ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 84: תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב › פיסקה 4 (כו ע"א)

מחלקת מים עליונים זכרים ותחתונים נקבות - והלכת הלל הגוברת על הלכת שמאי

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב · מאמר 84 · פיסקה 4 · דף כו ע"א

לשון הזוהר

[וילנא כו ע"א] וְכָל (נ"א אבל) אִלֵּין דְּסִטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, אִנּוּן דַּמְיָן לִבְאֵר מַיִם חַיִּים, דְּלֵית לְהוּ פְּסִיקוּ, ° וְדַמְיָן לְעֵץ דְּאִיהוּ נָטוּעַ ׳עַל פַּלְגֵּי מַיִם׳, אוֹ שָׁתוּל, ° דְּאַעֲקָרוּ הַהוּא אִילָנָא מֵאֲתַר דְּיַבָּשָׁה (וילנא כו ע"א) וּשְׁתָלוּ לֵהּ ׳עַל פַּלְגֵּי מַיִם׳, דְּאִנּוּן מְשֻׁלָּשִׁים בְּאוֹרַיְתָא, ° וְאִתְקְרִיאוּ פַּלְגֵּי מַיִם, עַל שֵׁם דְּאִית לְהוּ ° פְּלֻגְתָּא דְּמַתְנִיתִין דִּילְהוֹן, וְהָכֵי (נ"א וההוא) פְּלֻגְתָּא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, אִיהוּ ° מַיִם עֶלְיוֹנִים דְּכָרִים, ° מַיִם תַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת, וְאִנּוּן בּוֹכִים בְּגִין דְּלָא יְהוּ רְחוֹקִין מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבִיד בְּהוּ פְּלֻגְתָּא, דְּשַׁוֵּי פַּלְגּוּ לְעֵלָּא מִן רְקִיעָא, וּפַלְגּוּ לְתַתָּא מֵרְקִיעָא, בְּגִין לְמֶהֱוֵי אִשְׁתְּמוֹדַע חִלּוּק בֵּן דְּכוּרִין לְנוּקְבִין, בְּגִין כָּךְ ° שַׁוֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַבְדָּלָה בֵּין אַנְפִּין דִּדְכוּרָא לְאַנְפִּין דְּנוּקְבָא, וְהַאי אִיהוּ מַחֲלֹקֶת ° לְשֵׁם שָׁמַיִם דְּסוֹפוֹ לְהִתְקַיִּם, אֲבָל כֻּלְּהוּ אֶחָד, כְּגוֹן דְּאִתְּמַר בָּאָדָם וְאִתְּתֵהּ (ישעיה נא) כִּי ° אֶחָד קְרָאתִיו, וְאָת א' תּוֹכִיחַ, דְּאִיהִי ° י' לְעֵלָּא מַיִם זְכָרִים, י' לְתַתָּא מַיִם נוּקְבִין, כְּגוֹן יְ"יָ מִן יאהדונה"י אִשְׁתְּאֲרוּ שִׁית אַתְוָן בְּאֶמְצָעִיתָא, בֵּין יְ"יָ מִן יאהדונה"י, כְּחֻשְׁבַּן ו' מִן א' דְּאִיהוּ רָקִיעַ בְּאֶמְצָעִיתָא. וְעָלֵהּ אִתְּמַר ׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם׳ (יחזקאל א). וְאִתְּמַר בֵּהּ ׳דְּמוּת ° כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְּמַעְלָה׳, ° וְדָא א' מִן אָדָם. וְלָאו כָּל פְּלֻגְתָּא שָׁוִין. ° דְּאִית פְּלֻגְתָּא לְמִיפְלַג בֵּין טוֹב לְרַע. ° וְאִית פְּלֻגְתָּא לְמִיפְלַג בֵּין דְּכוּרִין לְנוּקְבִין, כְּגוֹן מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּדָא הוּא חוֹלֵק עַל הַהֲלָכָה דִּילֵהּ, לְמֶהֱוֵי מַיִם עֶלְיוֹנִים, לְאִתְגַּבְּרָא עַל נוּקְבָא דְּאִיהִי מַיִם תַּחְתּוֹנִים, וּמָאן דְּאַלִּים גָּבַר. כְּגוֹן הֲלָכָה דְּהִלֵּל עַל הֲלָכָה דְּשַׁמַּאי, דְּאִתְכַּפְיָא הֲלָכָא דְּשַׁמַּאי תְּחוֹת הֲלָכָה דְּהִלֵּל. אע"פ דְּאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. ° אֶלָּא לְאַחֲזָאָה דְּמָאן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, צָרִיךְ לְאִתְכַּפְיָא תְּחוֹת דְּכוּרָא. כְּגוֹן טִפָּה דְּנוּקְבָא דְּאִתְכַּפְיָא תְּחוֹת דִּדְכוֹרָא, אִקְּרֵי בֵּן. וְאִי טִפָּה דְּנוּקְבָא שָׁלְטָא עַל טִפָּה דִּדְכוֹרָא אִקְּרֵי בַּת. ° וְהָכָא אִיהוּ רָזָא ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵּי מַיִם׳, דְּאִנּוּן רָזִין דְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה. וְאִתְקְרִיאוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳פַּלְגֵּי מַיִם לֵב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ יַטֶנּוּ׳ (משלי כא).

תרגום

וְכָל אֵלֶּה שֶׁמִּצַּד אִילַן הַחַיִּים, הֵם דּוֹמִים לִבְאֵר מַיִם חַיִּים, שֶׁאֵין לָהֶם הֶפְסֵק, וְדוֹמִים לְעֵץ הַנָּטוּעַ 'עַל פַּלְגֵי מַיִם', אוֹ שָׁתוּל, שֶׁעָקְרוּ אֶת הָאִילָן הַהוּא מִמָּקוֹם יַבָּשָׁה (וילנא כו ע"א) וְשָׁתְלוּ אוֹתוֹ 'עַל פַּלְגֵי מַיִם', שֶׁהֵם מְשֻׁלָּשִׁים בַּתּוֹרָה, וְנִקְרְאוּ "פַּלְגֵי מַיִם" עַל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַחֲלֹקֶת בְּמִשְׁנָתָם, וְכֵן מַחֲלֹקֶת אִילַן הַחַיִּים - הִיא מַיִם עֶלְיוֹנִים זְכָרִים, מַיִם תַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת, וְהֵם בּוֹכִים מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְחוֹקִים מֵהקב"ה. וְהקב"ה עוֹשֶׂה בָּהֶם מַחֲלֹקֶת, שֶׁשָּׂם חֶלְקָם לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ וְחֶלְקָם לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַזְּכָרִים לַנְּקֵבוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ שָׂם הקב"ה הַבְדָּלָה בֵּין פְּנֵי הַזָּכָר לִפְנֵי הַנְּקֵבָה, וְזוֹ מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, אֲבָל כֻּלָּם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָדָם וְאִשְׁתּוֹ (ישעיה נא) כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וְאוֹת א' תּוֹכִיחַ, שֶׁהִיא י' לְמַעְלָה מַיִם זְכָרִים, י' לְמַטָּה מַיִם נְקֵבוֹת, כְּגוֹן יְ"יָ מִ"יאהדונה"י", נִשְׁאֲרוּ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת בָּאֶמְצַע, בֵּין יְ"יָ מִ"יאהדונה"י", כְּחֶשְׁבּוֹן ו' מִא', שֶׁהוּא הָרָקִיעַ בָּאֶמְצַע. וְעָלָיו נֶאֱמַר (יחזקאל א) '׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם׳'. וְנֶאֱמַר בּוֹ '׳דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳', וְזֶה א' מֵ"אָדָם". וְלֹא כָּל מַחֲלֹקֶת שָׁוָה, שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת לְהַפְרִיד בֵּין טוֹב לְרַע, וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת לְהַפְרִיד בֵּין זְכָרִים לִנְקֵבוֹת, כְּגוֹן בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁזֶּה חוֹלֵק עַל הֲלָכָתוֹ שֶׁל זֶה, לִהְיוֹת מַיִם עֶלְיוֹנִים, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנְּקֵבָה שֶׁהִיא מַיִם תַּחְתּוֹנִים, וּמִי שֶׁחָזָק גּוֹבֵר. כְּגוֹן הֲלָכָה שֶׁל הִלֵּל עַל הֲלָכָה שֶׁל שַׁמַּאי, שֶׁנִּכְפֵּית הֲלָכַת שַׁמַּאי תַּחַת הֲלָכַת הִלֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, אֶלָּא לְהַרְאוֹת שֶׁמִּי שֶׁהוּא מִצַּד הַנְּקֵבָה, צָרִיךְ לְהִכָּפוֹת תַּחַת הַזָּכָר. כְּגוֹן טִפָּה שֶׁל נְקֵבָה הַנִּכְפֵּית תַּחַת שֶׁל זָכָר, נִקְרֵאת בֵּן, וְאִם טִפַּת הַנְּקֵבָה שׁוֹלֶטֶת עַל טִפַּת הַזָּכָר, נִקְרֵאת בַּת. וְכָאן הוּא סוֹד 'וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם', שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְנִקְרָאִים "דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים" מִצַּד אִילַן הַחַיִּים. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי כא) 'פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה',׳ עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ׳'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא כו ע"א] וכל (נ"א אבל) אלין דסטרא דאילנא דחיי, אנון דמין לבאר מים חיים, דלית להו פסיקו, ° ודמין לעץ דאיהו נטוע ׳על פלגי מים׳, או שתול, ° דאעקרו ההוא אילנא מאתר דיבשה (וילנא כו ע"א) ושתלו לה ׳על פלגי מים׳, דאנון משלשים באוריתא, ° ואתקריאו פלגי מים, על שם דאית להו ° פלגתא דמתניתין דילהון, והכי (נ"א וההוא) פלגתא דאילנא דחיי, איהו ° מים עליונים דכרים, ° מים תחתונים נקבות, ואנון בוכים בגין דלא יהו רחוקין מקדשא בריך הוא, וקדשא בריך הוא עביד בהו פלגתא, דשוי פלגו לעלא מן רקיעא, ופלגו לתתא מרקיעא, בגין למהוי אשתמודע חלוק בן דכורין לנוקבין, בגין כך ° שוי קדשא בריך הוא הבדלה בין אנפין דדכורא לאנפין דנוקבא, והאי איהו מחלקת ° לשם שמים דסופו להתקים, אבל כלהו אחד, כגון דאתמר באדם ואתתה (ישעיה נא) כי ° אחד קראתיו, ואת א' תוכיח, דאיהי ° י' לעלא מים זכרים, י' לתתא מים נוקבין, כגון י"י מן יאהדונה"י אשתארו שית אתון באמצעיתא, בין י"י מן יאהדונה"י, כחשבן ו' מן א' דאיהו רקיע באמצעיתא. ועלה אתמר ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם׳ (יחזקאל א). ואתמר בה ׳דמות ° כמראה אדם עליו מלמעלה׳, ° ודא א' מן אדם. ולאו כל פלגתא שוין. ° דאית פלגתא למיפלג בין טוב לרע. ° ואית פלגתא למיפלג בין דכורין לנוקבין, כגון מארי מתניתין, דדא הוא חולק על ההלכה דילה, למהוי מים עליונים, לאתגברא על נוקבא דאיהי מים תחתונים, ומאן דאלים גבר. כגון הלכה דהלל על הלכה דשמאי, דאתכפיא הלכא דשמאי תחות הלכה דהלל. אע"פ דאלו ואלו דברי אלהים חיים. ° אלא לאחזאה דמאן דאיהו מסטרא דנוקבא, צריך לאתכפיא תחות דכורא. כגון טפה דנוקבא דאתכפיא תחות דדכורא, אקרי בן. ואי טפה דנוקבא שלטא על טפה דדכורא אקרי בת. ° והכא איהו רזא ׳והיה כעץ שתול על פלגי מים׳, דאנון רזין דאוריתא דבעל פה. ואתקריאו דברי אלהים חיים מסטרא דאילנא דחיי. ועליהו אתמר ° ׳פלגי מים לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו׳ (משלי כא).

התרגום: וכל אלה שמצד אילן החיים, הם דומים לבאר מים חיים, שאין להם הפסק, ודומים לעץ הנטוע 'על פלגי מים', או שתול, שעקרו את האילן ההוא ממקום יבשה (וילנא כו ע"א) ושתלו אותו 'על פלגי מים', שהם משלשים בתורה, ונקראו "פלגי מים" על שם שיש להם מחלקת במשנתם, וכן מחלקת אילן החיים - היא מים עליונים זכרים, מים תחתונים נקבות, והם בוכים משום שלא יהיו רחוקים מהקב"ה. והקב"ה עושה בהם מחלקת, ששם חלקם למעלה מן הרקיע וחלקם למטה מן הרקיע, כדי שיהיה נכר ההבדל בין הזכרים לנקבות. משום כך שם הקב"ה הבדלה בין פני הזכר לפני הנקבה, וזו מחלקת לשם שמים שסופה להתקים, אבל כלם אחד, כמו שנאמר באדם ואשתו (ישעיה נא) כי אחד קראתיו, ואות א' תוכיח, שהיא י' למעלה מים זכרים, י' למטה מים נקבות, כגון י"י מ"יאהדונה"י", נשארו שש אותיות באמצע, בין י"י מ"יאהדונה"י", כחשבון ו' מא', שהוא הרקיע באמצע. ועליו נאמר (יחזקאל א) '׳וממעל לרקיע אשר על ראשם׳'. ונאמר בו '׳דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳', וזה א' מ"אדם". ולא כל מחלקת שוה, שיש מחלקת להפריד בין טוב לרע, ויש מחלקת להפריד בין זכרים לנקבות, כגון בעלי המשנה, שזה חולק על הלכתו של זה, להיות מים עליונים, להתגבר על הנקבה שהיא מים תחתונים, ומי שחזק גובר. כגון הלכה של הלל על הלכה של שמאי, שנכפית הלכת שמאי תחת הלכת הלל, אף על פי שאלו ואלו דברי אלהים חיים, אלא להראות שמי שהוא מצד הנקבה, צריך להכפות תחת הזכר. כגון טפה של נקבה הנכפית תחת של זכר, נקראת בן, ואם טפת הנקבה שולטת על טפת הזכר, נקראת בת. וכאן הוא סוד 'והיה כעץ שתול על פלגי מים', שהם סודות התורה שבעל פה, ונקראים "דברי אלהים חיים" מצד אילן החיים. ועליהם נאמר (משלי כא) 'פלגי מים לב מלך ביד ה',׳ על כל אשר יחפץ יטנו׳'.

מן המפרשים

אור יקר: והיה כעץ שתול, דהיינו שיהי׳, כעבד שיאחוז בפשוטי התורה במה שלבו חפץ, והיינו.

ביאור הגר"א: ודמיין לעץ כו'. קאי על שניהם דע"ח נטוע וע"ה שתול כנ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: