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אִם זָכָה הָאָדָם, הִיא סַם חַיִּים שֶׁלּוֹ, וְאִם לָאו, הִיא מִתְהַפֶּכֶת לוֹ לְסַם הַמָּוֶת. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ זֹאת בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כְּעֵין הַמַּטֶּה הַמִּתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם כָּל אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות ז) '׳וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם׳ בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן'. עַד כָּאן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פג ע"א] ° ועוד מטה דא שכינתא תתאה, ואם זכו ישראל מטה כלפי חסד לימינא ויפקון ברחמי. ואם לאו מטה כלפי חובא לסטרא דגבורה, דתמן נחש, אל אחר, דתבע לשפך דמא, ° ויתקטיל משיחא וסגיאין (פג ע"א) מישראל. ובגין דא אתמר ° ׳חי ה' שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג), דאיהו ° בקר דאברהם דיהא מטה כלפי חסד. ובגין דא ׳ואת להט החרב המתהפכת׳, ° וכלא ׳לשמר את דרך עץ החיים׳, דאיהי אוריתא, דאתמר בה ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), ° ואיהי אוריתא שבעל פה. אי זכה בר נש, איהי סם חיים דילה. ואם לאו, היא מתהפכת לה לסם המות. והא אוקמוה מארי מתניתין הכי, כגונא דמטה דאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה. ° ובזמנא ההוא אתמחון מעלמא כל אנון דאתמר בהון ׳ויעשו גם הם חרטמי מצרים׳ (שמות ז, יא) בלטיהם כן. עד כאן:
התרגום: ועוד, "מטה" זה - השכינה התחתונה, ואם זכו ישראל, נוטה כלפי חסד לימין ויצאו ברחמים. ואם לאו, נוטה כלפי חובה לצד הגבורה, ששם נחש, אל אחר, התובע לשפך דם, ויהרג המשיח ורבים מישראל. ומשום כך נאמר (רות ג) 'חי ה' ׳שכבי עד הבקר׳', שהוא בקר של אברהם, שתהיה נוטה כלפי חסד. ומשום כך '׳ואת להט החרב המתהפכת׳', והכל '׳לשמר את דרך עץ החיים׳', שהיא התורה, שנאמר בה (משלי ג) '׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳', והיא התורה שבעל פה. אם זכה האדם, היא סם חיים שלו, ואם לאו, היא מתהפכת לו לסם המות. והרי בארו זאת בעלי המשנה, כעין המטה המתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה. ובאותה שעה ימחו מן העולם כל אותם שנאמר בהם (שמות ז) '׳ויעשו גם הם חרטמי מצרים׳ בלהטיהם כן'. עד כאן.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועוד מטה דא כו'. שגם היא מטה לימינא ולשמאלא שנק' ג"כ ע"ה כידוע שמט"ט שמו כשם רבו שהוא אדני, הגדול מכלל דאיכא קטן והוא מט"ט כידוע ולכן נקרא מט"ט ג"כ השכינה כידוע ומטטרו"ן הוא אם כמ"ש (ילקוט שמעוני בראשית פרק יז סימן פב) עיקר…