ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 83: תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם › פיסקה 9 (כב ע"א)

אתנחתא מדידה טמונה בלא נגון - ונגון החבה ההולך מצד ימין

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 9 · דף כב ע"א

לשון הזוהר

° וְהָכָא לָאו נִגּוּנָא בְּגוֹ מִשְׁחָתָא דָּא וְאִקְּרֵי אֶתְנַחְתָּא. ° לָקֳבֵל תְּרֵי טַעֲמֵי רָזָא דְּנוּקְבָא דִּפְתִיחָא לָקֳבֵל דְּכוּרָא, וְהָכָא לָאו נִגּוּנָא ° דְּכֹלָּא בְּנַיְיחָא. מִשְׁחָתָא דָּא טְמִירָא, ° כְּדֵין ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ דָּא רָקִיעַ דִּימִינָא דְּזָהִיר וְנָהִיר וְאַתְקִיף בְּתֻקְפֵּהּ. שָׁארֵי בּוּצִיצָא וְאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא, וְנִגּוּנָא דְּקָא אָזְלָא מִסְּטָר יְמִינָא, תרצתא, הַאי נִגּוּנָא דַּחֲבִיבוּ לְמֵיזָל בְּנִגּוּנָא דָּא מְחַבְּקָא. ° ותלשת' קָא סָטִיר ° לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא. ° הַאי אַחִיד וְהַאי כָּפוּף, וְאִתְיָעִיף ° לְקִבְלָא דְּסַנְטוּרָא בְּקַנְטוּפָא ° וְאִתְפְּשָׁטוּ תְּרֵין דְּרוֹעִין כַּחֲדָא, בְּרָזָא דְּאָזְלָא וְגָרִישׁ דקטור שְׂמָאלָא. וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כַּד פָּסַק נְהוֹרָא וּבוּצִיצָא פָּסְקָה, וְלָא מָדִיד בְּאָרְכָּא וְפוּתְיָא מִתַּתָּא לְעֵלָּא, אִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא וְאָחִיד מֵעֵלָּא לְתַתָּא בְּרָזָא דְּקָשִׁירוּ, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּהַאי מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא. (נ"א דנגונא) לְכֻלְּהוּ מִשְׁחָתִין, וְאִתְעֲבִיד כֹּלָּא מִשְׁחָתָא חַד דְּקַיְּמָא וְאִסְתְּמִיךְ כֹּלָּא ע"ד. וּבְגִין כָּךְ כַּד עוֹבָדִין מִתְכַּשְּׁרִין לְתַתָּא, וְאִתְכַּשְּׁרָן בְּעוֹבָדִין טָבִין, בְּעוֹבָדִין דְּאוֹרַיְתָא, כְּדֵין כֹּלָּא אִתְתְּקַן עַד הַאי אֲתַר. דְּהָא הָכָא אִשְׁתְּכַח וְאִזְדְּמַן בְּגִלּוּיָא וּבְכִסּוּיָא רָזָא דִּמְהֵמְנוּתָא וְנָטְלָא עַד הָכָא:

תרגום

וְכָאן אֵין נִגּוּן בְּתוֹךְ מְדִידָה זוֹ, וְנִקְרָא "אֶתְנַחְתָּא". כְּנֶגֶד שְׁנֵי טְעָמִים סוֹד הַנְּקֵבָה הַפְּתוּחָה כְּנֶגֶד הַזָּכָר, וְכָאן אֵין נִגּוּן שֶׁל הַכֹּל בְּנַחַת. מְדִידָה זוֹ טְמוּנָה. אָז 'וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ' - זֶה רְקִיעַ הַיָּמִין הַזּוֹהֵר וּמֵאִיר וּמִתְחַזֵּק בְּתָקְפּוֹ. מַתְחִיל הַלַּפִּיד וּמִתְפַּשֵּׁט לְהָאִיר, וְהַנִּגּוּן הַהוֹלֵךְ מִצַּד יָמִין, נִגּוּן חִבָּה זֶה, לָלֶכֶת בְּנִגּוּן זֶה מְחַבֵּק. סוֹטֵר לְקַשֵּׁר קֶשֶׁר. זֶה אוֹחֵז וְזֶה כָּפוּף, וּמִתְעַיֵּף לְקַבֵּל אֶת הַסַּנְטֵר בַּמַּלְקוֹשׁ, וּמִתְפַּשְּׁטוֹת שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת כְּאֶחָד, בְּסוֹד הַהוֹלֵךְ וְגוֹרֵשׁ אֶת קֶשֶׁר הַשְּׂמֹאל. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" - כְּשֶׁפּוֹסֵק הָאוֹר וְהַלַּפִּיד פּוֹסֵק, וְאֵינוֹ מוֹדֵד בְּאֹרֶךְ וָרֹחַב מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מִתְפַּשֵּׁט הַלַּפִּיד וְאוֹחֵז מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה בְּסוֹד הַקְּשִׁירָה, וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בִּמְדִידַת הַלַּפִּיד הַזּוֹ (נוסח אחר: שֶׁל הַנִּגּוּן) לְכָל הַמְּדִידוֹת, וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל מְדִידָה אַחַת הָעוֹמֶדֶת וְנִסְמָךְ הַכֹּל עַל זֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁהַמַּעֲשִׂים מוּכְשָׁרִים לְמַטָּה, וּמֻכְשָׁרִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, אָז הַכֹּל מְתֻקָּן עַד מָקוֹם זֶה. שֶׁהֲרֵי כָּאן נִמְצָא וּמְזֻמָּן בְּגִלּוּי וּבְכִסּוּי סוֹד הָאֱמוּנָה, וְנוֹטֵל עַד כָּאן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° והכא לאו נגונא בגו משחתא דא ואקרי אתנחתא. ° לקבל תרי טעמי רזא דנוקבא דפתיחא לקבל דכורא, והכא לאו נגונא ° דכלא בנייחא. משחתא דא טמירא, ° כדין ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ דא רקיע דימינא דזהיר ונהיר ואתקיף בתקפה. שארי בוציצא ואתפשט לאנהרא, ונגונא דקא אזלא מסטר ימינא, תרצתא, האי נגונא דחביבו למיזל בנגונא דא מחבקא. ° ותלשת' קא סטיר ° לקשרא קשרא. ° האי אחיד והאי כפוף, ואתיעיף ° לקבלא דסנטורא בקנטופא ° ואתפשטו תרין דרועין כחדא, ברזא דאזלא וגריש דקטור שמאלא. והמשכילים יזהרו כד פסק נהורא ובוציצא פסקה, ולא מדיד בארכא ופותיא מתתא לעלא, אתפשט בוציצא ואחיד מעלא לתתא ברזא דקשירו, ואתברכאן עלאין ותתאין בהאי מדידו דבוציצא. (נ"א דנגונא) לכלהו משחתין, ואתעביד כלא משחתא חד דקימא ואסתמיך כלא ע"ד. ובגין כך כד עובדין מתכשרין לתתא, ואתכשרן בעובדין טבין, בעובדין דאוריתא, כדין כלא אתתקן עד האי אתר. דהא הכא אשתכח ואזדמן בגלויא ובכסויא רזא דמהמנותא ונטלא עד הכא:

התרגום: וכאן אין נגון בתוך מדידה זו, ונקרא "אתנחתא". כנגד שני טעמים סוד הנקבה הפתוחה כנגד הזכר, וכאן אין נגון של הכל בנחת. מדידה זו טמונה. אז 'והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע' - זה רקיע הימין הזוהר ומאיר ומתחזק בתקפו. מתחיל הלפיד ומתפשט להאיר, והנגון ההולך מצד ימין, נגון חבה זה, ללכת בנגון זה מחבק. סוטר לקשר קשר. זה אוחז וזה כפוף, ומתעיף לקבל את הסנטר במלקוש, ומתפשטות שתי הזרועות כאחד, בסוד ההולך וגורש את קשר השמאל. "והמשכלים יזהרו" - כשפוסק האור והלפיד פוסק, ואינו מודד בארך ורחב מלמטה למעלה, מתפשט הלפיד ואוחז מלמעלה למטה בסוד הקשירה, ומתברכים עליונים ותחתונים במדידת הלפיד הזו (נוסח אחר: של הנגון) לכל המדידות, ונעשה הכל מדידה אחת העומדת ונסמך הכל על זה. ומשום כך, כשהמעשים מוכשרים למטה, ומכשרים במעשים טובים, במעשי התורה, אז הכל מתקן עד מקום זה. שהרי כאן נמצא ומזמן בגלוי ובכסוי סוד האמונה, ונוטל עד כאן.

מן המפרשים

אור יקר: רזא דנוקבא דפתיחא לקבל דכורא, אין בה אלא פתיחתה ובית קיבול לזכר דהיינו סוד מקום שקוע כדפי׳ שמודד בתוכיותה, ולזה אין מדה יוצאת מתוך עצמותה אלא מודד במנוחה, שהפתיחה אינה יוצאת ובולטת שימדוד בניגון אלא נפתחת בעצמה, והענין שהזכר…

ביאור הגר"א: והכא לאו ניגונא כו'. שהאתנחתא אין בה ניגון אלא הפסק:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: