ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 84: תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב › פיסקה 1 (כה ע"א)

הפרדת טוב מרע בעץ הדעת - וחבור הה"א למ"ט פנים הנעשה מטה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב · מאמר 84 · פיסקה 1 · דף כה ע"א

לשון הזוהר

[וילנא כה ע"א] וְאִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בֵּהּ פֵּרוּד בֵּין טוֹב לָרָע, ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). וְצָרִיךְ לְמֶעֱבַד קִצּוּץ בֵּהּ (וילנא כה ע"א) לְמֶהֱוֵי בַּר נָשׁ בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, ° כְּגַוְנָא דְּדָוִד דְּקָצִיץ לֵהּ מִנֵּהּ וַהֲרָגֵהּ בְּגַרְסָתֵהּ, ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קו) לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי. ° וְלָקֳבֵל מ"ט מִן מְטַטְרוֹ"ן אִנּוּן מ"ט פָּנִים טָהוֹר. וּמִסִּטְרָא דְּסַמָּאֵ"ל מ"ט פָּנִים טָמֵא. וּמָאן דְּזָכֵי ° לְחַבְּרָא ה' למ"ט פָּנִים דְּטָהוֹר דְּאִיהוּ חֲמִשָּׁא חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, אִתְעָבִיד מטה, ° לְמַחֲאָה בֵּהּ לְיִצְרֵהּ בְּאָת י' ° דְּאִיהִי עֶשֶׂר מְחָאָן. ° וְהַיְנוּ, הֵ"י מִן אֱלֹהִים. וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי מַטֵה הָאֱלֹהִים. ° וּבַעַל הַאי מַטֶה אִיהוּ ו' ° דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ׳ (שמות לד, י), ° דְּכָרַת עִמֵּהּ י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּלֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ. ° דְּאלם בְּלֹא ה"י אִיהִי רֵיקָם. וְדָא הוּא דְּאָמַר יַעֲקֹב ° ׳לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה ° רֵיקָם שְׁלַחְתַּנִי׳ (בראשית לא, מב). וְאַמַּאי בְּגִין דאִתְּמַר בְּלָבָן ׳וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים׳ (שם ל"א מ"א), וּבְאָת י' אִתְעָבִיד לִיהַ נֵס. ° דֶּאֱלֹהִים אַפִּיק מִנֵּהּ הֵ"י, נִשְׁאָר אל"ם, רֵיק ° בְּלֹא אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה. אֲבָל מָאן דְּצַלֵּי צְלוֹתָא לְאִילָנָא דְּחַיֵּי, לֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ לְעוֹלָם. ° וּבְגִין דָּא אִית אֱלֹהִים מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, ° וְאִית ׳אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם׳ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. וְלֹא זָכִין לֵהּ אֶלָּא מָארֵי קַבָּלָה דְּיָדְעִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. א"ל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְהַהוּא סָבָא ° בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדַע מָאן דְּאִיהוּ בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּאִיהוּ ° עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה, בְּיוּ"ד אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, דְּאִיהוּ אָדָם דַּאֲצִילוּת, דְּהָכֵי סָלִיק יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א לְחֻשְׁבַּן אָדָם:

תרגום

וְאִילָן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַפְרָדָה בֵּין טוֹב לָרָע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, ד) 'וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ'. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ קִצּוּץ (וילנא כה ע"א) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, כְּעֵין דָּוִד שֶׁקִּצֵּץ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וַהֲרָגוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו) לִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וּכְנֶגֶד מ"ט מִמְּטַטְרוֹ"ן הֵן מ"ט פָּנִים טָהוֹר, וּמִצַּד סַמָּאֵ"ל - מ"ט פָּנִים טָמֵא. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַבֵּר הֵ"א לְמ"ט הַפָּנִים שֶׁל טָהוֹר, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, נַעֲשָׂה מַטֶּה, לְהַכּוֹת בּוֹ אֶת יִצְרוֹ בְּאוֹת י', שֶׁהִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת. וְהַיְנוּ הֵ"י מִ"אֱלֹהִים", וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא "מַטֵּה הָאֱלֹהִים". וּבַעַל מַטֶּה זֶה הוּא וָא"ו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות לד) '׳הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ׳', שֶׁכָּרַת עִמּוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁלֹּא יָשׁוּב רֵיקָם בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁאִלֵ"ם בְּלֹא הֵ"י הִיא רֵיקָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב '׳לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי׳' (בראשית לא). וְלָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בְּלָבָן '׳וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים׳' (שם לא מא), וּבְאוֹת י' נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, שֶׁ"אֱלֹהִים" הוֹצִיא מִמֶּנּוּ הֵ"י, נִשְׁאַר אָלֵ"ם, רֵיק בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אֲבָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ לְאִילַן הַחַיִּים, לֹא יָשׁוּב רֵיקָם בִּתְפִלָּתוֹ לְעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ "אֱלֹהִים" מִצַּד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְיֵשׁ 'אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם' מִצַּד אִילַן הַחַיִּים, וְאֵין זוֹכִים לוֹ אֶלָּא בַּעֲלֵי קַבָּלָה הַיּוֹדְעִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְאוֹתוֹ הַזָּקֵן: בַּמֶּה נִכָּר מִי שֶׁהוּא בְּאִילַן הַחַיִּים, שֶׁהוּא עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה, בְּעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, שֶׁהוּא אָדָם שֶׁל אֲצִילוּת, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א לְחֶשְׁבּוֹן "אָדָם"?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא כה ע"א] ואילנא דעץ הדעת טוב ורע, צריך למעבד בה פרוד בין טוב לרע, ° הדא הוא דכתיב ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד). וצריך למעבד קצוץ בה (וילנא כה ע"א) למהוי בר נש בלא יצר הרע, ° כגונא דדוד דקציץ לה מנה והרגה בגרסתה, ° הדא הוא דכתיב (תהלים קו) לבי חלל בקרבי. ° ולקבל מ"ט מן מטטרו"ן אנון מ"ט פנים טהור. ומסטרא דסמא"ל מ"ט פנים טמא. ומאן דזכי ° לחברא ה' למ"ט פנים דטהור דאיהו חמשא חמשי תורה, אתעביד מטה, ° למחאה בה ליצרה באת י' ° דאיהי עשר מחאן. ° והינו, ה"י מן אלהים. ובגין דא אתקרי מטה האלהים. ° ובעל האי מטה איהו ו' ° דאתמר בה ׳הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך׳ (שמות לד, י), ° דכרת עמה י"ג מכילן דרחמי דלא יחזר ריקם בצלותה. ° דאלם בלא ה"י איהי ריקם. ודא הוא דאמר יעקב ° ׳לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ° ריקם שלחתני׳ (בראשית לא, מב). ואמאי בגין דאתמר בלבן ׳ותחלף את משכרתי עשרת מונים׳ (שם ל"א מ"א), ובאת י' אתעביד ליה נס. ° דאלהים אפיק מנה ה"י, נשאר אל"ם, ריק ° בלא אוריתא דבעל פה. אבל מאן דצלי צלותא לאילנא דחיי, לא יחזר ריקם בצלותה לעולם. ° ובגין דא אית אלהים מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, ° ואית ׳אלהים חיים ומלך עולם׳ מסטרא דאילנא דחיי. ולא זכין לה אלא מארי קבלה דידעין רזין דאוריתא. א"ל בוצינא קדישא לההוא סבא ° במאי אשתמודע מאן דאיהו באילנא דחיי, דאיהו ° עשר ספירות בלימ"ה, ביו"ד אתון דשמא מפרש, דאיהו אדם דאצילות, דהכי סליק יו"ד ה"א וא"ו ה"א לחשבן אדם:

התרגום: ואילן עץ הדעת טוב ורע, צריך לעשות בו הפרדה בין טוב לרע, זהו שכתוב (בראשית א, ד) 'ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'. וצריך לעשות בו קצוץ (וילנא כה ע"א) כדי שיהיה האדם בלא יצר הרע, כעין דוד שקצץ אותו ממנו והרגו בתלמודו, זהו שכתוב (תהלים קו) לבי חלל בקרבי. וכנגד מ"ט ממטטרו"ן הן מ"ט פנים טהור, ומצד סמא"ל - מ"ט פנים טמא. ומי שזוכה לחבר ה"א למ"ט הפנים של טהור, שהם חמשה חמשי תורה, נעשה מטה, להכות בו את יצרו באות י', שהיא עשר מכות. והינו ה"י מ"אלהים", ומשום כך נקרא "מטה האלהים". ובעל מטה זה הוא וא"ו, שנאמר בו (שמות לד) '׳הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך׳', שכרת עמו שלש עשרה מדות של רחמים, שלא ישוב ריקם בתפלתו, שאל"ם בלא ה"י היא ריקם. וזהו שאמר יעקב '׳לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני׳' (בראשית לא). ולמה? משום שנאמר בלבן '׳ותחלף את משכרתי עשרת מנים׳' (שם לא מא), ובאות י' נעשה לו נס, ש"אלהים" הוציא ממנו ה"י, נשאר אל"ם, ריק בלא תורה שבעל פה. אבל מי שמתפלל תפלתו לאילן החיים, לא ישוב ריקם בתפלתו לעולם. ומשום כך יש "אלהים" מצד עץ הדעת טוב ורע, ויש 'אלהים חיים ומלך עולם' מצד אילן החיים, ואין זוכים לו אלא בעלי קבלה היודעים סודות התורה. אמר לו בוצינא קדישא לאותו הזקן: במה נכר מי שהוא באילן החיים, שהוא עשר ספירות בלימ"ה, בעשר אותיות השם המפרש, שהוא אדם של אצילות, שכך עולה יו"ד ה"א וא"ו ה"א לחשבון "אדם"?

מן המפרשים

אור יקר: אילנא דחיי ולא אמ׳ דאילנא דחיי הורה על סוד נפלא, שעם היות שאגו אומרים נשמה דאצילות או נשמה דבריאה אין הכוונה שתהי׳ סוד נשמה מצד הבריאה בשלילת האצילות חלילה, שאין הוי׳ מלמטה שלא תהי׳ מלמעלה, אלא הכוונה בהיות אצילות פשוט מלבושי…

ביאור הגר"א: הה"ד ויבדל כו'. דשם אור וחושך ממש אבל למעלה ויבדל כו' בין דכורין ונוקבין כמ"ש לקמן ע"ד ושם ויבדל לחבר כמ"ש שם:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: