התהפכות השופר במעשים שאינם כשרים - וירידת הנקדה בסוד תביר וזקף
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 10 · דף כב ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא כב ע"ב] (וילנא כב ע"ב) וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ. כַּד עוֹבָדִין מִתַּתְקְנָן, וְאָחִיד מִשְׁחָתָא אָחֳרָא בִּסְתִימוּ, ° וּפָסְקָה בֵּין מִשְׁחָתָא דִּלְתַתָּא לְמִשְׁחָתָא עִלָּאָה, מִשְׁחָתָא עִלָּאָה אִיהִי מִשְׁחָתָא וְלָא מִשְׁחָתָא, לָא מִשְׁחָתָא כְּלָל, וּבְגִין כָּךְ פָּסְקָה מִתַּתָּא לְעֵלָּא, וּמַפְסְקָא מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא יהו'ה ו' יהו'ה פָּסְקָה בְּגַוַּיְהוּ, וְכֹלָּא חַד בְּרָזָא דְּבוּצִינָא. וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ, כַּד עוֹבָדִין לָא מִתְכַּשְּׁרָן וּבוּצִינָא לָא אִתְפַּשְּׁטַת, כְּדֵין ° שׁוֹפָרָא אִתְהַפַּךְ, וְכֹלָּא אִתְעַכָּב וּקְיָמָא בְּדוּכְתֵהּ, וְלָא נָגִיד לַתַּתָּא. וּלְזִמְנִין דְּהָא נָגִיד ° עַד דְּמָטֵי לְשַׁרְבִיטָא וְקַיְּמָא תַּמָּן, וְלָא נָגִיד לַתַּתָּא וְאִתְעַכָּב. וְנִגּוּנָא קַיְמָא וּבָטַשׁ בַּדַּרְגָּא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה, וּבוּצִינָא קַיְּמָא תַּמָּן וְלָא מָדִיד וְלָא פָּשִׁיט מִשְׁחָתָא. וְכָל דָּא בְּגִין דְּשׁוֹפָרָא אִתְהַפָּךְ מִתַּתָּאֵי עַל עוֹבָדֵיהוֹן דְּלָא כָּשֵׁרָן, ° וְכַד בּוּצִיצָא אִתְפַּשְּׁטַת וּמָדִיד, ° כְּדֵין שׁוֹפָרָא אָזְלַת. ° וּתְלָת קִשְׁרִין קַיְּמִין בְּדוּכְתֵהּ, ° וְאַף עַל גַּב דִּבְרָזָא אָחֳרָא קְיָמָא, כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא חֲדָא, דְּהָא ג' קִשְׁרִין אִלֵּין דְּקַיְּמִין בְּדוּכְתֵּהּ, ° תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְּהַהוּא שׁוֹפָרָא בּוּצִינָא קַיְּמָא תַּמָּן, וְאִתְבָּרְכָן גּוֹ חֲבִיבוּ, סְגוֹלְתָּא, בְּרָזָא דִּתְלָת אֲבָהָן דְּקַיְּמָן גּוֹ שׁוֹפָרָא, הָכָא בּוּצִינָא מָדִיד מִשְׁחָתָא דָּא בְּכֻלְּהוּ, בְּאָרְכָּא ופותיי' עוּמְקָא וְרוּמָא וְעִגּוּלָא, ° וְלָא קַיְּמָא הָכָא מִשְׁחָתָא לְאִתְגַּלְּיָא. ° וּכְדֵין כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, רְקִיעָא סְתִימָאָה דְּלָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל. וְקַיְּמָא ° עַל רֵישֵׁי דְּחֵיוָן קְדוֹשִׁים דְּקַיְּמָן בְּרָזָא דַּאֲבָהָן. וְהַאי רְקִיעָא סְתִימָאָה עָלֵהּ קַיְּמָא עָלַיְהוּ. ° וְאַפִּיק מִנֵּהּ זֹהַר דְּנָהִיר ° לְכֻלְּהוּ חֵיוָן. וּכְדֵין קַיְּמָא בּוּצִיצָא דְּנָהָר וּבָטַשׁ בְּכֻלְּהוּ לְאִזְדְּהַר, וְעַל דָּא ° כֹּלָּא בְּרָזָא דְּמִשְׁחָתָא קַיְּמָא לְנַגְּנָא בְּשִׁעוּרָא דְּנִגּוּנָא מָדִיד בּוּצִינָא. לֵית מָאן דְּיָדַע לֵהּ לְהַאי רָזָא, בַּר אִנּוּן לְוָאֵי דְּקַיְּמָן עַל נִגּוּנָא, ° וְלָא גַּרְעֵי וְלָא מִתְפַּשְּׁטֵי לְבַר, אֶלָּא כֹּלָּא גּוֹ מִשְׁחָתָא דְּרָזָא דְּבוּצִינָא. אִנּוּן ג' קִשְׁרִין קַדְמָאֵי דְּקָאָמַרָן, דְּקִשְׁרָא קַדְמָאָה אִשְׁתְּאַר עַל אַתְוָן לְנַקְּדָא לְמֶהֱוֵי טַעְמָא לְעֵלָּא. לַזִּמְנִין הַאי נְקֻדָּה דְּקַיְּמָא לְטַעְמָא לְעֵלָּא, בּוּצִינָא נָחִית לֵהּ לְתַתָּא לְהַאי קִשְׁרָא, לְמֶעֱבַד בֵּהּ מְדִידוּ לְתַתָּא. ° וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּדִיּוֹקְנָא דְּוָא'ו נָחִית אִקְּרֵי תביר'. ° וְכַד נָחִית וּקְיָמָא עַל אַתְוָן הָא אִתְּמַר. ° וְאִנּוּן שְׁנֵי קִשְׁרִין אָחֳרָנִין דְּקָא אַמַרַן דְאִשְׁתְּאֲרוּ קַיְּמִין עַל אַתְוָן, ° וְאִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא בְּרָזָא דְּוָא'ו וְאָחִיד לוֹן, וּכְדֵין אִקְּרֵי זָקֵף רַב. ° וְכַד לֹא קַיְּמָא פְּשִׁיטוּ דָּא בְּהַנֵּי תְּרֵי קִשְׁרִין, אִקְּרֵי זְקִיפָא זְעֵיר, ° וְאַף עַל גַּב דְּהָא כֹּלָּא בְּרָזָא חֲדָא קַיְּמָא:
תרגום
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" - כְּשֶׁהַמַּעֲשִׂים מְתֻקָּנִים, וְאוֹחֶזֶת מְדִידָה אַחֶרֶת בַּסְּתִימוּת, וּפוֹסֶקֶת בֵּין הַמְּדִידָה שֶׁלְּמַטָּה לַמְּדִידָה הָעֶלְיוֹנָה. הַמְּדִידָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא מְדִידָה וְלֹא מְדִידָה, לֹא מְדִידָה כְּלָל, וּמִשּׁוּם כָּךְ פּוֹסֶקֶת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וּמַפְסֶקֶת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְסוֹד זֶה: יהו"ה, וָא"ו, יהו"ה פּוֹסֶקֶת בֵּינֵיהֶם, וְהַכֹּל אֶחָד בְּסוֹד הַלַּפִּיד. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" - כְּשֶׁהַמַּעֲשִׂים אֵינָם מֻכְשָׁרִים וְהַלַּפִּיד אֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁט, אָז הַשּׁוֹפָר מִתְהַפֵּךְ, וְהַכֹּל מִתְעַכֵּב וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְאֵינוֹ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה. וְלִפְעָמִים נִמְשָׁךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַשַּׁרְבִיט וְעוֹמֵד שָׁם, וְאֵינוֹ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה וּמִתְעַכֵּב. וְהַנִּגּוּן עוֹמֵד וּפוֹגֵעַ בַּדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְהַלַּפִּיד עוֹמֵד שָׁם וְאֵינוֹ מוֹדֵד וְאֵינוֹ פּוֹשֵׁט מְדִידָה. וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַשּׁוֹפָר מִתְהַפֵּךְ מִן הַתַּחְתּוֹנִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים. וּכְשֶׁהַלַּפִּיד מִתְפַּשֵּׁט וּמוֹדֵד, אָז הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ. וּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּסוֹד אַחֵר עוֹמְדִים, הַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים אֵלֶּה הָעוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם, תַּחַת כַּנְפֵי אוֹתוֹ הַשּׁוֹפָר, הַלַּפִּיד עוֹמֵד שָׁם, וּמִתְבָּרְכִים בְּתוֹךְ חִבָּה, סְגֻלָּה, בְּסוֹד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הָעוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַשּׁוֹפָר. כָּאן הַלַּפִּיד מוֹדֵד מְדִידָה זוֹ בְּכֻלָּם, בְּאֹרֶךְ וָרֹחַב עֹמֶק וָרוּם וְעִגּוּל, וְאֵין הַמְּדִידָה עוֹמֶדֶת כָּאן לְהִתְגַּלּוֹת. וְאָז "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" - רָקִיעַ סָתוּם שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּלֶּה כְּלָל, וְעוֹמֵד עַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּסוֹד הָאָבוֹת. וְרָקִיעַ סָתוּם זֶה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ זֹהַר הַמֵּאִיר לְכָל הַחַיּוֹת. וְאָז עוֹמֵד הַלַּפִּיד הַמֵּאִיר וּפוֹגֵעַ בְּכֻלָּם לְהִזָּהֵר, וְעַל כֵּן הַכֹּל בְּסוֹד הַמְּדִידָה עוֹמֵד לְנַגֵּן בְּשִׁעוּר הַנִּגּוּן שֶׁמּוֹדֵד הַלַּפִּיד. אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד זֶה, זוּלַת אוֹתָם הַנִּלְוִים הָעוֹמְדִים עַל הַנִּגּוּן, וְאֵינָם חֲסֵרִים וְלֹא מִתְפַּשְּׁטִים הַחוּצָה, אֶלָּא הַכֹּל בְּתוֹךְ מְדִידַת סוֹד הַלַּפִּיד. אוֹתָם שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים רִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן נִשְׁאָר עַל הָאוֹתִיּוֹת לְנַקֵּד לִהְיוֹת טַעַם לְמַעְלָה. לִפְעָמִים נְקֻדָּה זוֹ הָעוֹמֶדֶת לְטַעַם לְמַעְלָה, הַלַּפִּיד מוֹרִיד אוֹתָהּ לְמַטָּה לְקֶשֶׁר זֶה, לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְדִידָה לְמַטָּה. וְהַכֹּל בְּסוֹד דְּמוּת הַוָּא"ו, יוֹרֵד וְנִקְרָא "תְּבִיר". וּכְשֶׁיּוֹרֵד וְעוֹמֵד עַל הָאוֹתִיּוֹת, הֲרֵי נֶאֱמַר. וּשְׁנֵי הַקְּשָׁרִים הָאֲחֵרִים שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים עַל הָאוֹתִיּוֹת, וּמִתְפַּשֵּׁט הַלַּפִּיד בְּסוֹד הַוָּא"ו וְאוֹחֵז אוֹתָם, וְאָז נִקְרָא "זָקֵף גָּדוֹל". וּכְשֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת פְּשִׁיטוּת זוֹ בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים אֵלֶּה, נִקְרָא "זְקִיפָא זְעֵיר", וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד עוֹמֵד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא כב ע"ב] (וילנא כב ע"ב) והמשכילים יזהרו. כד עובדין מתתקנן, ואחיד משחתא אחרא בסתימו, ° ופסקה בין משחתא דלתתא למשחתא עלאה, משחתא עלאה איהי משחתא ולא משחתא, לא משחתא כלל, ובגין כך פסקה מתתא לעלא, ומפסקא מעלא לתתא. ורזא דא יהו'ה ו' יהו'ה פסקה בגויהו, וכלא חד ברזא דבוצינא. והמשכילים יזהרו, כד עובדין לא מתכשרן ובוצינא לא אתפשטת, כדין ° שופרא אתהפך, וכלא אתעכב וקימא בדוכתה, ולא נגיד לתתא. ולזמנין דהא נגיד ° עד דמטי לשרביטא וקימא תמן, ולא נגיד לתתא ואתעכב. ונגונא קימא ובטש בדרגא דאיהו קדמאה, ובוצינא קימא תמן ולא מדיד ולא פשיט משחתא. וכל דא בגין דשופרא אתהפך מתתאי על עובדיהון דלא כשרן, ° וכד בוציצא אתפשטת ומדיד, ° כדין שופרא אזלת. ° ותלת קשרין קימין בדוכתה, ° ואף על גב דברזא אחרא קימא, כלא איהו ברזא חדא, דהא ג' קשרין אלין דקימין בדוכתה, ° תחות גדפוי דההוא שופרא בוצינא קימא תמן, ואתברכן גו חביבו, סגולתא, ברזא דתלת אבהן דקימן גו שופרא, הכא בוצינא מדיד משחתא דא בכלהו, בארכא ופותיי' עומקא ורומא ועגולא, ° ולא קימא הכא משחתא לאתגליא. ° וכדין כזהר הרקיע, רקיעא סתימאה דלא אתגליא כלל. וקימא ° על רישי דחיון קדושים דקימן ברזא דאבהן. והאי רקיעא סתימאה עלה קימא עליהו. ° ואפיק מנה זהר דנהיר ° לכלהו חיון. וכדין קימא בוציצא דנהר ובטש בכלהו לאזדהר, ועל דא ° כלא ברזא דמשחתא קימא לנגנא בשעורא דנגונא מדיד בוצינא. לית מאן דידע לה להאי רזא, בר אנון לואי דקימן על נגונא, ° ולא גרעי ולא מתפשטי לבר, אלא כלא גו משחתא דרזא דבוצינא. אנון ג' קשרין קדמאי דקאמרן, דקשרא קדמאה אשתאר על אתון לנקדא למהוי טעמא לעלא. לזמנין האי נקדה דקימא לטעמא לעלא, בוצינא נחית לה לתתא להאי קשרא, למעבד בה מדידו לתתא. ° וכלא ברזא דדיוקנא דוא'ו נחית אקרי תביר'. ° וכד נחית וקימא על אתון הא אתמר. ° ואנון שני קשרין אחרנין דקא אמרן דאשתארו קימין על אתון, ° ואתפשט בוציצא ברזא דוא'ו ואחיד לון, וכדין אקרי זקף רב. ° וכד לא קימא פשיטו דא בהני תרי קשרין, אקרי זקיפא זעיר, ° ואף על גב דהא כלא ברזא חדא קימא:
התרגום: "והמשכלים יזהרו" - כשהמעשים מתקנים, ואוחזת מדידה אחרת בסתימות, ופוסקת בין המדידה שלמטה למדידה העליונה. המדידה העליונה היא מדידה ולא מדידה, לא מדידה כלל, ומשום כך פוסקת מלמטה למעלה, ומפסקת מלמעלה למטה. וסוד זה: יהו"ה, וא"ו, יהו"ה פוסקת ביניהם, והכל אחד בסוד הלפיד. "והמשכלים יזהרו" - כשהמעשים אינם מכשרים והלפיד אינו מתפשט, אז השופר מתהפך, והכל מתעכב ועומד במקומו, ואינו נמשך למטה. ולפעמים נמשך עד שמגיע לשרביט ועומד שם, ואינו נמשך למטה ומתעכב. והנגון עומד ופוגע בדרגה הראשונה, והלפיד עומד שם ואינו מודד ואינו פושט מדידה. וכל זה משום שהשופר מתהפך מן התחתונים על מעשיהם שאינם כשרים. וכשהלפיד מתפשט ומודד, אז השופר הולך. ושלשה קשרים עומדים במקומם, ואף על פי שבסוד אחר עומדים, הכל בסוד אחד, שהרי שלשה קשרים אלה העומדים במקומם, תחת כנפי אותו השופר, הלפיד עומד שם, ומתברכים בתוך חבה, סגלה, בסוד שלשת האבות העומדים בתוך השופר. כאן הלפיד מודד מדידה זו בכלם, בארך ורחב עמק ורום ועגול, ואין המדידה עומדת כאן להתגלות. ואז "כזהר הרקיע" - רקיע סתום שאינו מתגלה כלל, ועומד על ראשי החיות הקדושות העומדות בסוד האבות. ורקיע סתום זה עומד עליהם, ומוציא ממנו זהר המאיר לכל החיות. ואז עומד הלפיד המאיר ופוגע בכלם להזהר, ועל כן הכל בסוד המדידה עומד לנגן בשעור הנגון שמודד הלפיד. אין מי שיודע סוד זה, זולת אותם הנלוים העומדים על הנגון, ואינם חסרים ולא מתפשטים החוצה, אלא הכל בתוך מדידת סוד הלפיד. אותם שלשה קשרים ראשונים שאמרנו, שהקשר הראשון נשאר על האותיות לנקד להיות טעם למעלה. לפעמים נקדה זו העומדת לטעם למעלה, הלפיד מוריד אותה למטה לקשר זה, לעשות בו מדידה למטה. והכל בסוד דמות הוא"ו, יורד ונקרא "תביר". וכשיורד ועומד על האותיות, הרי נאמר. ושני הקשרים האחרים שאמרנו שנשארו עומדים על האותיות, ומתפשט הלפיד בסוד הוא"ו ואוחז אותם, ואז נקרא "זקף גדול". וכשלא עומדת פשיטות זו בשני קשרים אלה, נקרא "זקיפא זעיר", ואף על פי שהרי הכל בסוד אחד עומד.
מן המפרשים
אור יקר: לא אתפשטת, כדין מה שהוא בחינת הבינה דהיינו שופרא, שהשופר מורה הכנעת הדין כדפי׳ בגמרא, אתהפך פי׳ מסתלק מעל הבנים, והופכת פניה פני ההשגחה כלפי מעלה, וכולא אתהפך דלאו דווקא ענין זה בדין, אלא גם השרשים כולם וכל הספירות מתהפכות…
ביאור הגר"א: ופסקה בין משחתא דלתתא כו'. דמשחתא הוא רזא דג' שמות של שמע כנ"ל ואמר בקו המדה וכד מתחברן אתוון דמהימנותא אתגליין בחיבורא כו' עד וכולא חד אחד ע"ש וכמ"ש בתי"ט שאין בין מים למים כו' כנ"ל והוא עלמא עלאה ותתאה והן שני שמות הוי"ה…