׳יזהירו׳ העולה בחשבון המדידה - וסימן הסודות הנמסר לבעלי המדות
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 11 · דף כב ע"ב
לשון הזוהר
[דף פ ע"ב] (פ ע"ב) וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִירוּ, ° יַעַבְדוּן נִגּוּנָא בְּרָזָא דָּא כַּדְקָא חֲזֵי, ° יַזְהִירוּ לְעֵלָּא יַזְהִירוּ לְתַתָּא, לְקַיְּמָא קִיּוּמָא דְּרָזָא דִּמְהֵמְנוּתָא, וְסָמְכִין לָהּ וְנַהֲרִין לָהּ. יַזְהִירוּ בְּהַהוּא נִגּוּנָא, רוּחָא בָּתַר רוּחָא וּנְעִימוּ דָּא בָּתַר דָּא. ° כַּד מִתְחַבְּרָן כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא, מִשְׁחָתָא סָלִיק כְּחֻשְׁבָּן יַזְהִירוּ. בְּגִין דְּהַאי יַזְהִירוּ הוּא כְּחֻשְׁבָּן רל"ח, דְּהַנֵּי רוּחֵי וּתְנוּעֵי לְנַגְּנָא לְאִתְפַּשְּׁטָא בּוּצִינָא בְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין, גּוֹ מִשְׁחָתָא לְאִסְתְּמָכָא אוֹרַיְתָא. ° וּבְגִין דָּא יַזְהִרוּ ° כְּזוֹהַ"ר, הָכֵי הוּא לְחֻשְׁבָּנָא יַזְהִיר"ו. ° יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר חַד הוּא. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. ° אֶלָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר דִּרְקִיעָא עִלָּאָה סְתִימָאָה עַל כֹּלָּא, מִשְׁחָתָא גּוֹ בּוּצִינָא דְּקַיְּמָא בְּהַאי רָקִיעַ, בְּכֻלְּהוּ מִשְׁחָתֵי דְּחֵיוָן קַדִּישִׁין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבְגִין כָּךְ יַזְהִרוּ כְּזֹהַר בְּכָל אִנּוּן חֵיוָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כְּזֹהַר בְּהַהוּא רָקִיעַ דְּקַיְּמָא עָלַיְהוּ, וְכֹלָּא דָּא לָקֳבֵל דָּא. ° וְסִימָנָא דְּכָל רָזִין אִלֵּין בְּהַאי קַיְּמָא יַזְהִרוּ כְּזֹהַר. ° סִימָנָא דָּא וְרָזָא דָּא לָא אִתְיְהִיב אֶלָּא לְמָארֵי מִדִּין דְּיַדְעֵי בְּרָזָא דָּא דְּבּוּצִינָא. זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:
תרגום
"וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ" - יַעֲשׂוּ נִגּוּן בְּסוֹד זֶה כָּרָאוּי, "יַזְהִירוּ" לְמַעְלָה, "יַזְהִירוּ" לְמַטָּה, לְקַיֵּם קִיּוּם סוֹד הָאֱמוּנָה, וְסוֹמְכִים אוֹתָהּ וּמְאִירִים אוֹתָהּ. "יַזְהִירוּ" בְּאוֹתוֹ הַנִּגּוּן, רוּחַ אַחַר רוּחַ וּנְעִימָה זוֹ אַחַר זוֹ. כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים כֻּלָּם בְּסוֹד זֶה, הַמְּדִידָה עוֹלָה כְּחֶשְׁבּוֹן "יַזְהִירוּ", מִשּׁוּם שֶׁ"יַזְהִירוּ" זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן מָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה, שֶׁהָרוּחוֹת וְהַתְּנוּעוֹת הַלָּלוּ לְנַגֵּן, לְהִתְפַּשֵּׁט הַלַּפִּיד בְּכָל הָאוֹרוֹת, בְּתוֹךְ הַמְּדִידָה, לְהִסָּמֵךְ עַל הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזוֹהַ"ר" - כָּךְ הוּא בְּחֶשְׁבּוֹן "יַזְהִיר"וּ". "יַזְהִירוּ" כְּ"זוֹהַר" אֶחָד הוּא. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן הַסָּתוּם עַל הַכֹּל, הַמְּדִידָה בְּתוֹךְ הַלַּפִּיד הָעוֹמֵד בְּרָקִיעַ זֶה, בְּכָל מְדִידוֹת הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר" בְּכָל אוֹתָן הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת, כְּזֹהַר בְּאוֹתוֹ הָרָקִיעַ הָעוֹמֵד עֲלֵיהֶן, וְהַכֹּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה. וְסִימָן שֶׁכָּל הַסּוֹדוֹת הָאֵלֶּה בָּזֶה עוֹמְדִים - "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר". סִימָן זֶה וְסוֹד זֶה לֹא נִתַּן אֶלָּא לְבַעֲלֵי הַמִּדּוֹת הַיּוֹדְעִים סוֹד זֶה שֶׁל הַלַּפִּיד. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פ ע"ב] (פ ע"ב) והמשכילים יזהירו, ° יעבדון נגונא ברזא דא כדקא חזי, ° יזהירו לעלא יזהירו לתתא, לקימא קיומא דרזא דמהמנותא, וסמכין לה ונהרין לה. יזהירו בההוא נגונא, רוחא בתר רוחא ונעימו דא בתר דא. ° כד מתחברן כלא ברזא דא, משחתא סליק כחשבן יזהירו. בגין דהאי יזהירו הוא כחשבן רל"ח, דהני רוחי ותנועי לנגנא לאתפשטא בוצינא בכלהו נהורין, גו משחתא לאסתמכא אוריתא. ° ובגין דא יזהרו ° כזוה"ר, הכי הוא לחשבנא יזהיר"ו. ° יזהירו כזוהר חד הוא. מה בין האי להאי. ° אלא כמה דאתמר דרקיעא עלאה סתימאה על כלא, משחתא גו בוצינא דקימא בהאי רקיע, בכלהו משחתי דחיון קדישין עלאין ותתאין, ובגין כך יזהרו כזהר בכל אנון חיון עלאין ותתאין, כזהר בההוא רקיע דקימא עליהו, וכלא דא לקבל דא. ° וסימנא דכל רזין אלין בהאי קימא יזהרו כזהר. ° סימנא דא ורזא דא לא אתיהיב אלא למארי מדין דידעי ברזא דא דבוצינא. זכאין אנון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי:
התרגום: "והמשכילים יזהירו" - יעשו נגון בסוד זה כראוי, "יזהירו" למעלה, "יזהירו" למטה, לקים קיום סוד האמונה, וסומכים אותה ומאירים אותה. "יזהירו" באותו הנגון, רוח אחר רוח ונעימה זו אחר זו. כשמתחברים כלם בסוד זה, המדידה עולה כחשבון "יזהירו", משום ש"יזהירו" זה בחשבון מאתים שלשים ושמונה, שהרוחות והתנועות הללו לנגן, להתפשט הלפיד בכל האורות, בתוך המדידה, להסמך על התורה. ומשום כך "יזהרו כזוה"ר" - כך הוא בחשבון "יזהיר"ו". "יזהירו" כ"זוהר" אחד הוא. מה בין זה לזה? אלא כמו שנאמר שהרקיע העליון הסתום על הכל, המדידה בתוך הלפיד העומד ברקיע זה, בכל מדידות החיות הקדושות העליונות והתחתונות, ומשום כך "יזהרו כזהר" בכל אותן החיות העליונות והתחתונות, כזהר באותו הרקיע העומד עליהן, והכל זה כנגד זה. וסימן שכל הסודות האלה בזה עומדים - "יזהרו כזהר". סימן זה וסוד זה לא נתן אלא לבעלי המדות היודעים סוד זה של הלפיד. אשריהם הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: יעבדון ניגונא. שהניגונא הוא התפשטות הבוצינא לו"ק ששם הוא יזהירו כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: